עו"ד נועם קוריס – על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ודברים שנראים לגוגל אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס –  על דונלד טראמפ, ברק אובמה, פייק ניוז ודברים שנראים לגוגל אותו הדבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז פעם בעידן ברק אובמה, כמו כמו עכשיו בעידן דונלד טראמפ. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר...

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס , ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, NRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עו"ד נועם קוריס – איך מוחקים מגוגל ?

עו"ד נועם קוריס –  איך מוחקים מגוגל ?

הסרת תוצאות שליליות ממנוע החיפוש של גוגל היא אפשרית, במקרים מסויימים גם פנייה בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט יכול לסייע. במקרים אחרים פנייה משפטית מדוייקת ונבונה תוכל לסייע.

להסיר תוצאות שליליות מגוגל זה דבר אפשרי, למרות שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל עצמו, קבע בית המשפט בישראל מחד, כי "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע" ומאידך בפרשת טרור ברשת, הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב לגוגל, להסיר כל אזכור של שמות הנפגעים מהפרשה, בכל מקום בארץ ובעולם.

לא מזמן פנה אלי למשרדי נועם קוריס ושות', לקוח במייל וביקש לקבל שירותים משפטיים ממשרדי בכדי להסיר מהאינטרנט פרסומים לא מחמיאים שפורסמו בפייסבוק, באמצעות אתר הנושא את שמו ובמקומות נוספים, זה הזכיר לי סיפור שקרה לי, כשיום בהיר אחד בתחילת שנת 2016  רשמה חב' דומיין דה נט, שמחזיקה ברישיון מטעם איגוד האינטרנט, ולבקשת פלוני את שם המתחם המורכב משמי באנגלית עם סיומת ישראלית, ואפשרה לו לנהל אתר ובו פרסומים נגדי, גם לאחר שפניתי מספר פעמים לשירות הלקוחות הבעייתי שסיפקו לי בחברת דומיין דה נט, לא הופסקה ההפרה של זכויותיי.

יחד עם זאת, הגשתי עתירה עניינית לאחד ממוסדות איגוד האינטרנט הישראלי, שהינו מוסד ישוב הסכסוכים החלופי של האיגוד, ה IL-DRP, הפועל תחת כללי ה - IL-DRP הישראלי אשר אמורים להיות תואמים גם לכללי -DRP COM העולמיים.

עו"ד נועם קוריס

גוף יישוב סכסוכים זה של איגוד האינטרנט עוסק במחלוקות לגבי שמות מתחם (url) המוכרים גם כשמות דומיינים, ובסמכותו להורות לרשם הדומיינים לבטל רישום של דומיין מסויים או להעביר את הבעלות בו, לגורם שעתירתו להעברת הבעלות בדומיין נמצאת מוצדקת.

בעשור האחרון פאנל IL-DRPהישראלי הכריע בעשרות עתירות שעניינן היה בעיקר ניסיונות לתפוס דומיינים הנושאים שמות של חברות מסחריות גדולות לצורך מכירתם תמורת כופר לאותן חברות, למשל עתירות של  חב' פייסבוק וגוגל שהתבררו והוכרעו על ידי הפאנל הביאו לתוצאה שעל מחזיקי הדומיינים היה למסור את השליטה בדומיינים  לחברות, ללא תנאי. 

בעניינה של פייסבוק למשל קבע מוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיש להעביר את הדומיין לשליטת פייסבוק, אף ללא תשלום הכופר שהציעה פייסבוק לשלם אז, בסך של 3,000 דולר

לאחרונה (26.7.2017) הכריע פאנל ה IL-DRP הישראלי בעתירה לשחרור שם הדומיין noam-kuris.co.il, ההכרעה שהינה תקדימית בישראל, איגוד האינטרנט קיבל את העמדה, שגוף מסחרי שמוכיח את זכותו והכרתו בשם מסויים הנכלל בשם שנרשם כמתחם מסויים (דומיין), תחת הסיומת co.il רשאי להגיש עתירה לשחרור או העברת בעלות בשם המתחם.

בהחלטת הפאנל נקבע עוד ובצורה תקדימית בישראל, שכאשר האתר המפורסם בשם המתחם עוסק בביקורות ובטרוניות כנגד הגוף המסחרי, הרי שיש בכך עוד ראיה שרישום שם המתחם מלכתחילה נעשה בחוסר תום לב ובצורה פסולה.

התקדים בהחלטת הפאנל מותח קו גבול לתופעת השיימינג נגד גופים מסחריים בישראל, ואף מצרף קביעות משמעותיות לכך שבמקרים כפי שנעשו לעניין noam-kuris.co.il, נעשה הרישום ופרסום האתר בצורה פסולה, מטעה וחסרת תום לב, בהתאם לכללים שנקבעו בנושא בעולם.

בצורה דומה הלינה גוגל על רישום הדומיין androidstore.co.il שגם הוא שוחרר לפי החלטת ה IL-DRP, וכך עוד שורה לא מבוטלת של שמות מתחם, ובין היתר דומיין ששוחרר לבקשת שלום עכשיו, חב' אסוס ב-  , asos.co.il קבוצת עזריאלי ושם המתחם azrieli.co.il, ועוד רבים אחרים.

אל המוסד ליישוב מחלוקות IL-DRP רשאי לפנות כל אדם, בשפה האנגלית, בין באמצעות עורך דין ובין בעצמו וללא עורך דין, בקשר לכל דומיין שלדעתו הוא יכול להיות המחזיק החוקי היחיד שלו.

המוסד הישראלי ליישוב מחלוקות IL-DRP, שואב כמובן את הכללים המדריכים אותו מהמקובל בעולם, כך שברור לכולם הצורך באחידות, בין הנעשה באינטרנט הישראלי, למה שנעשה באינטרנט במקומות אחרים.

במקרים אחרים, למשל של י' שהיא דמות בתחום החינוך, מנהלת בית ספר תיכון מוכר כבר עשרות שנים ואישה שמשדרת במינונים הנכונים את הסמכותיות הנדרשת והרכות המחייבת בכדי להיות אשת חינוך כמותה, שמנהלת בית ספר תיכון ואשר אלפים רבים של תלמידי תיכון עברו תחת ניהולה.

י' הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י' בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר החדשות הנצפה ביותר בישראל, כאשר בכותרת הכתבה באתר החדשות התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי' שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י' הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י', והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אותו אתר חדשות שכולנו מכירים, כולנו יודעים, הוא גם אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים מאותו אתר חדשות ונותן להם גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי' נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י' הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י' בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י' ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י' נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון זכר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י', תלמידיה של י' בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י' חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אותו אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה "אמת לשעתה", ונכון שי' יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י' בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י' היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר "הזכות להישכח" מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק "כתבה" ב ynet ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י', בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם להיות יסודיים, כדאי גם לזכור שבעידן האינטרנט, תוצאות מסויימות עוד מתפזרת ונשמרות באתרים רבים ברחבי האינטרנט, רבים מהם גם כלל לא בישראל, אך דווקא היום אפשרי יותר להסיר תוצאות גם מאתרי 'שימור תוצאות' ברוח הדברים שמעלה סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.

בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.

"לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון קבע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט שכיב סרחאן) בתיק פש"ר 50525-06-17 מיום 11.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו שלא יתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

ביום 6.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, על פי בקשתו, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ש"ח לטובת נושיו. ביום 17.12.2017 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים, וביום 31.12.2017 הורה בית המשפט קמא על הפחתת צו התשלומים לסכום של 1,000 ש"ח לחודש למשך 6 חודשים. בחלוף התקופה האמורה, הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת צו התשלומים החודשי לסכום של 150 ש"ח, וזאת בשל נסיבות חדשות לטענתו אשר מקשות עליו לעמוד בצו התשלומים. ביום 11.6.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ואימץ את עמדת המשיב 1, עו"ד אהד בתרון (להלן: "המנהל המיוחד"), כך שהותיר את צו התשלומים החודשי על סך של 1,000 ש"ח.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון טען המבקש כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו משום שזו אינה מתחשבת במצבו וביכולתו הכלכלית. המבקש חזר על טענותיו שנטענו בבית המשפט קמא באשר לשינוי נסיבות המקשה עליו לעמוד בתשלומים: כי אשתו מצויה גם היא בהליך פשיטת רגל; כי למבקש מגבלות רפואיות רבות המונעות ממנו לעבוד בכל עיסוק; כי המבקש היה מובטל מספר חודשים ללא זכאות לדמי אבטלה; וכי חוב הפיגורים של המבקש נוצר עקב אי יכולתו לעמוד בצו התשלומים ולא מתוך זלזול. עוד טוען המבקש כי בניגוד לטענות המנהל המיוחד שהועלו בבית המשפט קמא ואומצו בהחלטתו, המבקש מקפיד על הגשת דו"חות בזמן, ואין הוא משתתף בהוצאות שוטפות אשר אינן שלו, לרבות הוצאות אמו. לבסוף, המבקש דוחה את טענת המנהל המיוחד לפיה לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין.

בית המשפט העליון הכריע ללא תגובה ודחה את בקשת פושט הרגל בקובעו שקביעת גובה ההחזר של פושט רגל היא הכרעה עובדתית התלויה בראיות ובטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולתו הקונקרטית של פושט הרגל, ולפיכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו: רע"א 2208/18 עזאם נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (26.6.2018); רע"א 4017/14 מזרחי נ' קוטלר, פסקה 4 (31.8.2014)). בענייננו, סבר העליון כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.

יתר על כן, מתגובת המנהל המיוחד שהוגשה לבית המשפט קמא עולה כי התנהלות המבקש ממשיכה להיות בלתי  תקינה – המבקש אינו מגיש דו"חות כנדרש ואף ממשיך לצבור חוב פיגורים בגין תשלומיו החודשיים, בעוד חובותיו הם משמעותיים מאד (מעל ל-2 מיליון ש"ח). זאת ועוד, לפי אומדן שנעשה על ידי המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, נמצא כי תשלום חודשי בסכום של 1,500 ש"ח הוא ראוי. חרף כל האמור, הלך המנהל המיוחד לקראת המבקש והסכים להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000 ש"ח בלבד, גם מעבר לתקופה של 6 החודשים האמורים בהחלטה מיום 31.12.2017. לכך יש להוסיף כי מהבקשה עולה כי על אף טענות המבקש באשר למגבלותיו הרפואיות הוא הצליח למצוא עבודה. על כן, במכלול נסיבות העניין, דומה כי החלטת בית המשפט סבירה ומאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

תקציר פסק הדין בע"פ 2868/13 אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.2018)

תקציר פסק הדין בע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.2018)

בית המשפט העליון זיכה מאישומי רצח לאחר 12 שנים בהם חייבטוב ישב במאסר וזאת לאור פגמים קשים בהליך החקירה וקבלת ההודאה מחייבטוב.

מצורף תקציר פסק הדין.

פסק הדין בערעור שבכותרת ניתן בהרכב: המשנה לנשיאה, ח' מלצר; השופט א' שהם; והשופטת ד' ברק-ארז. פסק הדין העיקרי נכתב ונחתם על ידי הרכב השופטים, ובמסגרתו הוחלט, פה אחד, לזכות את אלישע חייבטוב (להלן: המערער) מהעבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); רצח, לפי סעיפים 300(א)(2) ו-300 (א)(3) לחוק העונשין; ושוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. עוד נקבע, כי יש להותיר את הרשעתו של המערער בעבירות של הפרת הוראה חוקית; הדחה בחקירה; ושיבוש מהלכי משפט, על כנה, ולגזור עליו 4 שנות מאסר, מהן 3 שנים לריצוי בפועל מתום תקופת מאסרו הקודמת, והיתרה על תנאי.

עיקרי פסק הדין, ותמצית הנימוקים שהביאו את בית המשפט העליון לתוצאה שפורטה לעיל הנם: ביום 19.6.2002, לפנות בוקר, התבצע שוד במועדון סנוקר בעיר שדרות, על ידי שני רעולי פנים, כאשר במהלכו נורה בחזהו אחד מעובדי הסנוקר, שי אדרי ז"ל (להלן: המנוח), וכתוצאה מכך הוא נפטר כעבור זמן קצר. בהעדר קצה חוט לגבי מבצעי השוד והרצח, הגיעה החקירה המשטרתית למבוי סתום, והמשך הטיפול בנושא עבר לאחריות גורמי המודיעין במשטרת ישראל ושב"ס. בעקבות מידע מודיעיני, התמקדה הבדיקה, בתחילה, באחד החשודים בביצוע השוד והרצח, הידוע בכינויו "ממוקה", אך הלה מצא את מותו בתאונת דרכים, בשנת 2005. בהמשך, התקבל מידע מודיעיני, המייחס שותפות לביצוע השוד והרצח למערער, אשר שהה אותה עת בכלא "דקל", לאחר שנדון ל-5 שנות מאסר, בעקבות הצתת בית מגוריו בשדרות. עם קבלת המידע בעניינו של המערער, פתחה המשטרה בחקירה סמויה, שבמסגרתה נחתם, ביום 22.1.2006 "הסכם מדובבים" עם המדובב, שבהמשך שהה בתאו של המערער במשך מספר שבועות. באותו יום, 22.1.2006, הוצא המערער מכלא "דקל" והועבר לתא המעצר בתחנת המשטרה בשדרות, שם היה גם המדובב. כפי שהובהר בפסק הדין, הופרו זכויותיו של המערער, אשר עבר ממעמד של אסיר למעמד של עציר, מבלי שנמסר לו דבר על סיבת מעצרו; לא התקיים הליך מעצר בתחנת המשטרה; לא מולא דו"ח מעצר כנדרש בחוק המעצרים; לא ניתנה למערער האפשרות להודיע על דבר מעצרו לאדם קרוב או לעורך דין; והמערער לא הובא להארכת מעצרו על ידי שופט, בתוך 24 שעות ממועד המעצר. בתאריכים 26.1.2006, 27.1.2006, 30.1.2006, 31.1.2006 ו-2.2.2006, נחקר המערער ונערכו לו תשאולים שונים, ובמסגרת זו הוטחה בו אשמת שווא, לפיה הוא נחשד בביצוע התפרצויות וגניבות, במקומות שונים בעיר שדרות.

במהלך כל אותה תקופה, וכפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לא נמסרה למערער הודעה, על ידי גורמי החקירה, על זכותו לפגוש ולהיוועץ בעורך דין, ולמרות דרישותיו החוזרות ונשנות של המערער להיפגש ולשוחח עם עורך דין, הדבר נמנע ממנו, בניגוד להוראות חוק המעצרים ופסיקתו המפורשת של בית המשפט העליון. ביום 5.2.2006, הפכה החקירה לגלויה, עת נחקר המערער באזהרה בחשד שהוא נטל חלק בשוד וברצח במועדון הסנוקר, וכי הוא זה שירה את הירייה הקטלנית במנוח. המערער הכחיש בתוקף את האשמה ודרש לפגוש בעורך דין. המערער הוסיף עוד, כי אינו מוכן לענות לשאלות "עד שייפגש עם עורך דין ויזומן מתורגמן לרוסית". לא זו בלבד, אלא שהמערער מסר לידי ר' צוות החקירה פתק ובו פרטיו של עורך דין מסוים מהסנגוריה הציבורית שייצגו בעבר, וביקש לאפשר לו להתקשר אליו ולשוחח עמו. עולה מחומר הראיות, כי לא התקיימה כל פנייה אל אותו עורך דין מצד גורמי החקירה, ואין חולק כי לא ניתנה למערער האפשרות להתקשר עמו. לאחר אותה חקירה, חזר המערער אל תא המעצר, שבו שהה, כאמור, עם המדובב. בשלב זה, לגבי מעורבותו של המדובב בנושא זכות המפגש וההיוועצות עם עורך דין, בנוגע לדרך הפעלתו ואופן פעולתו של המדובב אל מול המערער. עם שובו של המערער אל תא המעצר, לאחר שהשניים עברו, בשלב כלשהו של החקירה, מתחנת שדרות לתא המעצר בתחנת המשטרה בקרית מלאכי, התנהלה ביניהם שיחה בנושא דיון המעצר, שהיה צפוי למערער למחרת היום, בבית משפט השלום באשקלון. במסגרת אותה שיחה, אמר המדובב למערער כי הוא שוחח עם עורך דינו, עו"ד אביגדור פלדמן, ושכנע אותו להגיע לבית משפט השלום, כדי לייצג את המערער בדיון המעצר. בין היתר, נשמע המדובב כשהוא אומר למערער:

"אמרתי לו (הכוונה לעו"ד פלדמן – א.ש.) ככה וככה... הוא אמר לי אין לי בעיה אני אבוא. אמר לי מי משלם כסף? אמרתי לו, אל תדבר איתו עכשיו על כסף, מעצר ימים, דבר איתי עד שיגיע כתב אישום אלוהים גדול, אם יהיה כתב אישום, בן אדם חף מפשע".

המערער ביקש להיפגש עם אותו עורך דין בתחנת המשטרה, כהכנה לדיון המעצר, ועל כך אומר לו המדובב: "הוא לא יכול. הוא אמר מחר בבוקר אני יבוא. הוא נמצא באיך קוראים לו נתניה, אני מסביר לך, אומר לך, רק מחר בבוקר". מיותר לציין, כי מדובר במניפולציה שעשה המדובב, שכן לא היה לו כל קשר עם עו"ד פלדמן, הוא לא שוחח עמו, ולא תאם את הגעתו לבית משפט השלום באשקלון, למחרת היום. יצוין, כי חוקרי המשטרה האזינו לשיחות בין המדובב לבין המערער והיו מודעים לדבריו ולהבטחותיו של המדובב בנושא זה, אך לא התערבו ולא עשו מאומה, כדי למנוע את התפתחות הדברים. עוד יצוין, כי בית המשפט המחוזי לא שלל את האפשרות, כי מדובר בתוכנית אשר נרקמה בין חוקרי המשטרה לבין המדובב, "אשר נועדה להשהות את ההיוועצות של המערער עם עורך דין מטעמו, עד לאחר מועד הארכת המעצר...", ואף אם לא נקבעו מסמרות בדבר בפסק הדין של בית המשפט העליון. הובהר בפסק הדין כי מדובר במעשה חמור ביותר, אשר נועד למנוע מהמערער את זכות הייצוג על ידי עורך דין, בדיון המעצר הראשון שנערך בקשר לחשדות האמיתיים שיוחסו לו, ולכל הפחות, הדבר היה בידיעת חוקרי המשטרה. המערער, אשר ביקש כי יגיע סנגור מסוים מטעם הסנגוריה הציבורית, והובטח לו על ידי המדובב כי יתייצב גם עו"ד פלדמן, אמר למדובב "איזה צחוק יהיה אם אף אחד לא בא", והוא ניבא בדבריו אלה את שהתרחש למחרת היום.

ביום 6.2.2006, התקיים דיון בבקשה להארכת מעצרו של המערער, בבית משפט השלום באשקלון. כאמור, איש מבין שני עורכי הדין, להם ציפה המערער, לא הופיע לדיון, והמערער סרב להיות מיוצג על ידי סניגור תורן, מטעם הסנגוריה הציבורית, שהיה בבית המשפט. בסופו של יום, הוארך מעצרו של המערער בעשרה ימים, תוך שבית המשפט קובע, כי "מפקד המעצר מתבקש לאפשר [למערער] ליצור קשר עם עורך דינו – עו"ד פרידמן מתל אביב". יצוין, כי המערער התכוון בדבריו לעו"ד פלדמן אך טעה בכך שאמר "עו"ד פרידמן". מכל מקום, אין מחלוקת כי הוראתו זו של בית משפט השלום לא קויימה על ידי צוות החקירה. הלכה למעשה, רק בהארכת המעצר השנייה, ביום 16.2.2006, למעלה משלושה שבועות מאז הוצא המערער מכלא "דקל" והועבר לתא המעצר בתחנת שדרות, נפגש המערער עם עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית.

ביום 8.2.2006, במסגרת שיחות שהתפרשו על פני מספר שעות, התוודה המערער בפני המדובב בביצוע השוד והרצח במועדון הסנוקר בשדרות, ביחד עם שותפו ממוקה. התוודות זו עמדה במרכז הדיונים בבית המשפט המחוזי, שכן מוסכם על הכל כי בלעדיה אין ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של המערער בעבירות העיקריות שיוחסו לו. בימים שקדמו לאותה התוודות, נצפו המערער והמדובב כשהם עושים שימוש אינטנסיבי בסמים, כולל בסמים קשים מסוג הרואין, וזאת תחת עינם הבוחנת של חוקרי המשטרה, אשר לא עשו דבר כדי למנוע את השימוש בסמים בתא המעצר. אין לדעת מה הייתה ההשפעה של השימוש בסמים, זמן לא רב לפני מסירת ההודיה על ידי המערער, על נכונותו של המערער להתוודות בפני המדובב, אך מכל מקום מדובר בהתנהלות חמורה ביותר של המדובב, על פי כל אמת מידה, וחומרה מיוחדת יש לייחס גם להעדר התגובה מצד צוות החקירה.

ממכלול הראיות בתיק, עולה כי לא נערכה על ידי אנשי צוות החקירה כל תרשומת לגבי תדרוכים שנערכו למדובב, ואין כל תיעוד באשר להנחיות שניתנו לו על ידי החוקרים. בשל כך, אין לדעת אם נמסרו למדובב פרטים על אודות האירוע המדובר, שאותם הוא עשוי להעביר, במכוון או שלא במכוון, לנחקר – ובכך "לזהם" את פעולת הדיבוב. בנוסף, מתעורר החשש כי ערב מסירת ההודיה על ידי המערער, ניתן למדובב להבין כי אם יביא להתוודותו של המערער בביצוע העבירות שיוחסו לו, הוא יזכה להקלה מפליגה בתיק מסויים שהתנהל נגדו, שבמסגרתו היה צפוי לעונש חמור. ואכן, לאחר שהמערער הודה בביצוע המעשים, התערב ר' צוות החקירה לטובתו של המדובב והביא להקלה משמעותית בעונשו. אין צריך לומר, כי הבטחת תמורה משמעותית נוספת למדובב, בגין חילוץ הודאה מהנחקר, עלולה להכניס את המדובב לניגוד עניינים חריף, ולחשש של מתן הודאות שווא על ידי הנחקרים.

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט העליון בפסקה 104 לפסק הדין, את הדברים הבאים:

"המסקנה המתבקשת ממכלול הדברים שפורטו לעיל, ברורה בתכלית: במקרה דנן, מניעת האפשרות מהמערער להיוועץ בעורך דין, במשך למעלה משלושה שבועות, עולה כדי פגיעה מהותית וחריפה בזכות ההיוועצות העומדת לו. בנסיבות העניין, הפגיעה בזכות ההיוועצות היא בעוצמה גבוהה ביותר, ונראה כי גורמי החקירה עשו הכל, בסיועו של המדובב, למנוע מהמערער לממש את זכותו הבסיסית ולהיוועץ בעורך דין. אין כל ספק בעיניי, גם לאור דבריו של המדובב באשר לנוהגם של עורכי דין להזהיר את לקוחותיהם מפני מדובבים, כי הפגיעה החמורה בזכות ההיוועצות השליכה על השגתה ועל תוכנה של ההודיה...".

ובפסקה 105 נקבע כך:

"לסיכום, ולנוכח עוצמת הפגיעה בזכות ההיוועצות של המערער במהלך החקירה, ומאחר שהפגיעה החמורה בזכות זו השליכה על השגתה ועל תוכנה של ההודיה בפני המדובב, יש להורות על פסילתה של הראיה. זאת, על מנת למנוע פגיעה מהותית ובלתי מידתית בזכותו של המערער להליך הוגן, כמו גם פגיעה בהגינותו של ההליך הפלילי. מאחר שהרשעתו של המערער בעבירות השוד והרצח במועדון הסנוקר, מבוססת על הודייתו בפני המדובב, ולאור עמדתי כי יש לפסול את ההודיה, אציע לחבריי לזכות את המערער מעבירות אלה: קשירת קשר לביצוע פשע; רצח; ושוד".

עם זאת, כבוד השופט שהם הציע להותיר על כנה את הרשעתו של המערער בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, שלגביהן קיימות ראיות עצמאיות שאינן תלויות בהודיה, ולגזור עליו 4 שנות מאסר מהן 3 שנים בפועל ושנה אחת על תנאי.  

השופטת ד' ברק ארז הצטרפה לפסק הדין והוסיפה, כי השימוש שעשו המדובב והמערער בסמים, עת שהו יחדיו בתא המעצר, הוא בגדר חציית קו אדום "באופן שמחייב לפסול את הודאתו של המערער בפני המדובב". מעבר לכך שמדובר בעבירה פלילית ובטשטוש הגבולות בין הגורמים האמונים על אכיפת החוק לבין העולם העברייני, קיים חשש כי שימוש בסמים מסוכנים עלול "להשפיע על יכולת הבחירה של אדם ועל הבנתו את המציאות". לגישתה של השופטת ברק-ארז, "הודאה שניתנה בסמוך לצריכתם של סמים מלווה בחשש אינהרנטי שמא החשוד לא הודה באופן חופשי ומרצון, ומעוררת ספק בדבר אמיתות הדברים".

המשנה לנשיאה ח' מלצר הצטרף לתוצאה. 

לצד זאת, המשנה לנשיאה ח' מלצר סבר כי קיים אפיק נוסף בגינו ניתן היה להענות למערער – והוא: דוקטרינת ההגנה מן הצדק. בהסתמך על פסיקה משווה של בתי משפט עליונים במדינות המשפט המקובל ופיתוחה הייחודי של דוקטרינה זו בשיטת המשפט הישראלית, הגיע המשנה לנשיאה למסקנה כי מכלול שבעת הפגמים החמורים שנפלו בהליכי החקירה והמעצר של המערער, אשר פורטו בחוות הדעת של המשנה לנשיאה – יכולים היו להקים למערער טענה שלהגנה מן הצדק בנסיבות העניין, אם המערער לא היה מזוכה בשל פסילת הודאתו.

נוכח חומרת הפגמים הנ"ל – המשנה לנשיאה הציע גם כי עותק מפסק הדין יועבר לעיונו ולטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט