יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

נועם קוריס

משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' 077-7060058 050-7961001 ייעוץ משפטי מקצועי ויסודי בתחומים המסחריים, ציבוריים והאזרחיים.
משרד עורכי הדין נועם קוריס מעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. ... מייסד המשרד, עורך הדין נועם קוריס. בן למשפחת מייסדים חקלאית מעמק יזרעאל ...
נועם קוריס - kurisblog.com
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם ...
לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית ...
נועם קוריס – הסטודנטים ישלמו פחות ארנונה :בלוג ישראלי
אתר הפייסבוק הוקם ב- 4 לפברואר 2004, על יד מארק צוקרברג, סטודנט יהודי …..
כללי :קוריס בלוג
נועם קוריס – על חוק התקשורת ותקנון הפייסבוק. פורסם... הפייסבוק כפלטפורמה להפצת ספאם. עורך דין גולן דוד ללוש, משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין ...
נועם קוריס - בלוג ישראלי בחינם
עורכי דין כותבים על חוק הספאם :קוריס בלוג נועם קוריס, תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת מאת עו"ד. ...
מאמרים בחינם על ידי עורך דין נועם קוריס Reader.co.il, פרסם את המאמרים שלך בדיוק כמו הכותב הזה. עו"ד נועם קוריס - משרד עו"ד *הכותב הנו עורך דין העוסק בגביית ...
 
תמר טסלר- משרד עורכי דין
משרד עורכי דין נועם קוריס ממוקם בתל-אביב, עוסק ומתמחה בתחומים הבאים: דיני אינטרנט. קניין רוחני. זכויות יוצרים. דיני רשת. סכסוכים מסחריים. ...
נועם קוריס – הבלוג בגוגל | בלוג ישראלי
כלכליסט – בארץ – ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בטענה להטעיית לקוחות 11 מרץ 2009 … לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, … ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס מעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. המשרד, כולל צוות משפטי המורכב מעורכי דין בעלי ניסיון משפטי ועסקי. בנוסף, המשרד כולל מזכ. ...
נועם קוריס
הבלוג של נועם קוריס בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים ...
נועם קוריס משרד עורכי דין | בלוג עורכי דין
משרד נועם קוריס ושות' מעניק ללקוחותיו פתרונות משפטיים למכלול צרכים וייעוץ משפטי במגוון נושאים ופועל בשיתוף פעולה מלא עם משרדי עורכי דין ...
נועם קוריס – כתבות מכלכליסט :קוריס בלוג
עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי ...
נועם קוריס – תוצאות חיפוש גוגל | בלוג ישראלי
סיכומים הרמת מסך – נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין ... פוסטים בבלוג ישראלי | בלוג ישראלי על תוצאות חיפוש נועם קוריס ...
חוק התקשורת לטובת הציבור | בלוג עורכי דין
קוריס משרד עורכי דין. נועם קוריס. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק .... פינגבאק: נועם קוריס » נועם קוריס כותב על אכיפת חוק התקשורת – לטובת הציבור ...
תקשורת | בלוג עורכי דין ישראלי
נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור … לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ...
עורכי דין – פוסטים על קצה המזלג | בלוג עורכי דין ישראלי
עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, עו"ד קוריס היה שותף גם בהליכי החקיקה, ...
לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית ...
עורכי דין | בלוג עורכי דין
נועם קוריס משרד עורכי דין – בנק בקשות ופסקי דין עו"ד שלזינגר אשר שימש כב"כ המורישה במשך תקופה ארוכה וכן כמנהל העיזבון הכולל גם את דירה מס' 8 ...
לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ... לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את ...
עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי מסביר: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. ...
נועם קוריס - בלוג ישראלי בחינם
עורכי דין כותבים על חוק הספאם :קוריס בלוג נועם קוריס, תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת מאת עו"ד. ביום 1 בדצמבר, 2008.
נועם קוריס כותב על אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק « נועם קוריס
נועם קוריס. רק עוד בלוג ב בלוג בחינם – פתיחת בלוגים | בלוג ישראלי ...
מיני פוסטים « נועם קוריס
נועם קוריס, תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת מאת עורך דין נועם קוריס
תקשורת | בלוג עורכי דין ישראלי
נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור … לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם ...
עורך דין | בלוג עורכי דין ישראלי
נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור … לטענת ...

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

נועם קוריס באינטרנט

נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור ...
לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית ...

נועם קוריס – הסטודנטים ישלמו פחות ארנונה :בלוג ישראלי
הסטודנטים ישלמו פחות ארנונה לאחר מאבק הסטודנטים במשך חודשים ארוכים הסכימה לבסוף העירייה לאשר לסטודנטים את ההנחה בארנונה.

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

נועם קוריס - חוק התקשורת לטובת הציבור

חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין
אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק
האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק העלתה שיח ציבורי מעניין על סמכויות מדינת ישראל לחוקק ולאכוף את האסור והמותר בנעשה ברשת האינטרנט, בשטחי ריבונותה.
תקדימי האכיפה האזרחית העלו בשיח הציבורי באינטרנט שאלות על מערכת היחסים הרצויה בין ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008. לבין הוראות אתרי אינטרנט, דוגמת הפייסבוק שבבעלותו של מר מארק צוקרברג.
כך למשל, עלתה באמצעי התקשורת טענה לפיה הצטרפות לרשת הפייסבוק עצמה, מאפשרת מבחינה משפטית, לכל 500,000,000 הגולשים בה לשלוח ללא הבחנה וללא הגבלה לכל גולש אחר היישר אל תיבת הדואר, של כל שאר הגולשים, פרסומיים ללא פיקוח, ככל העולה על דעתו ובין היתר לרכישת כל מוצר או שירות, תוך ויתור על הכללים שנקבעו בנושא, בישראל.
לפי אותה השיטה, אין למעשה משמעות לחקיקה הישראלית האוסרת פרסומי תועבה, הסתה, הימורים, זכויות יוצרים או לשון הרע, ככל שבעלי רשת חברתית דוגמת צוקרברג יחליט (באופן תיאורטי) לפרסמם או לפעול בניגוד אליהם, באמצעות כל תיבות הדואר האלקטרוני ברשת.
אומנם, ס' 30(א) לעיל טרם נדון בישראל בערכאות הקובעות תקדימים, אך בית המשפט כבר קבע, כי אדם רשאי להצטרף לקבוצה ובכל זאת לעמוד על כך שלא יקבל ממנה דברי פרסומת ולמשל בתק 36975/10 גיא מור נ' אוניברסיטת תל אביב (תביעות קטנות - תל-אביב-יפו, רונן אילן).
פסיקה זו גם קובעת למעשה, ששולח ההודעה אינו חייב להיות גוף מסחרי ודי בכך שההודעה עצמה הנה בעלת אופי מסחרי.
לא מיותר לציין גם, שחוזה הפייסבוק האחיד לא יכול להוות חוזה מחייב, שכן ממילא לא עבר את מבחני הפיקוח וההגנה על הציבור בישראל, כפי שמחייב חוק החוזים האחידים.

האינטרס הציבורי בישראל
איגוד האינטרנט בישראל, כמו גם עורכי דין ומומחים, גורסים שבתי המשפט ימשיכו במגמה שהחלה לאכיפת איסור משלוח דואר הזבל, ויקבעו שגם במסגרת האינטרנט בכלל לרבות ברשת הפייסבוק, יש לשמור על המסגרת הנורמטיבית של  החוק ועל דרישת פעולת הסכמה אקטיבית (OPT-IN), שאינה מתמלאת למשל ברשימות התפוצה הרחבות בפייסבוק במסגרת קבוצות מסוג "אירוע" או "EVENT" אליהן יכול המפרסם או כל צד שלישי, לצרף כל גולש ללא ידיעתו ובוודאי שללא הסכמתו, כך שמבחינה טכנית יוכל כל מנהל בקבוצה לשלוח מיליוני הצעות רכישה טורדניות לכל מי שצורף לרשימת התפוצה, בניגוד לרצון ציבור הנמענים ובניגוד להכרעת הכנסת בנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית.
לדעתנו, אין הוראות הפייסבוק יכולות לגבור על האינטרס הציבורי הפרטיקולארי של מדינת ישראל ואין בהוראות הפייסבוק בכדי לאפשר לשלוח הודעות פרסומיות או כל הודעה אחרת הנוגדות את החוק הישראלי.
אפילו הצטרפות אקטיבית לקבוצה שהוקמה בפייסבוק לקידום מכירות של מוצר או שירות מסוימים אינם מהווים הסכמה גורפת לקבל דברי פרסומת אחרים מאותה הקבוצה וספק אם הצטרפות לקבוצת תמיכת סטודנטים בעובדות ניקיון, תוכל להוות הסכמה לעניין החוק, לקבלת חומר פרסומי והצעה לרכישת מוצרי אלקטרוניקה או השתתפות בסדנא בתשלום, מאת מי מבעלי העניין שבין מקימי הקבוצה.

כך פורסם גם, כי רשת הפייסבוק אפשרה לקבוצה שהציגה עצמה כקבוצה למען החזרת גלעד שליט, לשלוח דברי פרסומת לרכישת מוצרי בריאות ותרופות מפוקפקות, לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ובניגוד למדיניות הרצויה במדינת ישראל.

לשון חוק התקשורת
תהליך החקיקה של תיקון 40 לחוק התקשורת החל מספר שנים לפני הקמת הפייסבוק וכניסת הרשתות החברתיות.
יחד עם זאת, לשון החוק נראית כצופת פני עתיד, כאשר הודעה אלקטרונית הוגדרה כבר אז, לא רק כהודעה שנשלחה באמצעות המייל הרגיל, אלא כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט".
ובנוסח המלא של הגדרת ס' 30(א)(א) לעניינו:
"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
המחוקק בהגדרתו כלל "כל מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט", כך שלשון החוק מלמדת על כוונתו של המחוקק לאכוף את חוק התקשורת, גם ברשתות חברתיות בהן ניתן לשלוח מסרי בזק מקודדים המועברים ברשת האינטרנט וניתנים לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.

פרסומים חברתיים ושלא למטרות רווח
נהלי רשת הפייסבוק שהוגדרה מלכתחילה כרשת חברתית ולא כרשת מסחרית מתיישבים בכפיפה אחת לדעתנו עם החקיקה הישראלית בכל הקשור לעניין הפרטני של משלוח הודעות אפילו פרסומיות, לקידום מטרות חברתיות בעלות חשיבות ציבורית, שאינן מטרות רווח.
החוק הישראלי מאפשר (ואולי אף מעודד), משלוח הודעות שאינן בעלות אופי מסחרי ושכל תכליתן הנן פעילות חברתית וציבורית.
אומנם, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן זה שנתיים וטרם הכריע בתביעה שהגיש מר רן כיבודי נגד מפלגת הליכוד על כך שמפלגת הליכוד ניסתה לכאורה לגייס כספים באמצעות דואר אלקטרוני המוני ולציבור נמענים בלתי מבוקר, אך לדעתנו במקרים בהם מבקשת תנועה ללא מטרות רווח לעדכן על פעילותה או לקדם מטרה או פעולה התנדבותית אחרת באמצעות הודעות אלקטרוניות לא ימנע חוק התקשורת הפצת הודעות מסוג זה.
ס' 30(א)(א) לחוק מגדיר "דבר פרסומת" כ– "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;"
עיון בהתפתחות ניסוח הצעת החוק מלמד שהמחוקק הוציא בהליך החקיקה ובמכוון מהגדרות הפרסומות האסורות, את האיסור על משלוח המסרים המופצים שלא באופן מסחרי, דוגמת מסרים בדבר פעילות ציבורית או חברתית, למשל של עמותות ותאגידים, שהנם לטובת הציבור ולא לתכלית מסחרית.

עידוד מעורבות חברתית להשגת מטרות ציבוריות
עיון בהצעות החוק ובפרוטוקולים של וועדות הכנסת הרלוונטיות מלמד שהמחוקק בדיוניו לקראת חקיקת חוק דואר הזבל (תיקון 40 לעיל) התחבט האם לנקוט בגישה האמריקאית ((opt-out על פיה כל מפרסם רשאי לשלוח הודעות פרסומיות כאוות נפשו ולכל נמען, כל עוד לא ביקש הנמען לחדול מלקבל את הודעותיו, לבין הגישה האירופאית ((opt-in, על פיה נאסר על מפרסם לשלוח הודעות פרסומיות לנמען, כל עוד הנמען לא ביקש קודם לכן ובמפורש לקבלן.
המחוקק הישראלי, בחר אחרי שבחן את השלכותיהן של הגישות השונות בגישת ביניים על פיה מסרים פרסומיים מסחריים יהיו אסורים בישראל ללא קבלת הסכמת הנמען מראש, ואילו מסרים פרסומיים שאינם למטרות רווח או הוצאת כספים, יהיו מותרים ואף יקבלו מעמד ייחודי ומותר, כך שבישראל ניתן (ולדעתנו אף רצוי), להפיץ ולפרסם פעילויות חברתיות וציבוריות, שנועדו לשרת את הציבור ולהביא לחברה טובה יותר, בהתאם לערכי התנועה וככל שמדובר במטרות בלתי מסחריות, לטובת הציבור.


  הכותב הנו עורך דין העוסק בחוק התקשורת ובתובענות ייצוגיות : נועם קוריס

עו"ד גולן דוד ללוש ממשרד נועם קוריס ושות' על אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק

       השפעת חוק התקשורת עם שולחי דואר זבל בפייסבוק

מבוא:

במאמר זה, אדון באחת השאלות המעניינות כיום בתחום דיני המחשבים והאינטרנט:

האם משלוח הודעות פרסומיות באמצעות אתר הפייסבוק מהווה משלוח הודעות ספאם, בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח- 2008, הידוע בשמו כ"חוק הספאם"?

מקובל לחשוב כי משלוח הודעות ספאם הינה תופעה חדשה, אשר התפתחה, כביכול, עם התפתחות האינטרנט ועם הפצתו המואצת במהלך העשור האחרון. למעשה הודעות ספאם מוכרות עוד טרם רשת האינטרנט לקחה חלק חשוב ומרכזי בחיינו, כבר משחר ימי הזוהר של מכשיר הפקסימיליה, בתור מכשיר עיקרי להעברת מסרים, החלו עסקנים שונים להפיץ את מרכולתם באמצעות משלוח הודעות פקסימיליה. הפצה זו פגעה למעשה בפרטיותם של הנמנעים וגרמה לנזקים כלכליים נרחבים, כמו גם להצפת מכשירי פקסימיליה בהודעות ספאם אשר נשלחו באופן אקראי. המחוקק, כבר באותם הימים, ביקש למנוע ולאסור את התופעה המזיקה הזו שמכונה בפני רבים כ"דואר זבל", בתיקון שנעשה לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982. מכיוון שטרם נעשה שימוש נרחב בתחום המחשבים ושימוש בטלפונים ניידים נעשה בעיקר לשיחות ופחות להודעות, הרי שהאיסור הוחל תחילה אך ורק על מכשירי הפקסימיליה.

בעידן המחשבים, הטלפונים הניידים וטשטוש הגבול ביניהם, תופעת הספאם תפסה מקום מרכזי בטרדות היום, בין היתר גרמה התופעה לבעיות רבות במספר תחומים חשובים, מהן ניתן למנות בעיות בתחום אבטחת המידע, חדירה למחשבים, הפצת וירוסים למיניהם, הטרדה ופגיעה בפרטיות ונזקים כלכליים הן לאנשים פרטיים והן לעסקים, עת נאלצו הם לסנן מהודעות המייל האישיות והטלפון עשרות ולעיתים אף מאות פרסומות שקיבלו ללא שנתנו לשולח כל רשות לעשות כן. למעשה נאלצו רבים להשחית זמנם לריק במלאכת הסינון והמיון. בולטת בעיקר המעמסה הכלכלית הרבה המוטלת על הציבור ועל מפעילי התקשורת, הנאלצים לשכור שרתים בעלי נפח אחסון גדול יותר, להגדיל את נפח החיבור לרשת האינטרנט, לשלם בעבור מערכות סינון דואר זבל ולהקצות משאבים ואמצעים נוספים במטרה להתמודד עם התופעה. יצוין כי לכאורה מפעילי התקשורת הם הניזוקים העיקריים מהתופעה, אך למעשה עלויות התחזוקה התגלגלו בסופו של יום לפתחו של הצרכן, דבר אשר גרם לייקור תעריפי השימוש באינטרנט. ההפסדים הכספיים לעיל התעצמו שעה שמפיצי הודעות הספאם היו המרווחים הבלעדיים ממשלוח הודעות אלו, עת לא היו צריכים לשאת בעלויות נוספות מעבר לעלויות הפעוטות במשלוח הודעות הספאם, במקרים שאכן היו עלויות.

הדין בישראל:

הצעת חוק התקשורת (בזק ושדורים) (תיקון מספר 40), תשס"ח- 2008 מטעם הממשלה הונחה ביום 20.6.05. הצעת החוק שמה לה, כמטרה מרכזית, למנוע את תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות התקשרות השונות.
"תופעת הספאם", כפי שהוגדרה בהצעת החוק, אינה תופעה של מה בכך, ממחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם עלה כי תופעת הספאם הינה תופעה אשר צברה תאוצה בשנים האחרונות ולמעשה נדרש היה לקבוע הסדר חקיקתי שימגר את התופעה הזו לאלתר.

ההוראה העיקרית של החוק קובעת איסור מפורש על שיגור דבר פרסומת באמצעים טכנולוגיים שונים, אשר כוללים בין היתר פקסימיליה, הודעות אלקטרוניות, הודעות מסר קצר (מסרונים), ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב.
על מנת לרדת לשורש האיסור הקבוע בחוק, יש לפרש מה אותו דבר פרסומת ומה הוא למעשה כולל, כמו כן עלינו לשאול מי הוא אותו מפרסם או האם גם מפרסם בשמו של אחר, עובר על האיסור הקבוע בחוק?

מה הוא, אם- כן, "דבר פרסומת"?

החוק מגדיר הודעות ספאם כ"דבר פרסומת", שהינו מסר המופץ באפן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
למעשה החוק מתמודד גם עם פרסומות סמויות, כאלו שאינן נראות על פניהן כפרסומות מובהקות, אשר מטרתן לעודד רכישת מוצר או שירות.
החוק גם מתמודד עם מסר, אשר מעודד הוצאת כספים, ולעניין זה אין נפקא מינה מהי מטרת הוצאת הכספים, קרי המטרה אינה גורעת מהחבות על פי החוק. יודגש כי עידוד להוצאת כספים אינה חייבת בהכרח להתבטא באופן מפורש בדבר הפרסומת, ויכולה להיות גם באופן משתמע מדבר הפרסומת.
על מנת לסבר את האוזן, יודגש כי גם הזמנה למסיבה הכרוכה בהוצאת כספים, לשם נטילת חלק בה, עשויה בהחלט להיכלל בגדר הגדרת החוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים". וזאת על אף שכביכול, ובמבט ראשוני, לא נראה לכאורה כי מדובר בפרסומת טיפוסית.
למעשה, גם פנייה לנמען במטרה לקבל תרומה מהווה על פי ההגדרה הקבועה בחוק כ"דבר פרסומת", שכן המדובר הוא במסר המעודד הוצאת כספים.

על מי למעשה חל החוק?

החוק מגדיר את שולח ההודעה כ"מפרסם", ההגדרה כוללת, הלכה למעשה, את שלושת סוגי המפרסמים הבאים:

1.    מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת, כמען להתקשרות לשם רכישתו של מושא דבר
הפרסומת. לעניין זה יודגש כי גם אדם אשר לא פעל באופן אישי לפרסום מושא הפרסומת, אך שמו או מענו מופיעים בפרסום, חלה עליו החזקה כי הוא חב בפרסום האסור. המחוקק לעניין הזה יצא מנקודת הנחה כי באם שמו או מענו של פלוני מצוינים בפרסום, הרי שיש לו כאן אינטרס כלכלי מובהק בפרסום ועל כן נושא הוא באחריות ישירה על פי החוק.

2.    מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו. החוק למעשה, מתמודד בהגדרה זו, בין היתר, עם שליחת הודעות ספאם אנונימיות, או עם מצבים בהם שולח הודעת הספאם מזוהה בתור אחר, שאינו בהכרח קשור באופן ישיר לדבר הפרסומת.

3.    מי שמשווק את מושא דבר הפרסומת בעבור אחר. החוק מטיל אחריות אישית גם על המשווק עצמו, למרות שכביכול אין לו כל אינטרס ישיר לנושא הפרסומת עצמו.

החוק למעשה קובע חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד לחוק, כי שיגר אותה ביודעין, אלא אם כן יוכיח אחרת. קרי בהתקבל הודעת דואר זבל, עובר נטל ההוכחה לידי המפרסם להוכיח כי ההודעה לא נשלחה ביודעין ועליו להראות מדוע אין לחייבו באחריות על פי החוק.

מהגדרות אלו ניתן להבחין כי האחריות בגין משלוח ספאם, הינה אחריות  רחבת היקף אשר חלה לא רק על בעל האינטרס המובהק בפרסום, אלא גם על כל הנפשות הנוטלות חלק בפרסום, גם אם הפרסום אינו נוגע להן באופן אישי.




באילו אמצעים?

החוק למעשה קובע כי שיגור דבר פרסומת נעשה דרך אחד האמצעים הבאים:
1.    פקסימיליה
2.    מערכת חיוג אוטומטי, שהינה למעשה מתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים ,לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים.
3.    הודעה אלקטרונית, שהינה מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט, אל נמען או קבוצה של נמענים וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.
4.    הודעת מסר קצר, שהינה מסר בזק הכולל כתב, לרבות אות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים.

המחוקק בחר להחיל את כל האמצעים השונים למשלוח הודעות ספאם במסגרת החוק, ולהרחיב את התחולה מעבר למכשיר הפקסימיליה, שהיה קיים ערב תיקון החוק, להודעות הנשלחות ברשת האינטרנט ומטלפונים הניידים.

מהי הסנקציה בגין הפרתו של החוק?

"אומה נשלטת טוב יותר אם יש לה חוקים מעטים, וחוקים אלו נאכפים בחומרה" (רנה דקארט)

חוק טוב מוגדר, בין היתר כחוק אפקטיבי, אשר אינו דורש השקעת משאבים מרובים לשם אכיפתו. החוק לענייננו קובע למעשה כי מי ששולח הודעת ספאם בניגוד לכללים המותווים בחוק, עובר עבירה פלילית ודינו קנס, אשר הינו קבוע בפקודת העונשין ומעודכן מעת לעת בהתאם לשיעור עליית המדד. כמו- כן קובע החוק פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען, בניגוד לקבוע בהוראות החוק.
לעניין זה יודגש כי הדין האמריקאי בדומה לדין הישראלי, קובע אחריות גם במישור פלילי בגין משלוח הודעות ספאם, עם זאת הדין האמריקאי חמור בהרבה, בעבור כל הודעת ספאם הנשלחת בניגוד לכללים הקפדניים המתווים בחוק האמריקאי, יחויב השולח עד לסכום של 16,000$.

מצבים בהם ניתן לשלוח דבר פרסומת

דרך המלך, לשם פרסום התואם את החוק, הינה קבלת הסכמה מפורשת, מראש ובכתב של הנמען. בהינתן הסכמה שכזו הרי שהשולח מוגן, בהתאם לסוג ההסכמה שניתנה (הסכמה כללית לקבל כל דבר פרסומת או הסכמה מסויגת).
לעניין זה יודגש, כי המחוקק בחר למעשה להחיל את המודל האירופי, ה- Opt- in,  במטרה לסייג את האיסור הקבוע בחוק, על פי מודל זה חל איסור על משלוח הודעות ספאם, אלא אם כן התקבלה הסכמת הנמען מראש ובכתב.

אולם, למעשה החוק מחריג את הכלל בקובעו כי גם אם לא התקבלה הסכמת הנמען, עדיין ניתן לשלוח לו דבר פרסומת במקרה בודד אחד, שעליו לעמוד בארבעת הכללים הבאים:

1.    על הנמען למסור את פרטיו למפרסם במהלך רכישתו של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור.

2.    על המפרסם להודיע לנמען הפוטנציאלי, כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו.  

3.    על המפרסם לתת הזדמנות לנמען להודיע לו כי מסרב הוא לקבל דבר פרסומת כאמור.


4.    על דבר הפרסומת להתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות, אותם רכש או קיבל (בהתאמה) הנמען מאת המפרסם.

כפי שצוין לעיל, מדינות האיחוד האירופי בחרו במודל ה- Opt-in, בניגוד למודל ה Opt- out, אשר אומץ על ידי ארצות הברית, אשר על פיו כל הודעה שיווקית אשר נשלחת לנמען חייבת להחיל הוראות מדויקות כיצד ניתן לבצע Opt-out, קרי על הנמען מוטלת האחריות לשלוח בקשה מפורשת לחדול ממשלוח הודעות מן הסוג שקיבל. אומנם בשיטה האמריקאית יש לבצע פעולה אקטיבית לשם הפסקת קבלת הודעות שיווקיות, אך שליחת הודעה בניגוד לחוק תחייב את השולח בסכום שיכול להגיע לסך של 16,000$, לכל הודעה.

Facebook
אתר הפייסבוק הוקם ב- 4 לפברואר 2004, על יד מארק צוקרברג, סטודנט יהודי מאוניברסיטת הרווארד. האתר למעשה מאפשר לגולשים ליצור רשימת חברים ולשתפם באינפורמציה שונה  וכן להצטרף לקבוצות חברתיות ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה.
האתר בנוי ברובו מאפליקציות שונות, אליהן ניתן להצטרף לפי בחירה, אתר הפייסבוק משמש עד ליום זה למוקד משיכה של ספאמרים, המבקשים לשלוח הודעות ספאם דרך האתר ודרך כך לנסות ולגבור על הוראות החוק בדרכים שאף הם אינם עומדים בדרישות החוק. כפי שיבואר להלן, לא פעם התגלו אפליקציות שונות המופעלות באתר הפייסבוק, על ידי מפעילים חיצוניים, כמוקש לקבלת פרטים אודות חשבונות האימייל של משתמשי האתר, לצורך עשיית שימוש מסחרי בחשבונות האימייל.
המחשה לניצול אתר הפייסבוק כמרכז להימצאות חשבונות אימייל רבים, וכאפליקציה לשליחת מסרים אלקטרוניים התקבלה זה מכבר כאשר בית המשפט האמריקאי הרשיע את אדם גורבז ממונטריאול בניצול אתר הפייסבוק לצורך "דייג" של חשבונות משתמשים. באמצעות חשבונות אלו הצליח המורשע לשגר מיליוני הודעות ספאם למנויים, הוא חויב לשלם לפייסבוק סכום של 873 מליון דולר.

האם משלוח הודעות אלקטרוניות ועדכונים דרך אתר הפייסבוק מהווה עבירה על החוק?
אתר הפייסבוק, בהיותו רשת חברתית, נוצר במטרה לשתף את חברי הקבוצה באינפורמציה אודות שאר החברים באותה הקבוצה, לכאורה מטרה שאינה מטרה צרכנית או פרסומית. הצטרפות לקבוצה מסוימת, באתר הפייסבוק, מצריכה לבצע פעולה של אישור (או ”Like”), פעולת אישור זה מהווה למעשה הסכמה להצטרף בתור חבר מן המניין לקבוצה מסוימת. האם הצטרפות לקבוצה מסוימת די בה בכדי להתיר ולשלוח דואר זבל לחברי הקבוצה?
בחינה של הוראות החוק, כפי שהובאו לעיל, מביאה לתשובה אחת ויחידה לשאלה זו, לא!! ודוק, על השולח עצמו לקבל את הסכמת הנמען במפורש, בכתב וטרם שליחת ההודעה האלקטרונית. לעניין זה יצוין כי ישנם הטוענים כי הצטרפות לקבוצה מסוימת למעשה מהווה הסכמה לקבל מידע אודות פעילותה של הקבוצה, סברה זו מוטעית מיסודה, וברור כי אין הצטרפות זו ממלאת אחר הסכמה הנדרשת על פי החוק, שכן הצטרפות לקבוצה מסוימת אינה מהווה הסכמה מפורשת, לקבל דברי פרסום.
ניתן לשוות את העניין ללקוח אשר מבקש להצטרף למועדון לקוחות של חברה מסוימת, לשם קבלת הנחה בעת קניית מוצרי אותה חברה, האם עצם חברותו במועדון הלקוחות מקנה לחברה המסוימת זכות לשלוח לו הודעות פרסומיות? התשובה תהיה תלויה כמובן בשאלה אחרת, האם נתן הלקוח את הסכמתו המפורשת בכתב ומראש לקבלת הודעות פרסומיות? באם התשובה תהיה שלילית אזי כמובן שהחברה עברה על החוק לעיל ועל כן תהה היא חבה בתשלום פיצוי בהתאם לאמור לעיל. כך גם ברשתות חברתיות, נדרשת הסכמה מפורשת נפרדת לקבלת הודעות פרסומיות, גם אם המדובר בקבוצות צרכניות.
ושוב, למען הסר כל ספק, רק הסכמה מפורשת ובכתב, טרם שליחת ההודעה הפרסומית, מהווה אסמכתא לשולח כי עומד הוא בדרישות החוק, כל טענה אחרת, בין אם הטענה היא שניתנה הסכמה משתמעת ובין אם הטענה שמהות הקבוצה היא שליחת הודעות שיווקיות, אינה תעמוד במבחן הפסיקה וככל הנראה תדחה על ידי בית המשפט, שכן הוראות החוק ברורות דיו ואינן נתונות לפרשנות אחרת.
אפליקציה נוספת המנוצלת, על ידי חברים וחברות מסחריות, באתר הפייסבוק למשלוח הודעות בעלות תוכן פרסומי, או כאלו שמעודדות הוצאות כספים בדרך אחרת בניגוד לחוק, היא אפליקציית מסוג "אירוע" (או "Events"). אפליקציה זו נועדה במקור להזמין את חברי הקבוצה או חלקם, למאורעות שונים אותם יוזם השולח, אולם בפועל מאפשרת אפליקציה זו לשלוח הודעות פרסומיות, אשר מהוות לכל דבר ועניין "הודעות ספאם", כהגדרתן בחוק. חלק מ"אירועים" אלו נשלחים תחת מסווה של "אירוע", כאשר כל מטרתן היא לפרסם רכישת מוצר או שירות, החלק האחר של ה"אירועים" הם אכן אירועים, אך ברוב רובם של המקרים מדובר באירועים שלגביהם נדרשים הנמענים לשלם תמורה כספית ולמעשה מהוות מסר אסור, המעודד הוצאת כספים.
הודעות אלו נשלחות מכורח היות הנמען חבר של אדם אחר או של חברה וללא כל ידיעה ו/או הסכמה כי בעת בקשת/ קבלת חברותו ישלח אליו מידע פרסומי באמצעות רשת האינטרנט, בניגוד לחוק.

לסיכום
כפי שצוין לעיל, מאחר והשיטה הנהוגה בישראל היא השיטה הנהוגה במדינות האיחוד האירופאי (Opt-in), הרי שכל הודעה הנשלחת לנמען מסוים מחייבת את השולח לקבל את הסכמתו בכתב ומראש, לעומת זאת השיטה האמריקאית ((Opt- out למעשה מכשירה את ההודעות אשר נשלחות באמצעות אפליקציית ה- Events, כל עוד כמובן לא התקבל מייל מאת הנמען אשר בו מתבקש השולח לחדול מלהמשיך ולשלח לו הודעות נוספות. בהתאם לכך, נראה כי פייסבוק עצמה לא ערוכה בהתאם לחוק הישראלי והאירופאי אלא פועלת מכורח החוק האמריקאי, קרי באם אינך מעוניין בהודעות פרסומת הרי שעליך מוטלת החובה לבקש לחדול מלשלוח לך הודעות פרסומיות.
שיטת עבודה זו חושפת למעשה את משמשי האתר לתביעות על פי החוק הישראלי (והאירופאי), באם בוחרים הם לשלוח הודעות פרסומיות טרם קיבלו הסכמה מפורשת ובכתב מאת הנמענים. לצורך האמור לעיל, הקלקה על מקש מסוים או הצטרפות לקבוצה מסוימת אינה מהווה הסכמה מפורשת בכתב ואין בה כדי לפטור את השולח מהוראות הדין הישראלי.
מעבר לכך יצוין, כי חוק הספאם מבקש למעשה לחדד את הגדרת המושג "פרסומת" , אין המדובר בפרסומת מפורשת כפי שהורגלנו להכיר, הגדרת המושג כוללת כל מסר אשר מעודד להוציא כספים, גם אם המסר הינו מסר עקיף או משתמע בדבר הוצאת כספים פוטנציאלית לשם מימוש תוכנו של המסר.

התשובה לשאלה שהוצבה בראש מאמר זה, האם משלוח הודעות פרסומיות באמצעות אתר הפייסבוק מהווה משלוח הודעות ספאם, בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח- 2008, הידוע בשמו כ"חוק הספאם", הינה כי אלפי ההודעות הפרסומיות ואלו המעודדות להוציא כספים, הנשלחות מידי יום באמצעות אתר הפייסבוק, מהוות בהחלט הודעות ספאם אשר אסורות על פי הדין הישראלי ועשויות לחייב את משגריהם בפיצויים רחבי היקף לנמענים, בהתאם לחוק.


נועם קוריס משרד עורכי דין

יום שבת, 16 באוקטובר 2010

נועם קוריס - זכויות האדם בישראל

זכויות האדם בישראל/ נועם קוריס, משרד עורכי דין

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.


המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.

מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  


ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.