יום שישי, 24 ביוני 2016

דיני התקשורת

ההסדרה של דיני התקשורת היא הסדרה רבת רבדים-
1.      רובד של חקיקה ראשית.
2.      רובד של חקיקת משנה (תקנות, צוים, כללים).
3.      רובד רישיונות/ זיכיונות.
4.      רובד של הוראות מנהל ספציפיות (חלקן באתר משרד התקשורת).

חייבים לבחון את כל הרמות ולא לעצור בפעם הראשונה שמוצאים אזכור לנושא שאנו מחפשים.

ישנם 3 חוקים עיקריים שמסדרים את דיני התקשורת-
1.      חוק התקשורת- בזק ושידורים, תשמ"ב 1982. בעבר הוא נקרא חוק הבזק. משנת 2001 שהיה תיקון מאסיבי בחוק הוא הפך לחוק בזק ושידורים. להביא לשיעור הבא. מסדיר שידור רב ערוצי למנויים – הסדרת שירותי הטלוויזיה של הכבלים והלווין. האם סלקום TV גם יכלל? שאלה.
2.      חוק שמסדיר את עולם האלחוטי- פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) תשל"ב 1972. להביא לשיעור הבא. מפעילים וירטואלים – אין להם רשת ותדרים משלהם אלא מקבלים השירות ממפעיל סלולארי אחר – לכן הרישיון שלהם מתייחס לפעילות הזו.
3.      חוק משמסדיר את שידורי הטלוויזיה והרדיו- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו- תש"נ 1990. החוק עוסק בשידורים שחוק התקשורת לא מכסה – רדיו, שידורי טלוויזיה (ערוץ 2, 10). מקים רגולטור בשן הרשות השניה.
יש כ"כ הרבה רגולציה מסיבות הסיטוריות – בעבר המדינה ביצעה את פעילות התקשורת. פעם שירותי טלפון ניתנו ע"י משרד התקשורת. לאחר מכן הוקמה חברת בזק שתחילה הייתה חברה ממשלתית ועם השנים התחום נפתח לתחרות. המעבר גם לצורך להסדיר את כל ההיבטים. גם המגמה הזו עוברת תהליך של שינוי ויש הקלה בעומס הרגולטרי.
בנוסף, כדי לאפשר תחרות היה צריך בהתחלה קשרי גומלין בין החברה הקיימת (בזק מול קווי זהב וברק בלי שתנהג באיפה מול החברה הבת שלה בזק בינלאומי) מה שיוצר רגולציה נוספת. בנוסף יש כאן משאב מוגבל – לתקשורת אלחוטית (סלולארי, מכשירי קשר) – ולשם כך חייבים אסדרה איך לחלקו בצורה שוויונית וכד'.
אם חברה מפירה את חובותיה – ההפרה יכולה להיות של החוק, התקנות, הוראות ברישיון. יש שני מסלולים – פניה לרגולטור שאמור לפקח, או פניה לבית המשפט.
כמו כן חוקי היסוד בעלי השפעה משמעותית על דיני התקשורת.
ישנו ממשק בין דיני התקשורת לבין ההגבלים העסקיים/דיני התחרות- ישנם מצבים שמוסדרות על ידי הוראות של עולם התקשורת והוראות שמוסדרות על ידי ההגבלים העסקיים.

משפט משווה- מהם הסדרים שנהוגים בחו"ל- ונסתכל בעיקר על שתי מערכות-
1.ITU- איגוד הבזק הבינלאומי- סוכנות של האו"ם- שעניינה בהסדרה רגולטורית של עולם התקשורת בהיבט הבינלאומי כלומר בקשר שבין מדינות. תקשורת היא מטבעה חוצת גבולות ולכן ההסדרה העולמית היא מאוד חשובה.  193 חברות בארגון, יש 700 גופי תקשורת שהם לא מדינות שהם חברים והם פעילים בארגון הזה. השימושים של תדרים לשירותים שונים נקבעים על ידי ה- ITU. ישנה חקיקה במסגרת של משפט בינלאומי פומבי שמחייבת את כל אותן 193  מדינות לייצר נורמות משפטיות. מסמכי היסוד שלו הם חוקה, אמנה ותקנות. זו דוגמא מובהקת למשפט פומבי בינלאומי הסכמי. יש סוגיות, כמו הפרעות בין לוויניים, שזכתה להסדרה ייחודית דווקא שם. הקביעה ששידורי רדיו בכל ארץ יהיו בתדרים שבין 87 ל107 – נקבעה בתקנות הITU. מכוח זה כל התעשייה פועלת.
2.   
   EU- האיחוד האירופי- מערכת שחודרת לתוך המשפט המדינתי שכל אחד מהמדינות החברות. לאיחוד האירופי יש חקיקה נפרדת בין היתר גם בתחום התקשורת, והיא חודרת למערכת המשפטית של  המדינות ונותנת תוקף מחייב ועדיפות נורמטיבית במקרה של התנגשות.
הרגולטר, מישהו בעל סמכות בתחום התקשורת, גוף מקצועי לא ממשלתי, כלומר הרגולטור הוא חלק מהשלטון ולא חלק מהממשלה, למשל בארה"ב הרשות נקראת ה- FCC או באנגליה הגוף נקרא- OF COM .

לEU שתי צורות חקיקה- (מלבד אמנת היסוד)

1.      רגולציה- תקנות- חל כלשונו באופן מיידי, ברגע שיוצא מבריסל אז הרגולציה חלה אוטומטית על המדינות באיחוד האירופי.
2.      דרקטיבות- הנחיות- כל מדינה צריכה להתאים את עצמה להנחיות, יש מדינות שמחוקקות חוק נפרד שמיישם את הדרקטיבה בשיטה שלה, לפעמים זה יכול להיות בחקיקת משנה. מה קורה אם מדינה לא מיישמת את הדרקטיבה? הנציבות תפתח בהליך משפטי נגדה באיחוד האירופי. האזרח יכול להסתמך על הדרקטיבה האופן ישיר אם המדינה לא מיישמת את הדרקטיבה. וזה יידון בבית המשפט של המדינה או שיפנה בשאלות משפטיות לבית המשפט של האיחוד האירופי.

הגופים הללו לא מסדירים אותם דברים. כללים על תחרות בין מפעילי תקשורת למשל נקבעים בEU והכללים בארה"ב שונים. גם חקיקה על מוצרים פגומים ועוד. לעומת זאת תחום התדרים הוא עולמי ונקבע בITU.

המרצה לספר שלו - הרגולציה של שירותי התקשורת האלקטרונית בישראל. נמצא באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
3 חוקים מרכזיים. יש גם חוקים נוספים כמו חוק רשות השידור שמסדיר את השידור הציבורי וכעת מוחלף בחוק השידור הישראלי הציבורי. נגדיר לכך כשנדבר על שידורים.

סעיפי רישוי- מצויים ב- 3 חוקים-
1.      חוק התקשורת- בזק ושידורים, תשמ"ב 1982. בעבר הוא נקרא חוק הבזק. משנת 2001 שהיה תיקון מאסיבי בחוק הוא הפך לחוק בזק ושידורים. 
2.      חוק שמסדיר את עולם האלחוטי- פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) תשל"ב 1972.
3.      חוק משמסדיר את שידורי הטלוויזיה והרדיו- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו- תש"נ 1990.
כעת נתמקד בחוק התקשורת.

מונחים-
בזק- ס' 1 לחוק התקשורת- שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
תקשורת היא בדרך כלל דרך לשנע מסרים. הדרך יכולה להיות מאוד מגוונת. זו בתמצית הפעולות של התקשורת האלקטרונית. חלק א'- שידור, העברה, קליטה. חלק ב' -של מה? של סמנים, אותות, כתב מידע (באינטרנט) וכו'. חלק ג' – כיצד זה נעשה? תייל (כבל), סיב אופטי (האות הופך לאור והמסר עובר כאור ובצד השני במקום של הקליטה נקלט חזרה ומוסב מאותות אופטיים של אור למתכונת שאנו רוצים. למשל אם מדברים בטלפון – התקשורת עוברת בסיב אופטי בכבל תת-ימי. עוברים אותות של קול והקול שלנו הופך לאות אלקטרוני ואח"כ לגלים של אור ובסוף יש מכשור שמתרגם זה לאותות אלקטרונים ובסוף לקול) וכיוצ"ב. בסיב אופטי גם כמות המידע הרבה יותר גדול מסיב נחושת (תיל), לא רק מהר יותר.
ההגדרה לקוחה מההגדרה הבינלאומית. ממסמכי היסוד של הITU. בהמשך נעסוק בתקנות הרדיו שפרקטית מסדירה את כל הפעילות האלחוטית ברמה הבינלאומית.
הביטוי רדיו בתקשורת זה לא רדיו שמדליקים ושומעים תחנות שידור, אלא המילה המקבילה באנגלית לתדרים אלחוטיים. תדרים שנעשה בהם שימוש לצורך העברת התקשורת בתדירות של עד 3000 ג'יגה הרץ (AR). בכך עוסקות תקנות הרדיו הב"ל. התדרים של AM או FM  הם חלק מתדרי הרדיו האלה. מודם= אפנון – לוקחים אינפורמציה מסוימת ומעבירים אותה על גבי גלים אחרים. כששומעים קול הרדיו התדר שאנחנו קולטים זה לאהתדר שהאדם מדבר בו.
מה זו מערכת אלקטרו מגנטית? התקשורת האלקטרונית מתנהל באמצעי אלקטרו מקנטי – שדה אלקטרוני ושדה מגנטי ובמצאעות שילוב של שניהם נוצרת התקשורת האלקטרונית. למה בסלולר יש אנטנה סלולרית. בין האנטנה שמחוברת בסיבים אופטים למרכזת, לבין הסלולר יש מעבר תשדורות בתדרים אלקטרומגנטיים.
חוץ מכבל תקשורת יש גם תקשורת לווינית. הם בגובה 36 אלף קילומטר.
מסר בזק- בסעיף ההגדרות-  מסר שמשודר, מועבר, או נקלט או נמסר לשידור או להעברה במתקן בזק.
למשל שיחת טלפון היא מסר בזק, תמונת וידאו שמועברת היא מסר בזק.
פעולת בזק- הפעלה של מתקן בזק, התקנתו, פנייתו או קיומו למטרת בזק.
מתקן בזק- מתקן או התקן שנועד בעיקרו למטרות בזק. למשל מכשיר טלפון או מרכזייה גדולה היא מתקן בזק. בעקרון גם מחשב נייד הוא מתקן בזק אלא שיש פטור כמו שנראה לקמן. מחשב בלי מודם אינו מתקן בזק, אך עם מודם הוא כן מתקן בזק.

פעולות ושירותים-

פעולת בזק היא הפעלה של מתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו למטרות בזק.
שירות בזק- ביצוע פעולות בזק למען הזולת. כשאני מדבר בנייד אני לא נותן שירות.
כל אותם מפעילים שמפעילים פעולות בזק למען הלקוח הם ספקי שירותי בזק.
עד היום התעריפים הבסיסיים של חברת בזק קבועים בתקנות, הרגולציה עדיין מפורטת. כל האסדרה של עולם התקשורת בנויה על ההנחה הבסיסית שאסור אלא אם קבלת רישיון. מתן שירותי בזק הוא דבר שאינך רשאי לעשות אא"כ קבלת רישיון או פטור.

סעיף 2 (א) לחוק התקשורת- למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק. כלומר למדינה יש זכות ריבונית בתחום הבזק.

בסעיף קטן (ב) לחוק התקשורת- מגיע האיסור- פעילות מסוג הבזק אסורה, אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך מכוח חוק זה או מכוח היתר כללי. היתר כללי זה מכשיר שהוכנס לחוק כאשר החלה לחלחל ההכרה שלתת רישיון אינדיבידואלי לכל מפעיל שרוצה לתת שירותי בזק, לא הגיוני. היה יותר הגיוני לעבור לשיטה של היתרים כלליים, אבל עדיין התחום של שירותי תקשורת הוא מוסדר ברישיונות אינדיבידואליים ואין היתרים כלליים. באירופה מה שרווח זה היתר כללי – צריך ליידע את משרד התקשורת שהוא מתכוון לתת שירותים והתנאים שיחולו הם התנאים בהיתר הכללי.

באתר של משרד התקשורת – יש מדור של רישיונות. יש שם את כל הרישיונות הכלליים ויש רשימה של כל בעלי הרישיונות המיוחדים. רישיון כללי – הרישיון עצמו באתר. רישיונות מיוחדי- רק רשימה של בעלי הרישיונות וכמה דוגמאות.
כשמשהו קונה מכשיר קשר הוא יכול בטעות לעשות שימוש בתדרים אסורים. אם התדר מפונה על-ידי כוחות הביטחון למשל ואז ניתן להשתמש. מכוח פקודת הטלגרף יש צו שקבע שימושים מסוימים ובתדרים מסוימים כפטורים מרישיון, כמו wi-fi. כך גם לגבי הרבה שימושים יומיומיים – שלט לפתיחת החניה וכד'.

הסעיף שמשלים את האיסור הזה – הסעיף שמסמיך את השר לתת רישיונות- ס' 4 (א) לחוק התקשורת- השר ראשי להעניק רישיון לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים וראשי הוא להורות כי הרישיונות יוענק על דרך של מכרז.

ברגע שמדברים על משאב מוגבל הכוונה לכך- שעל מנת שהחלוקה שלו תהיה שוויונית ויעילה מבחינה כלכלית, החלוקה צריכה להיות על ידי מכרז. המכרזים הם מורכבים כלומר עם תנאים וישנם מכרזים שגופים מסויימים יכולים לגשת ואחרים לא.
בג"ץ דן בתחנת שידור יהודית ערבית ששידרה בלי רישיון ועתרה כנגד סירוב משרד התקשורת לתת רישיון. מלצר מפרט את התפיסה – מדובר במשאב מוגבל כי שירותים מסוימים מצריכים שימוש דווקא בתדרים מסוימים. כמו סלולארי- התדר חייב להיות מותאם לטכנולוגיה של המכשירים והאנטנות. כשהטכנולוגיה משתפרת ניתן לשפר את השימוש. בארה"ב יש סחר בתדרים – אתה יכול באישור מסוים למכור אותם ולהעבירם הלאה.
בפסקי הדין של הנושא הראשון יש לעיין בבג"ץ בבגץ בזק נ' שר התקשורת.  
הרישיון יכול להיות כללי או מיוחד.

ס' 4 קובע כי השר יכול לתת רישיון כללי ורישיון מיוחד-
רישיון כללי- רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית או לביצוע פעולות בזק ומתן שירותים באמצעות אותה רשת.

ההגדרה של רישיון כללי טומנת בחובה את ההגדרה של רשת בזק ציבורית- מערכת של מתקני בזק, המשתמשת או מיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה.
איזור שירות זה איזור שמוגדר לשירות לאותו מפעיל. חלק מבעלי הרישיונות מוטלת עליהם מכוח הרגולציה חובת שירות אוניברסלי. כבר בתוך ההגדרה של רשת בזק ציבורית יש חובת שירות אוניברסלי.
לגבי מפעיל וירטואלי – משתמש בתדרים של אחר. גולן טלקום השתתפה במכרזים וזכתה בהקצאת תדרים אבל התחילה לבנות רשת כדי לעשות שימוש בתדרים ובשלב מסוים פרקה את הרשת ונסמכת רק על תדרים של מפעיל אחר. היא אמורה מבחינה הרישיון והחובות שמוטלים עליה, לבנות רשת סלולארית בתוך כמה שנים. אחת הסיבות שהרגולטור מסתייג מרכישת גולן באמצעות סלקום היא שגולן הפרה את הוראות הרישיון שלה. מפעיל וירטואלי הוא מפעיל שלא דורשים ממנו להקים רשת ולפעול מתדרים משלו. הוא עדיין מפעיל בזק כי יש לו מרכזת – מרכזייה משלו, והלקוחות הם רשומים במרכזת שלו ומהמרכזת הוא מתחבר לעולם האלחוטי של מפעיל אחר אבל המרכזת עצמה היא מתקן בזק במלוא מובן המילה. גם מפעיל בינלאומי – יש להם מרכזת משלהם אבל מגיעים ממנה כשמטלפנים מרשת של בזק או סלולארי כלשהוא. רמי לוי למשל הוא מפעיל וירטואלי. מפעיל רגיל – תדרים מנקודה זו עד זו הם לשימושך. כשהשירות ממשיך בחו"ל זה נקרא נדידה כשהרעיון או רעיון – המכשיר של סלקום בחו"ל עולה על מפעיל אחר.
היום אין מפעילי תקשורת שהרישיון שלהם מוגבל לאזור מסויים, כלומר ההנחה היא- רשת בזק ציבורית ניתנת בכל הארץ לכל הציבור בתנאים שוויוניים (מכוח הרישיונות).

מה נכלל ברשת בזק? 3 אלמנטים-
1.      יש ציוד מיתוג וניתוב.
2.      ציוד תמסורת (בפנים).
3.      רשת גישה (בחוץ).
לרבות מערכת רט"ן- רשת סלולרי ולרבות מערכת בזק בינלאומי.
הביטוי רדיו (רט"ן- רדיו- טלפון- נייד) מציין את סוג התדרים שמשמשים לתקשורת.
בסוף ההגדרה רשום- למעט ציוד קצה- ציוד קצה הוא מכשיר סלולרי או מכשיר הטלפון שיש בבית. זה חשוב משום שכאשר אנחנו מדברים על החובות שחלות על מפעיל בזק הם לא יחולו על ציוד הקצה. נס"ר – נקודת סיום קצה.
רישיון כללי ייחודי- רישיון שהוא אמנם כללי, אבל האלמנט של שירות האוניברסלי נגרע ממנו. 


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

יום שישי, 17 ביוני 2016

נועם קוריס עו"ד - המכללה האקדמית נתניה


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק
עוד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס