יום רביעי, 27 במאי 2015

השיק חזר ? מה ניתן לעשות ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'

השיק חזר ? מה ניתן לעשות ? מאת עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות'

מזל טוב הוצאתם עסקה גדולה לפועל, ובגין העסקה קיבלתם שיק לפקודתכם, מרוצים ושמחים אתם הולכים לבנק מפקידים את השיק ובגינו אתם מספקים סחורה, אך אבוי כמה ימים לאחר הפקדת השיק ולאחר שהסחורה סופקה השיק חזר או בשפה המקצועית "חולל", פניתם לבעל השיק אך פתאום הוא לא מכיר אתכם, או  שעונה חכם מחר מחר או בקיצור עושה כל דבר העיקר להתחמק מהתשלום המגיעה לכם כדין, אז מה עושים במקרה שכזה.
 קודם כל מה זה שיק לפי פרופסור זוסמן  "שיק הוא שטר חליפין שהנמשך שלו זה הבנק. אמצעי תשלום זה רווח ביותר בארץ, והשימוש ההולך וגובר בכרטיסי האשראי אינו דוחק את השיק לקרן זווית. במו בארצות אחרות, השיק הוא המסמך הסחיר המוכר ביותר בארץ"
מעבר להגדרה שניתנה כאן מבחינה משפטית לשיק יש עוד כמה הגדרות משפטיות שהאדם הפשוט כלל לא מודע אליו, שיק  משמש גם כהתחייבות לביצוע עיסקה, הוא גם כתב תביעה, הוא גם פסק דין הוא שטר ביטחון הוא גם כסף מזומן וכו'.
עכשיו אחרי שסקרנו בקצרה מהו שיק נחזור לעניינו אז מה עושים.
 כאשר שיק מחולל ( שיק שחזר) בפניכם עומדים שני עילות תביעה עיקריות, התביעה השטרית כאשר בהליך זה כל שנדרש הינו הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל והעילה החוזית כאשר במקרה שכזה השיק משמש כראייה חוזית לביצוע עסקת היסוד,  אנו נעמוד כאן על היתרונות והחסרונות בין שני ההליכים, כאשר אין לשלול עילות נוספות שיכולות לצוץ בגין שיק שחולל כגון העילה הנזיקית, עשיית עושר שלא במשפט וכו'
הגשת השיק לביצוע בהוצאה לפועל
על פניו הגשת השיק לביצוע להוצאה לפועל זוהי הדרך הקלה והטריוויאלית, היא אינה דורשת הרבה עבודה, ואם תוגש התנגדות לביצוע השיק הסיכויים בדרך כלל נוטים בבירור לטובת מחזיק השיק, השיק עצמו משמש ככתב התביעה כחלק מהכובעים הרבים ששיק יכול לענוד.
אך החיסרון הגדול בדרך פעולה שכזה הינו שהינכם מוגבלים לסכום השיק, עם השיק הוא על 1000 ₪ אז גם התביעה תהיה על 1000 ₪ כמובן שבתוספת ריבית  והצמדה כחוק ואז התביעה לא תגלם נזקים נוספים שיכול להיות שנגרמו לכם כתוצאה מחילול השיק
הגשת תביעה רגילה
אם החיסרון הגדול בהגשת שיק לביצוע להוצל"פ הוא הגבלת סכום התביעה, אז הרי שבהגשת התביעה אתם לא מוגבלים לסכום השיק, מהטעם שבהגשת תביעה רגילה אפשר ואף צריך להוסיף גם נזקים שנגרמו לכם בגין חילול השיק ובכך אתם בעצם מעלים את סכום התביעה, יתרה מכך במצב מסוים אפשר יהיה אפילו להגיש את התביעה כתביעה על סכום קצוב וכך ההליך יהיה אפילו יותר אגרסיבי.
אך החיסרון כאן שהנטל להוכיח את הנזקים שנגרמו לכם ואת גובהם יהיה מוטל בדרך כלל עליכם כתובעים בהליך, והרבה פעמים מדובר בנטל שאינו פשוט כלל וכלל.
כמובן שישנם גם אופציות ביניים רבות ומרובות, וכל מקרה צריך לבחון לגופו ע"י  עורך דין מיומן אשר מתמחה בתחום, ויוכל לבדוק ולתת את ההמלצה הנכונה לכם, כך שתמקסמו את הרווחים והסיכון יהיה כמה שיותר נמוך.
הכותב הינו עו"ד יסידור שוורצמן משרד נועם קוריס ושות', משרד נועם קוריס ושות' עוסק בגביית שיקים חוזרים ובניהול תיקי הוצאה לפועל.

מאמרים מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס

ספאם ודוגמניות ברשת הפייסבוק

ספאם ודוגמניות ברשת הפייסבוק

דוגמנית הספאם בעידן אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק/
עורך דין איתי רזניק, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

מי לא קיבל במהלך חיו הקצרים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, הצעת חברות שאי אפשר לסרב לה?
דוגמנית מקסימה, עלמת חן תמימה שולחת אלי בקשת חברות לגיטימית.. והרי לא סתם השקעתי בתמונת פרופיל אטרקטיבית, או אולי עסקינן ברובד נוסף של עולם הפרסום, קרי, וירוס פרסומי במעטפת עלמת חן שבסך הכול מעוניינת להוציא ממני כמה לירות בדרך עקיפה וחייכנית?
שמח וטוב לב אני מאשר את בחירת ליבי החדשה ומודה לה' שסוף סוף שפר עלי המזל הטוב..או שלא..לא עברה דקה ואני מקבל הודעה למייל הפרטי שלי מעלמתי הנחמדת אשר מזמינה אותי באופן אישי למסיבה שלטענתה אסור לי להחמיץ ובאדיבותה היא אף מאפשרת לי להזמין עוד חברים.
בעודי מוקסם מהאור שעולה מהזמנתה התמימה, אני מקבל עוד הצעת חברות והפעם מדוגמנית אף יותר מקסימה וכובשת שאם יש לה קמצוץ של אופי טוב אני סוגר איתה חופה וקידושין. אך למצער לאחר אישור מצידי להצעת החברות, הפלא ופלא אני מקבל עוד הזמנה לבר ידוע בעיר שמאפשר לי גם הפעם להזמין את כל החברה. אולי היא באמת רוצה להכיר את כל החברים שלי?
האם עצם הסכמתי התמימה להצעת חברות של פלוני או אלמוני, מאפשרת מבחינה חוקית לאותו אדם לשלוח לי מיילים הפותחים בפני ללא רצוני  או הסכמתי את כול מרכולתם הן באופן ישיר והן עקיף? הייתכן שעסקינן במצג שווא של אנשים אשר מנצלים פלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכים כלכליים אישיים תוך מעטפת  שקרית של רצון לחיבור חברתי ?

בואו נצלול לסעיף ס' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008.

" הודעה אלקטרונית " – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
" מפרסם " – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו;
ס' 30 (א)(ב) - לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת;
המחוקק למעשה זורע באדמת החוק מבחנים חדשים והוראות ספציפיות לעניין "דואר זבל" במטרה להצמיח נורמות חברתיות תקינות המבדילות בין דואר חברתי לגיטימי לדואר פרסומי המצריך אישור ספציפי.
אם ניצוק לתבניות הסעיף הנ"ל את מקרה הדוגמנית החביבה נוכל לקבל תמונה ברורה האם עסקינן ב"דואר זבל" המזכה אותנו בזכות לתבוע בגין הפרה על החוק או שמה עסקינן במייל תמים .
ההזמנות לאירועים ולמסיבות הועברו ברשת האינטרנט אל הנמען והן ניתנות לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת, ההזמנות מכילות מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים ושתוכנו של הפרסום עשוי לקדם את מטרותיו או עסקיו של המפרסם, במקרה דנן לא ניתנה שום הסכמה מפורשת מראש של הנמען לעניין שיגור דבר הפרסומת, ההסכמה הבלעדית שניתנה על ידי הנמען היא לאשר לאותה פלונית להיות חברה בתוך רשת חברתית מתוך רצון לקשר אישי ולא עסקי.
ס' 30(א)(ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:  (א)  היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
כאשר אנו שוזרים למקרה דנן את הוראות סעיף ס' 30 ה (1) ניתן להבחין כי ההודעות אינן מלוות כלל במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,עובדה המעידה על הרצון להטעות ולנצל גולשים תמימים.
סוגיית היחצנים היא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המפרסמים להטעות את ציבור משתמשי הרשתות החברתיות, בכל מיני שיטות ציניות  הנגועות בחסרות תום לב, וזאת על מנת לקדם עסקים ולנפח כיסים.
תנסו ליצוק את המקרה שלכם לתבניות החוק ולראות האם גם אתם נפלתם למלכודת הספאם ואם כן אז דעו לכם שבית המשפט יכול לפסוק בגין כל הודעת ספאם שקבלתם עד 1000 ₪ פיצוי, קרי אם קבלתם לדוגמה 10 הודעות "דואר זבל" בית המשפט יכול לפסוק לטובתכם סכום של עד 10,000 ₪.  
אז בפעם הבאה שאתם מקבלים הצעת חברות "אטרקטיבית" נא לא לרוץ לרבנות ולסגור על חתונה, מקסימום במקרה הטוב אפשר לסגור על תביעה קטנה.

מאמרים מאת עו"ד נועם קוריס

מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עמוד הפייסבוק של משרד נועם קוריס

סיכום על בטוחות בעסקאות מסחריות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים


מאמסיכום על בטוחות בעסקאות מסחריות מאת עו"ד נועם אברהם, משרד נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

קרוב לוודאי שמתישהו במהלך חיינו, נדרשנו או נידרש לתת, לעיתים גם לבקש, בטחונות, אשר קיומם הינו חיוני ביותר, לשם ניהול חיי מסחר תקינים, שכן הרציונאל העומד ביסודם, הינו ליצור מכניזם "הרתעתי", שיהא בכוחו להבטיח עמידה בהתחייבויות כאלה ואחרות של צד כלפי משנהו.

במאמר זה אבצע סקירה, באשר לסוגי הביטחונות שהשימוש בהם, הינו שכיח יותר, בתוך כך, אעמוד על ההבחנות בין הביטחונות השונים, בעיקר באספקט של ההשלכות המשפטיות שלהם, אופיים ועוצמתם, על מי משני צידי המתרס, דהיינו, פעם כאשר אנו בצד של מי שנדרש להמציא בטחונות ופעם כשאנו בצד של מי שמבקש להמציא לטובתו בטחונות, כבר עתה ראוי לציין, כי קיים כל העת מתח מובנה ומתמיד בין שני הצדדים, כך שמחד, נותן הבטחונות יבקש להכפיף עצמו לבטוחה, פחות כובלת, כזאת שבקרות מקרה, אשר יהווה חשש להפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תשמרנה זכויותיו של נותן הבטוחה, במובן זה שתהא לו האפשרות לנהל הליך משפטי ולהציג טענותיו, מבלי לשאת בסנקציה כספית עוד בטרם התקיים הליך כלשהו. מנגד ניצב מבקש הבטוחה, אשר דרך כלל, מספק תמורה, השקעה, נכס ( כמו לדוג' במקרה של בעל נכס שמשכיר את דירתו) כלשהו והוא מצידו מעוניין להשיג מספר אלמנטים, האחד לוודא עמידה בתנאי ההתקשרות מצד נותן הבטוחה ובאמצעות כך לצמצם מקרה של הפרת ההסכם, אלמנט שני ולא פחות חשוב,  להגן על השקעתו בצורה המיטבית ביותר, מקום שנגרם נזק להשקעתו ( כמו לדוג' פגיעה במושכר).

זה המקום לציין, כי לאופיים ועוצמתם של הביטחונות, יש כדי להקרין במישרין ולהשפיע באופן אקוטי על "מאזן הכוחות" במהלך מרקם היחסים החוזיים בין הצדדים, כך למשל, ישנו הצ'ק הבנקאי, לעיתים ישנם בעלי נכסים, הדורשים מהשוכרים להפקיד בידיהם צ'ק שכזה, אז מהו בעצם השיק הבנקאי ומה ההבדלים בינו לבין שיק רגיל?

צ'ק בנקאי -  בשונה מצ'קים "רגילים", יש לגשת לבנק ולבקש  במיוחד שינפיקו עבורכם שיק שכזה לפקודת פלוני. הבנק, כתנאי בסיסי להנפקת השיק הבנקאי, ידרוש שחשבונכם יהא ביתרת זכות, למצער בגובה השיק הבנקאי שאתם מעוניינים למשוך, עם הנפקתו, ובדומה מאוד למשיכת מזומן מחשבונכם, תבחינו כי הסכום הנקוב בשיק הבנקאי יורד מחשבונכם. למעשה כבר בשלב זה ניתן להבין, כי הצ'ק הבנקאי בהיותו ככל הנראה שווה ערך למזומן, הופכת אותו לבטוחה אטרקטיבית מאוד, אשר מטבע הדברים, יהא גם הבטוחה המועדפת על מי שמספק תמורה ומעוניין להבטיח עצמו בצורה הטובה ביותר.
הבדל נוסף וחשוב, נוגע לעניין היכולת שלכם לחזור בכם, לאחר שמשכתם שיק בנקאי לפקודת פלוני,  גם כאן עולה ביתר שאת, את מה שלא ניתן להגדיר אחרת מאשר, עוצמת השיק הבנקאי כבטוחה, נניח שביצעתם עסקה מסוימת, קיבלתם תמורה ושילמתם עבורה באמצעות שיק "רגיל" , נניח שלא הייתם מרוצים מסיבה כזו או אחרת, מהתמורה שסופקה לכם, במצב דברים זה, יכולים אתם, ליתן לבנק הוראת ביטול ובכך לחזור בכם מהתחייבותכם, לכבד את העסקה מול נותן התמורה.

 ניכר כי השיק  הרגיל שומר על זכותו של מקבל התמורה,  מקום שמקבל השיק ( נותן התמורה) מפר התחייבותו כלפי מוסר השיק (מקבל התמורה). מנגד ועל מנת להשיג איזון בין כוחם של הצדדים חשוב לציין, כי מי שאוחז בשיק שחזר, אוחז למעשה בפס"ד שניתן לטובתו ובתור שכזה,  הוא אינו צריך לפתוח בהליכים משפטיים מייגעים וממושכים כנגד מוסר השיק, אלא הוא ניגש ישירות להוצאה לפועל,  על מנת שזו תחל בביצוע פעולות אופרטיביות לגביית החוב.

לכאורה נראה, כי השיק הרגיל כן שומר על סימטריה מסוימת, בין מוסר השיק למקבלו, לא כך הדבר בשיק בנקאי, שם מרגע הנפקת השיק לטובת מקבל השיק, אין למושך השיק אפשרות לחזור בו מהתחייבותו וכפועל יוצא ליתן הוראת ביטול לבנק שלא לכבד את השיק הבנקאי. גם אם לכאורה יפנה מוסר השיק לבנק, ויעלה בפניו טענות טובות ואפילו מוצדקות, מדוע מקבל השיק הבנקאי לא זכאי לפרוע אותו, הרי שאלו כמעט שאינן רלוונטיות והבנק לא יוכל להיעתר לו, גם ירצה בכך ( להוציא מקרים קיצוניים כגון גניבה,מרמה, עושק) וזאת שוב משום שהשיק הבנקאי, הינו בסופו של יום, מזומן לכל דבר ועניין, דהיינו מרגע הנפקתו, פירעונו תלוי כמעט לחלוטין ברצונו והוראתו של מקבל השיק.

שטר חוב- גם שטר החוב מוכר לנו, בעיקר בהקשר של חתימה על חוזה שכירות, במקביל על החתימה על חוזה השכירות, לעיתים יחתים אותנו בעל הנכס גם על שטר חוב, הטעמים לכך גם כאן, הינם שבקרות מקרה הפרה לשיטתו של בעלי הנכס מצדם של השוכרים, יש באפשרותו לנהל הליכים להשגת פיצויים, בשני נתיבים ובלבד שסך כל הפיצויים בשניהם, לא יעלה על סך הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה. אם כן, בעל הנכס יכול להגיש תביעה כנגד השוכר בגין הפרה מכוח החוזה ובמקביל יכול הוא להגיש את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל, בשים לב כי בהליך זה הוא "מוגבל" במובן זה, שאין הוא יכול להיפרע בהליך זה של שטר החוב בהוצאה לפועל, יותר מכפי הסכום הנקוב בשטר החוב. על פניו לא מתקיימת זיקה בין שני ההליכים, שינקוט בהם בעלי הנכס, ברם, טענות ההגנה של השוכר, מה שנקרא בז'רגון המשפטי, "בקשתו להתגונן בפני ביצוע שטר החוב" , יכולות שיהיו בין היתר טענות הגנה חוזיות, דהיינו מכוח חוזה השכירות.
"שטר חוב לביטחון" - בתוך כך, שימו לב כי ניתן מלכתחילה ליצור זיקה ישירה, בין שטר החוב לחוזה וזאת באמצעות כתיבת המילים: " שטר חוב לביטחון" על גבי שטר החוב, במקביל לגלם בחוזה תניה/ות, אשר רק בהתרחשותן,  יופעל שטר החוב.

ערבות אוואל – גם כאן אחד היתרונות הבולטים, היא האפשרות לגשת במישרין להוצל"פ ולממש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.
כלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:
"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."                                      
למעשה גולת הכותר הינה, שכאשר ערב חותם בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר כלומר, מי שחתם כערב אוואל לחייב מסוים, עליו לדעת כי הוא "חשוף" במובן זה , שניתן להיפרע ממנו, אפילו מבלי לנסות ולהיפרע קודם מהחייב שלו הוא ערב.
ערבות אוואל תמשיך להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות הינה כי: גם אם למחזיק בשטר הערבות, אין עילה כלפי מי  שנתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.
זה המקום לציין, כי חוק הערבות מחריג מקרים מסוימים שבהם, אין אפשרות לפעול במישרין כנגד הערב בערבות אוואל, כגון, ערב יחיד, שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל עניין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כגון גובה ערבות מקסימלי,  אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו

הינה כי כן, עינינו הרואות, כי ישנם הבדלים ניכרים, בין הבטוחות השונות, אשר על כן, המצב הרצוי ושאליו יש לשאוף כל העת, הוא לנסות ולהגיע לקורלציה בין העסקה לבטוחה, כך שסוג הבטוחה ישקף באופן ראוי את אופי העסקה, גובהה והסיכונים שהצדדים לעסקה נוטלים עליהם. 

יום שבת, 23 במאי 2015

מאחלים חג ביכורים שמח !!!