יום ראשון, 30 בינואר 2022

תביעות ייצוגיות, התקבלה עמדת היועמ"ש בעניין סרגון נטוורקס בע"מ

 בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה במסגרת בקשה לדיון חוזר בהחלטה לאשר תובענה ייצוגית נגד חברת סרגון נטוורקס בע"מ ומנהליה, וקבע כי לשם הגשמת תכליתו של הסדר הרישום הכפול יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים – ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים – על כל החברות הדואליות.

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

בתקופה הרלבנטית לתובענה, סרגון היתה חברה ציבורית דואלית אשר מניותיה נסחרו הן בבורסה בישראל והן בבורסת נאסד"ק בניו-יורק, מכוח הסדר הרישום הכפול (במסגרת ההסדר חברות שנסחרות בבורסות מסוימות בחו"ל וגם בבורסה בתל אביב, יכולות להגיש  הדיווחים לציבור לישראל לפי כללי הדיווח הנהוגים במדינה הזרה בה הן נסחרות). עניינה של בקשת האישור בטענת התובעים להטעיית משקיעיה של סרגון בפרסום תחזית פיננסית לציבור - פרסום אשר נערך בהתאם להוראות הדין האמריקני.

 

לאור האמור, השאלה המקדמית שנדונה בבית המשפט היא מהו הדין החל ביחס לאחריות האזרחית של חברות חוץ וחברות בכלל הרשומות בהסדר הרישום הכפול, ביחס לדיווחיהן. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה המקורית, כי כללי האחריות האזרחיים אשר צריכים לחול על החברה יהיו כללי האחריות על פי הדין הישראלי ולא כללי האחריות על פי הדין הזר.

 

במסגרת עמדת היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט שדן בבקשה לעיון מחדש בהחלטה צוין, כי הקביעות בהחלטה המקורית אינן עולות בקנה אחד עם תכלית הסדר הרישום הכפול, שהיא הגדלת מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. היועמ"ש ציין כי הנחת המחוקק היתה כי הגנת ציבור המשקיעים בישראל תושג באמצעות ייחוד הסדר הרישום הכפול לבורסות מהשורה הראשונה בעולם, שבעניינן הוכרע מפורשות כי הדינים החלים על חברות הרשומות בהן מגינים באופן נאות על ציבור המשקיעים בישראל. למעשה, הסדר הרישום הכפול נחקק מתוך כוונה לצמצם למינימום את רמת ה"חיכוך" של החברות הדואליות עם הדין הישראלי, תוך שמירה על הדין הזר כדין העיקרי החל על התאגיד.

 

בית המשפט קיבל בהחלטתו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ראוי ונכון להחיל את כללי האחריות הזרים ביחס להפרות של  כללי הדיווח הזרים - על כל החברות הדואליות.  בית המשפט ציין בהחלטות (פסקה 55), כי ההכבדה הכרוכה בהטלת כללי האחריות הישראליים על חברות דואליות, עלולה לפגוע במערך התמריצים הכולל של חברות להרשם למסחר בישראל. לפיכך, הטלת כללי האחריות כאמור עשויה לסכן את תכליתו העיקרית של הסדר הרישום הכפול. 

 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה באמצעות עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) והרשות לניירות ערך.



יום ראשון, 23 בינואר 2022

3.5 מיליון ₪ נזקים בגין ניווט אוניות בנמל אשדוד

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי נמל אשדוד.

ועוד כמה מאמרים:

מדובר, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"א 55323-05-19 (השופט ע' כהן), מיום 30.12.2021, בגדרה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום "ניתוב אוניות". 

בהתאם לבקשה שהוגשה עולה, כי מפעלי ים המלח בע"מ (להלן: המשיבה), הגישה נגד המבקשת, חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: המבקשת), תביעה כספית בסך של כ-3.5 מיליון ₪. עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו למשיבה בשטח המבקשת, ביום 7.10.2017, במהלך ניתוב אוניה בין רציפי הנמל לצורך עגינה ועיתוּק מכולות. האוניה, שנותבה מרציף 11 לרציף 12, פגעה ב-"דולפין עגינה" (חלק ממקשר אליו מרותקות אוניות ברציף 12 בנמל אשדוד) וגרמה לנזק מושא התביעה. הליך גישור שהתקיים בין המבקשת לבין המשיבה לא צלח, ומשכך נקבע ליום 30.12.2021 דיון מקדמי בתביעה.

במסגרת הדיון המקדמי, ביקש בית המשפט המחוזי את עמדת הצדדים באשר למינוי מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת קיומה של רשלנות בניתוב האוניה. המשיבה הסכימה למינוי המומחה ואילו המבקשת התנגדה למינוי בטענה, כי לא הוגשה מטעם המשיבה חוות דעת בעניין זה. לאחר שמיעת הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי למנות מומחה בתחום "ניתוב אוניות", אשר יסייע בהכרעה בשאלת הרשלנות:

"אני סבור שיש למנות מומחה בתחום הניתוב אשר יחווה את דעתו האם עגינת הספינה לרציף בוצעה באופן רשלני או לא. לעניין המומחה בתחום הניתוב, אכן, הצדדים לא הגישו חוות דעת בתחום זה אלא רק התייחסות של הנתבעת בתצהירים השונים שהוגשו מטעמה. אולם, לאחר ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות, אני זקוק לחוות דעת מומחה אשר תסייע לי לנתח את הנתונים ולהגיע למסקנה האם הניתוב בוצע באופן רשלני אם לאו. באי כח הצדדים יציעו, כל אחד, רשימה של שלושה מומחים, תוך 30 יום מהיום [...]".

על החלטה זו מיום 30.12.2021, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי כאשר החליט למנות מומחה מטעמו בתחום "ניתוב אוניות" לשם ההכרעה בשאלת הרשלנות. לדבריה, ההחלטה מנוגדת לשיטת המשפט האדוורסרית הנהוגה בישראל, משהחליט בית המשפט המחוזי 'לבוא בנעליו' של פרקליט המשיבה, ובכך ליטול חלק פעיל בהליך הבאת הראיות. עוד טוענת המבקשת בהקשר זה, כי העברת ההכרעה במחלוקת על אודות הניתוב לידיו של מומחה מטעם בית המשפט, בנסיבות בהן התובעת עצמה לא הגישה חוות דעת מטעמה, הינה בבחינת "מיקור חוץ" של עבודת בית המשפט, שעולה כדי התפרקות מסמכותו השיפוטית. לגישתה ההחלטה שהתקבלה פוגעת בה במישור הדיוני, שכן מצד אחד, אין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה; ומצד שני, ההחלטה מאפשרת למשיבה לבצע "מקצה שיפורים". בנוסף, כך לעמדת המבקשת, על בית המשפט להכריע במחלוקת אך על-פי הראיות שהוגשו מטעם הצדדים, שכן מינוי מומחה מטעמו עתיד לסרבל את הדיון ולפגוע ביעילותו.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני, נחה דעתו כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות).

החלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו היא החלטה דיונית מובהקת, שמצויה בליבת שיקול הדעת של בית המשפט באשר לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין ולאופן ניהול ההליך המשפטי, לרבות החלטות שעוסקות במינוי מומחים מטעם בית המשפט. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכה הדיונית בעניינים אלו, אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 8 (14.12.2020); עניין קרני, בפסקה 8; רע"א 8291/21 כהן נ' אלקטרה בניה בע"מ, פסקה 7 (12.12.2021)). המקרה שלפני אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור. 

בין אם בית המשפט המחוזי נסמך על תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (התביעה במסגרתה ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הוגשה לפני יום התחילה של התקנות החדשות כך שחלות התקנות הישנות. ראו בעניין זה תקנה 180 לתקנות החדשות, על כל חלקיה) ובין אם נסמך על תקנה 88(א) לתקנות החדשות (המבקשת לא טענה בעניין זה ואף בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו עליו), פעל הוא בגדר סמכות שניתנה לו בדין.

תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) קובעת כי בית המשפט:

"רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)".

בדומה, תקנה 88(א) לתקנות החדשות קובעת כי בית המשפט:

"רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד". 

הן לפי התקנות הישנות הן לפי התקנות החדשות, הערכאה הדיונית רשאית, אפוא, למנות מומחה מטעמה בכל עת, בין אם הוגשו ראיות מטעם הצדדים ובין אם טרם הוגשו.

האם רשאית הערכאה הדיונית לעשות כן גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים כלל?

ביחס לתקנות החדשות, הדבר נלמד מנוסח תקנה 88(ב) לתקנות אלה, אשר מפרטת את השיקולים שהערכאה הדיונית אמורה לשקול בעת השימוש בסמכות:

"בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין" (ההדגשה הוספה – ש' ש').

מחוקק המשנה מצא לנכון להבהיר, בתקנה זו, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר מדובר במחלוקת שדורשת היזקקות למומחה, גם כשהצדדים לא הביאו מומחים מטעמם הינה פעולה לגיטימית. בסיפת התקנה, מחוקק המשנה מתייחס למצב אחד שבו יש מחלוקת בין מומחים, ולמצב חלופי, אפשרי, שבו מדובר במחלוקת בין בעלי הדין ובית המשפט זקוק לסיוע של מומחה על מנת לפסוק במחלוקת שלפניו ובלבד שבית המשפט שקל, כאמור, את הנסיבות הייחודיות להליך (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 393-392 (2021); רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' קרני (4.5.2021) (להלן: עניין קרני). ראו והשוו גם ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פסקה 22 (28.10.2010)).

ביחס לתקנות הישנות, אין אלא להפנות להחלטה שניתנה ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני, פ"ד נ"א(2) 574 (להלן: ענין יפת השמש) שם קובעת השופטת שטרסברג כהן, בהתייחס לתקנה 130(א) לתקנות הישנות, כי בית משפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת גם בטרם שהמציאו הצדדים חוות דעת מטעמם וכי אין במינוי כאמור משום יצירת ראיות עבור התביעה שטרם הביאה כאלה. החלטה זו אוזכרה בהסכמה ברע"א 6878/21 עדיאלי נ' בנייני בר אמנה בע"מ (19.10.2021), שם מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו, אחרי שנים רבות שהתביעה מתנהלת, לאחר הגשת סיכומים ולפני מתן פסק דין מבלי שהיו לפניו חוות דעת מטעם הצדדים. בית המשפט העליון בהחלטתו בבקשת רשות הערעור, בעניין עדיאלי, קבע כי:

 "במקרים בהם נותר בליבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, רשאי הוא למנות מומחה מטעמו בכל שלב שהוא [...] ולרבות לאחר הגשת סיכומים, ושמא, אף ראוי למנות מומחה כאמור על מנת להתיר ספקות ככל שנותרו בלבו של בית המשפט אף לאחר שמיעת הראיות".

בית המשפט הוסיף ואמר, כי משעה שתקנה 130(א) לתקנות הישנות נוקטת בהיגד "בכל עת" ואינה אוסרת למנות מומחה גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, אזי נראה, כי אין מניעה לעשות כן מכוח עקרונות היסוד עליהם מושתתות התקנות החדשות (תקנות 5-1) שחלים על כל עניין אזרחי שמובא לפני בית משפט מכוח תקנה 180(א) לתקנות החדשות. שעה שלא יכול להיות חולק שהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד הללו ובראשם ניהול יעיל של ההליך האזרחי (ראו לעניין זה: עניין קרני, בפסקה 9), שהרי מינוי מומחה מטעם בית המשפט עשוי דווקא לקצר את ההליך המשפטי ולייעלו (ראו: רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 31 (11.2.2020); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)), סבורני, כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה, בית המשפט נטל, כביכול, חלק פעיל בהליך הבאת הראיות או בטענה, כי מינוי המומחה עתיד לפגוע ביעילות הדיונית.

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי אפשר לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, כמצוות תקנה 130(א) לתקנות הישנות (כעולה מפרוטוקול הדיון המקדמי) והביא בחשבון את מכלול השיקולים והטיעונים שנוגעים לעניין בטרם החלטתו. בית המשפט המחוזי, אשר בקיא בפרטי ההליך, סבר כי חוות דעת מומחה בתחום זה תסייע לו להכריע במחלוקת שלפניו, לקדם את ההליך, ולנהלו באופן יעיל, וקבע כי יש למנות מומחה מטעמו, משום "ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות".

המבקשת טוענת, כי נפגעו זכויותיה, ובכלל זה אינטרס ההסתמכות שלה, שעה שאין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מטעמה בתחום "ניתוב אוניות".

אשר לתקנות החדשות – אין מניעה שבעלי דין יגישו חוות דעת משלהם גם לאחר שבית משפט מינה מומחה מטעמו ובלבד שעמדו במועדים שקבועים בתקנה 87(ה) ו-(ו) לתקנות אלה. אכן, יש בכך כדי לסרבל את ההליך שכן לא מן הנמנע שהמומחה מטעם בית המשפט יבקש או יתבקש להגיש חוות דעת משלימה שתתייחס לחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים. ברם, זהו ההסדר שבחר בו מחוקק המשנה שעה שראה להגביל את זכויות בעלי הדין לעשות כן למצב דברים בהם מונה המומחה מטעמו בהסכמתם (תקנה 88(ד) לתקנות החדשות (ראו בהקשר זה: עניין קרני, בפסקה 9 ויעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)).

ומה באשר לתקנות הישנות שחלות בענייננו?

גם לפי התקנות הישנות, משלא מדובר במומחה מוסכם, נתונה בידי בעלי הדין האפשרות להגיש חוות דעת מומחה מטעמם. בעניין יפת השמש נדרש בית המשפט העליון לטענה זו וקבע, כי  במצב בו לא הייתה הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט כל בעל-דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו והפנה  למועדים שקבועים תקנות סדר הדין (עדות מומחים), תשט"ו-1954, ההסדר הנורמטיבי שהיה בתוקף בשעתו. בענייננו, באפשרותה של המבקשת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 129(א) לתקנות הישנות וככל שחלף המועד לעשות כן (שכן הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקנה מאפשרת להגיש חוות דעת מטעמו של בעל דין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשתם) תוכל היא לפנות לבית המשפט המחוזי, בהתאם לתקנה זו, ולבקש להאריך לה את המועד להגשת חוות דעת מטעמה. לא מן הנמנע שבית משפט קמא ייעתר לבקשה זו נוכח העיתוי בו בחר למנות מומחה מטעמו.

מעבר לכך, חוות הדעת שיגיש המומחה מטעם בית המשפט היא רק אחת מני ראיות רבות, שיעמדו לפניו. ברי כי ראיה זו אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, והאמור בה אינו מחליף את סמכותו להכריע במחלוקות שלפניו (ראו: ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 (23.2.2014); רע"א 3356/12 מוסך פ.י.א צפון בע"מ נ' י.ל הסעים 2000, פסקה 7 (24.5.2012)). בית המשפט המחוזי מצא לנכון לאפשר לצדדים ליטול חלק פעיל בהליך המינוי, משהורה לכל אחד מהם, להציע רשימה של שלושה מומחים. משמע, למבקשת תהא הזדמנות להציע מומחים מטעמה, להתייחס לרשימת המומחים שתגיש המשיבה, ובכך תוכל להשפיע באופן ממשי על זהות המומחה שימונה מטעם בית המשפט. באפשרותה של המבקשת, אם תמצא לנכון, גם לשלוח למומחה שימונה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בקשר לחוות הדעת, ואף לחקור אותו בחקירה נגדית במידת הצורך – הכול לפי הקבוע בתקנות 130(א) ו-134 לתקנות הישנות (קיימת תקנה דומה בתקנות החדשות – תקנה 91). 

הנה כי כן, בענייננו לא כל נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת הרשלנות בעניין ניתוב האוניה לרציף. משלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה מעין זו, סבורני, כי יהא זה נכון לאפשר לבית המשפט המחוזי לקדם את הדיון בתביעה הכספית לפי מיטב הבנתו.

מטעמים אלו, נחה דעתו של בית המשפט, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.  הבקשה נדחתה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום ראשון, 16 בינואר 2022

פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

 פרקליטות המדינה משיקה שירות חדשני, יישומון (אפליקציה) בשם "פרקליטות מקוונת", המאפשר לקבל בזמן אמת מידע מיידי ונוח אודות התיקים הפליליים המנוהלים בפרקליטות. כמו כן, היישומון מיידע אודות הזכויות בהליך הפלילי, בכל אחד מהשלבים השונים בו מצוי התיק. היישומון מיועד לכל המעורבים בתיקים, ובראשם נפגעי העבירה.

ועוד כמה מאמרים:

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל


היישומון מציג תפיסה שירותית משופרת, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע לציבור הרחב והוא נועד להנגיש את השירות לכל המעורבים בהליך הפלילי, ולאפשר להם להיות מעודכנים אודותיו, ככל שניתן. היישומון מנגיש באופן יזום מידע וזכויות לכל הגורמים שתיקים בעניינם מטופלים בפרקליטות, ובכלל זה נפגעי עבירה, חשודים ונאשמים. עד היום, גורמים המעורבים בתיקים, שרצו לקבל מידע אודות התיק הפלילי, נדרשו להתקשר למזכירויות של פרקליטויות המחוז השונות. כעת, באמצעות היישומון המידע יעודכן און-ליין (מייד עם הזנתו בתיק הפרקליטות), הגישה אליו תהיה הרבה יותר נוחה והזכויות יונגשו באופן יזום ואקטיבי.

 

המשתמשים ביישומון יוכלו לקבל הודעות טקסט בכל עדכון בזמן אמת. הודעה ראשונה תישלח מייד עם קבלת התיק בפרקליטות, ובכל פעם שייעשה עדכון סטטוס במערכת הממוחשבת בפרקליטות, תישלח הודעת טקסט נוספת (ההודעות יישלחו במרוכז אחת ליום לכל היותר). כך למשל, נפגעי עבירה יקבלו הודעות אודות מועדי הדיונים בבית המשפט ועוד. כמובן שניתן לבטל את שליחת ההודעות ביישומון, בהתאם לבחירת המשתמש בו.

 

בדף הכניסה ליישומון ישנו פירוט על השירות הניתן בו, למי הוא מיועד וכן כיצד להשתמש בו. השימוש בשירות דורש, בשל צרכי אבטחת מידע והגנה על הפרטיות, הרשמה והזדהות של המשתמש באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית.

 

היישומון "פרקליטות מקוונת" פעל בחודשים האחרונים במסגרת פיילוט בשני מחוזות – פרקליטות מחוז צפון ומחוז דרום, ונוכח הצלחתו הוא עולה כעת בכלל מחוזות הפרקליטות. נציין כי על פיתוח "פרקליטות מקוונת" זכה לאחרונה אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים בפרס החדשנות של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל בקטגוריית "הארגון הדיגיטלי".

 

מנכ"ל המשרד, ערן דוידי: "היישומון החדש שפותח במשרד המשפטים מציג שינוי משמעותי בתפיסת השירות בפרקליטות והופך אותה לשקופה יותר ולשירותית יותר. השירות החדש מנגיש את המידע לאזרח באופן יזום ואני מקווה שיהיה בו כדי להקל על נפגעי העבירה במעקב אחר ההליך המשפטי וכן במיצוי זכויותיהם במסגרת ההליך. אנו במשרד המשפטים עומלים רבות על מנת לרתום את הטכנולוגיה לטובת הנגשת זכויות לאזרחים, קידום זכויות נפגעי עבירה ושיפור השירות המשפטי הניתן לציבור".

 

פרקליט המדינה, עמית איסמן: "אני מברך את כל מי שעסקו בפיתוח היישומון החשוב, הן בפרקליטות והן באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע של המשרד. בפיתוח היישומון עמדו לנגד עינינו, בראש ובראשונה, נפגעי העבירה, והוא מהווה בעינינו מימוש חלק מהחובה המוסרית של הפרקליטות ושל החברה כולה כלפי נפגעי העבירה. היישומון יסייע ליידע אותם על זכויותיהם בצורה פשוטה וברורה וגם ינגיש עבורם את המידע אודות ההליך הפלילי, שיתעדכן בזמן אמת. כמובן שהיישומון בא בנוסף לקשר הרציף ולתמיכה שמעניקים הפרקליטים לנפגעי העבירה באופן שוטף, תוך כדי הטיפול בתיק. בה בעת, כחלק מאחריותה של הפרקליטות על הבטחת זכויות חשודים ונאשמים, היישומון ינגיש זכויות ומידע גם ליתר הצדדים להליך הפלילי, שיוכלו לברר בזמן אמת את מצב התיק בעניינם. הנגשת המידע לציבור מהווה נדבך נוסף בדרך להגברת וחיזוק אמון הציבור, שהוא אחד היעדים המרכזיים אליהם מכוונת הפרקליטות ואשר אנו פועלים כל העת להגברתו ולחיזוקו".



יום רביעי, 12 בינואר 2022

הפקיר נפגעים בזמן פסילה, כתב אישום ומעצר

 פרקליטות מחוז דרום (פליל) הגישה לבית המשפט לתעבורה באשדוד כתב אישום נגד צעיר בן 26, אשר בהיותו נוהג בזמן פסילה, גרם לתאונת דרכים באשדוד והפקיר שני נפגעים, מבלי שעמד על תוצאות התאונה והזעיק עזרה.

כתב האישום מיחס לנאשם ביצוע עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בדרך בקלות ראש או ברשלנות ועבירות נוספות לפי תקנות התעבורה.

ועוד כמה מאמרים:

·  העירייה שינתה מדיניות והפרה הסכם – מה קבע בית המשפט ?

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

·  כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן בין המועמדים לתפקיד הי...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אבי ביטון, הנאשם מרק לנקין (26) מאשדוד, נהג בתאריך 1/1/22 בשעות הבוקר ברכבו באשדוד, כאשר הינו כאמור בזמן פסילה ולצידו ישבה אישה. בהגיעו ליציאה ממנהרה, לא שמר מרחק ופגע ברכב אחר, בו ישבו שני נוסעים. עקב הפגיעה, הרכב הסתובב ופגע בחומת אבנים, הנאשם פגע בו שוב, עד שהוא הסתובב נגד כיוון התנועה בנתיב. על אף הפגיעה ברכב, הנאשם לא עצר את נסיעתו על מנת לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, אלא האיץ את רכבו והמשיך בנסיעתו, תוך שהוא עוקף את הרכב הניזוק.

כתוצאה מהתאונה, הנהג והנוסעת ברכב נחבלו חבלות קלות ופונו ע"י כוחות מד"א לביה"ח ברזילי להמשך טיפול. 

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשם ולפסול את רשיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשות המעצר והפסילה צוין, כי לנאשם עבר תעבורתי הכולל 53 הרשעות בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון ועוד. כמו כן, לחובתו הרשעה בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגינה נידון ל- 50 חודשי מאסר ופסילה.

בית המשפט האריך את מעצרו של הנאשם עד להחלטה אחרת.




יום שני, 10 בינואר 2022

כתב אישום בגין ירי על חנות בלוד

פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר, כתב אישום נגד דוד עזרא (39) מקריית מלאכי בגין ניסיון רצח, ירי מנשק חם ונשיאת נשק. זאת לאחר שביצע ירי לעבר אדם בחנות באור יהודה במסגרת סכסוך משפחות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·  נתניהו נגד אולמרט- הערכות לדיון בת"א 13429-05-21

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

·  מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·  שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...


על פי עובדות כתב האישום שהגישה עו"ד שרית ארונוב, משפחת הנאשם ומשפחת המתלונן היו מסוכסכות. הנאשם שידע כי המתלונן עוסק בשיפוצים בחנות באור יהודה, הגיע ב 16.12.21 בשעות הערב המוקדמות למקום סמוך והחל לתצפת על המתלונן. מספר דקות לאחר הגעתו התקרב הנאשם לחנות בה שהה המתלונן עם שני אנשים נוספים והחל לירות לעברו.

 

הנאשם אשר לא הצליח לפגוע במתלונן, ניסה שוב לירות אך בשל תקלה באקדח הקליע נתקע. אז קפץ המתלונן על הנאשם והחל להיאבק בו. במסגרת המאבק החל הנאשם להכות את המתלונן בראשו באמצעות האקדח. כאשר הצליח הנאשם להשתחרר מאחיזת המתלונן הוא ברח מהמקום ונתפס מאוחר יותר.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ארונוב: " בעניינו של המשיב קמה עילת מעצר וחזקת מסוכנות סטטוטורית, ... מעצם טיב העבירות ונסיבות ביצוען ובכלל זאת, הגעת המשיב לאזור סחר בטבורה של העיר אור יהודה, בשעות הומות אדם, ירי בתוך חנות אשר נכחו בה אותה עת עוברי אורח נוספים, חלקם מבוגרים, אשר היו עלולים להיקלע לקו האש."

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.



יום רביעי, 5 בינואר 2022

כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן בין המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה

היום 5.1.22 פורסמה הודעת הוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועצ/ת המשפטי/ת לממשלה

הוועדה פועלת על פי החלטת הממשלה 2274 מיום 20.8.2000, שתוקנה בהחלטת הממשלה 1773 מיום 10.6.2007.

בהתאם לסעיף 13 להחלטה 2274, הוועדה החליטה ביום 4.1.2022 לפרסם ברבים את שמות תשעת המועמדים שהוגשו לה, ואלה הם:

השופטת מיכל אגמון-גונן
עו"ד איתי אופיר
עו"ד גלי בהרב-מיארה
פרופ' אריאל בנדור
ד"ר אביעד בקשי
עו"ד איל ינון
פרופ' ברק מדינה
עו"ד רז נזרי
ד"ר רועי שיינדורף

על פי הסעיף האמור, הוועדה תסכם את מסקנותיה לא פחות מעשרים ואחד (21) ימים לאחר פרסום הודעה זו.

אדם המעוניין להגיש השגה יכול לעשות כן באמצעות כתובות המייל הבאות:

VaadaAG@mail.gov.il

 arielrozn@gmail.com

 

                                            אשר גרוניס

                                            יו"ר הוועדה

                                                                        נשיא בית המשפט העליון בדימוס

ועוד כמה מאמרים:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי



יום שני, 3 בינואר 2022

כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בת"א כתב אישום נגד מחמד עבאסי, (21) תושב הרשות הפלסטינית, בין היתר בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, העברת מידע כוזב במחשב וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. זאת לאחר, שהנאשם שלח עשרות אלפי הודעות הנחזות להודעות שנשלחו מדואר ישראל וגרף רווח של למעלה מ 200,000 ₪.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·  עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת...

·  תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·  President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·  מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·  שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

על פי עובדות כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ענבל קליין ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, החל מחודש ספטמבר האחרון הנאשם תכנן וביצע הונאת דיוג (פישינג) רחבת היקף, בדרך של הפצת הודעות כוזבות לאלפי אזרחים ישראלים וניסיון שליחת עשרות אלפי הודעות כוזבות נוספות. במסגרת ההודעות, שנחזו להיות מטעם דואר ישראל, הנאשם הציג מצג שווא, לפיו החבילה שהזמינו הגיעה לארץ באמצעות דואר ישראל, אך עצרה במכס ועליהם לשלם סכום של כ-297 ₪ על מנת לשחררה, אחרת תתווסף עמלה יומית לסכום התשלום.

לאחר ביצוע התשלום על-ידי מקבלי ההודעות, הועבר התשלום לאחד משלושה ארנקים של מטבעות דיגיטליים שהיו בשליטתו של הנאשם. במסגרת תוכנית הפישינג המתוארת, חדר הנאשם שלא כדין לשרת של חברה ישראלית, ללא ידיעת והסכמת בעלי החברה, במטרה לאחסן על שרת החברה את האתר המתחזה לדואר ישראל, אליו הובילו הודעות ה-SMS הכוזבות ששלח. בנוסף, לצורך יצירת מצג שווא בפני מקבלי ההודעות באשר למהותם של דפי הנחיתה המתחזים, השיג המשיב שליטה בשמות מתחם (דומיינים) הנחזים בכזב לאתרים רשמיים של דואר ישראל, וכללו, בין היתר, את המילים: Post IsraelDoar Israel ו-Post IL. בדרך זו גרף הנאשם רווח כספי של למעלה מ-200,000 ₪ וניסה לגרוף סכום גבוה מזה.

במקביל להגשת כתב-האישום, ביקשה הפרקליטות את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הפרקליטות הדגישה, במסגרת בקשת המעצר, את השיטתיות, התחכום וההיקף הנרחב של הנפגעים, והנפגעים הפוטנציאליים כתוצאה מפעילותו. כמו כן, ציינה הפרקליטות את העובדה שהעבירות בוצעו באמצעות האינטרנט, ועל כן אין אפשרות להבטיח את מטרות המעצר בדרך של חלופת מעצר.

התיק נחקר על ידי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרת ישראל.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום ראשון, 2 בינואר 2022

פלש לשטח אש צה"לי ובנה מבנים- אז פנה לבג"צ לסיוע

בית המשפט העליון, דחה בימים אלו עתירה שהוגשה כנגד הריסת מבנים שנבנו שלא כדין בשטח אש צה"לי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

לפנינו עתירה אשר נסובה על מבנים לא חוקיים (להלן: המבנים) שהקימו העותר ובני משפחתו דרומית ליטא שבנפת חברון, בתוך שטח אש 918 שהנו שטח אש מוכרז (להלן: שטח האש). במסגרת העתירה, מבקש העותר כי המשיבים יימנעו מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות שהוגשו בעניין שטח האש בגדרי בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם נ' שר הבטחון ובג"ץ 1039/13 מחמוד יונס נ' שר הבטחון (להלן: עתירות שטח האש).

 

לאחר בניית המבנים, הגיש העותר בקשות להיתר בנייה כדי להכשיר את המבנים בדיעבד. בקשות אלו נדחו וכך גם העררים עליהן. ביום 24.2.2017 הגיש העותר עתירה שעניינה, בין היתר, אחד מהיתרי הבינוי שהתבקשו. ביום 28.5.2018 נמחקה העתירה בהסכמה, בין היתר, כדי לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להכשרת המבנים. ביום 7.8.2018 נדחתה בקשתו של העותר על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי. בהמשך לכך, הגיש העותר עתירה נוספת, בג"ץ 6272/18 מוחמד אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: בג"ץ 6272/18), בה התבקש בית המשפט לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להסדרה תכנונית של המבנים. ביום 18.7.2019 נמחקה העתירה בבג"ץ 6272/18 לבקשת הצדדים – זאת, לאחר שהוסכם שאם העותר יגיש תוכנית מפורטת חדשה להסדרת מעמדם התכנוני של המבנים, זו תבחן לגופה. בבקשה צוין, כי אין בהסכמה כדי להביע עמדה בייחס לסיכויי התוכנית המפורטת, בשים לב לכך שהמבנים נמצאים בשטח האש, וכי לצורך הכשרת הבינוי נדרשת, ככל הנראה, הגשת בקשה להחרגה מתחומי שטח האש מהגורם המוסמך.

ביום 7.8.2019 הגיש העותר תוכנית מפורטת שנועדה לייעד למגורים את המקרקעין עליהם נבנו המבנים (להלן: התוכנית). ביום 15.9.2019 החליטה ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה (להלן: ועדת המשנה) שלא לאשר את התוכנית שהגיש העותר. בין נימוקי הדחיה צוין כי העותר הוכיח זיקה קניינית חלקית בלבד לקרקע; כי לא התקבל אישור קמ"א מים לתוכנית אף שבתחום התוכנית קיים מתקן מים; וכי הבינוי שמבוקש להכשירו מצוי בשטח אש, ומשכך אין למוסדות התכנון סמכות לאשר את התוכנית ללא היתר מפורש על ידי המפקד הצבאי, אשר לא הוצג.

 

על החלטה זו של ועדת המשנה הגיש העותר ביום 14.1.2020 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית משפט לעניינם מנהליים, עת"מ (י-ם) 33093-01-20 אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' (להלן: העתירה המנהלית). ביום 24.3.2020 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה המנהלית. בית המשפט (השופט ד' גדעוני) קבע כי מדובר במבנים שנבנו ללא היתר, בתחומי שטח אש, ומבלי שניתן היתר לתוכנית מהמפקד הצבאי. עוד קבע בית המשפט כי העותר כלל לא פעל להחרגת שטח הבינוי מתחומי שטח האש. כמו כן, דחה בית המשפט את טענותיו של העותר ביחס לחוקיות ההכרזה על שטח האש – זאת, לנוכח העובדה שבפני בג"ץ תלויות מעומדות עתירות שהעלו את שאלות החוקיות.

 

על החלטה זו של בית משפט קמא הגיש העותר ביום 31.3.2020 ערעור לבית משפט העליון (עע"מ 2347/20 מוחמד איוב אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית) (להלן: עע"מ 2347/20)). ביום 8.11.2021 דחה בית משפט העליון (המשנה לנשיאה נ' הנדל והשופטים ג' קרא וי' וילנר) את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

פחות מחודש לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגיש העותר את העתירה שלפנינו. כאמור, במסגרת העתירה מבקש העותר צו על תנאי שיורה למדינה ליתן טעם מדוע לא תימנע מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות בעניין שטח האש. בעתירתו נטען כי החלטת המשיבים לדחות את התוכנית המפורטת של העותר להכשרת המבנים בטלה, שכן היא ניתנה בחוסר סמכות, בחריגה מהוראות החוק והדין ונעדרת כל בסיס מאחר שההכרזה על שטח האש אינה חוקית ומנוגדת לדין הבינלאומי. כן טוען העותר כי ההכרזה על שטח האש אינה חלה על רכושו לאור האמור בסעיף 90(ד) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 387), התש"ל-1970. עוד טוען העותר כי הקרקעות עליהן נבנו המבנים הן קרקעות פרטיות השייכות לו וכי הריסת המבנים תותיר אותו ובני משפחתו ללא קורת גג, בעדר מקום מגורים חלופי. לבסוף טוען המערער כי בבג"ץ 5901/12 מוחמד חליל דבאבסה נ' ראש המינהל האזרחי האיו"ש (28.12.2020) (להלן: בג"ץ 5901/12) הורה בית משפט זה על עיכוב הריסת המבנים שבנו העותרים דשם; ומשכך הוא, אי-קבלת עתירתו של העותר תפלה אותו לרעה.

 

בתגובתה ביקשה המדינה לדחות את העתירה על הסף – זאת, מכיוון שהיא מכוונת, למעשה, נגד פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 2347/20 ומתיימרת לשמש ערעור על פסק דינו של בית המשפט. בנוסף, טוענת המדינה כי העתירה מקשרת בין שתי סוגיות שאין בינן כל קשר: סוגיית שטח האש וסוגיית הבניה הלא חוקית שביצע העותר. לטענת המדינה, אין מקום לעכב הליכי אכיפה של בנייה בלתי חוקית עד להכרעה בעתירות שטח האש ואין לעכב הליכי אכיפה כלפי מבנים בלתי חוקיים שנבנו ללא היתר. באשר לבג"ץ 5901/12 טענה המדינה כי קיימים הבדלים מהותיים בין שתי העתירות. נטען, כי בעתירה בבג"ץ 5901/12 הוצא צו על תנאי, דבר שלא נעשה בעתירה שבעניינו. עוד נטען כי המבנים שעניינם נדון בבג"ץ 5901/12 נבנו זמן רב לפני שהעותר הקים את המבנים שלו. כמו כן נטען כי העתירה בבג"ץ 5901/12 נמחקה בהסכמת העותרים דשם, ואילו העותר מנהל הליכים משפטיים חוזרים ונשנים בניסיון להכשיר את המבנים הלא חוקיים שהקים. בנוסף, נטען כי במועד ההחלטה בבג"ץ 5901/12 בית המשפט הניח כי ההכרעה בעתירות שטח האש צפויה להינתן במועד קרוב, הנחה שלא התממשה שכן ההליכים בעתירות שטח האש תלויים ועומדים וטרם הוכרעו. עוד טענה המדינה כי אין למתוח קו מחבר בין הליכים שונים אשר עוסקים בבניה בלתי חוקית וכי פסק הדין בבג"ץ 5901/12 לא נועד לקבוע הלכה ולכן אין מקום להשליך ממנו על עתירות אחרות.

 

לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לעיני בית המשפט, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

 

העתירה אינה מגלה כל עילת התערבות. כמפורט לעיל, וכפי שטוענת המדינה, העתירה מהווה ניסיון לקיים דיון חוזר בעתירה המינהלית אשר נדונה והוכרעה בשתי ערכאות. כל טענותיו של העותר נדונו במסגרת ההליכים הקודמים ונדחו. משכך הוא, עניינו של העותר הוכרע, כפי שהוכרע, ואין עוד מקום להידרש לטענותיו במסגרתו של הליך זה. בידוע הוא, שבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו: בג"ץ 7927/21 אברהם יצחק הירש נ' כבוד השופט עוזי פוגלמן, פסקה 4 (30.11.2021) וכן בג"ץ 7378/21 פלוני נ' בית המשפט העליון, פסקה 11 והאסמכתאות שם (3.11.2021)). 

 

באשר לטענות העותר ביחס לחוקיות ההכרזה של שטח האש – אלו תתבררנה במסגרת עתירות שטח האש. כעולה מתגובת המדינה, העותר הוא אחד העותרים בעתירות אלה, וטענותיו בעניין ההכרזה על שטח האש תישמענה במסגרתן.

 

 סוף דבר, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות בפעם הזאת.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.