יום שלישי, 30 בנובמבר 2021

אושר הצו המטיל מס על כלים חד פעמיים

 ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (יום ג') את הצו המטיל מס על כלים חד פעמיים. הצו, המממש את החלטת הממשלה מאוגוסט האחרון, נכנס לתוקף ב-1.11.21 לאחר חתימת שר האוצר, אביגדור ליברמן, והטיל מס קנייה על כלים חד פעמיים המכילים פלסטיק בגובה של 11 ₪ לק"ג, במטרה לייקר את המחיר הסופי לצרכן ונקבע כי ההבחנה בין כלים חד פעמיים מפלסטיק לכלים רב פעמיים תיעשה על בסיס עובי הכלי. בעקבות הדיונים בוועדה נקבעו שיעורי מס נמוכים יותר לכלים חד פעמיים העשויים מנייר עם שכבת פלסטיק.

ועוד כמה מאמרים:

כידוע, כלים חד פעמיים המכילים פלסטיק הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי ואיום על המערכות האקולוגיות ועל בריאות הציבור אשר נחשף לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שמתפזרים במים, בקרקע ובאוויר. הטלת המס נועדה לשנות את התנהגות הצרכנים באופן גמיש וכן תואמת את העיקרון של "המזהם משלם", כך שמי שיצרוך כלים חד פעמיים ברמות גבוהות יותר, יישא בעלות הנזק הסביבתי. לפי הנתונים, רמת הצריכה של כלים חד פעמיים בישראל גבוהה פי 5 ממדינות האיחוד האירופאי וישנה עלייה מתמדת בצריכתם.

 

לאור דיונים שהתקיימו בוועדה עדכנו ברשות המסים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, את הצו כך שכלים חד פעמיים מנייר, המכילים שכבה של פלסטיק ומשקלם גבוה מכלים חד פעמיים מפלסטיק ביחס של 1 ל-3.33, מס הקנייה עליהם יעמוד על 3.3 ₪ לק"ג, במקום 11 ₪ לק"ג, וזאת במטרה לייצר תוצאת מיסוי דומה לכלי חד פעמי מנייר המצופה פלסטיק לעומת כלי חד פעמי מפלסטיק. 

 

עוד עודכן כי מהגדרת כלים חד פעמיים יוחרגו כלים העומדים בתנאי של רף עובי מינימלי, לגביהם אישר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כי הם מיועדים לשימוש רב פעמי. וכן עודכן כי מיסוי של סכינים, מזלגות, כפות וכפיות חד פעמיים, המיובאים והמיוצרים לעיתים בתוך מארזים הכוללים מוצרים אחרים שאינם חייבים במס קנייה, כגון מפיות ותבלינים, ימוסו רק הם ולא המארז כשאמת המידה למיסוי היא ק"ג של כלי. 



נהג להכות את אשתו- תקיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ויידוי חפץ לעבר כלי תחבורה

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי (מרכז) כתב אישום כנגד נזאר אבו גאנם (26) מרמלה, בגין תקיפה, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים וכן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ויידוי חפץ לעבר כלי תחבורה, זאת לאחר שנהג להכות את אשתו בהזדמנויות שונות, ולאחר שפתחה בהליך גירושים ממנו, נהג לשלוח לה הודעות הכוללות קללות ואיומים. בהזדמנות נוספת, סיכן את חייה וחיי אחרים בכך שפגע במכוון עם רכבו ברכבה תוך כדי נסיעה, וכן השליך על רכבה בקבוקי זכוכית תוך כדי נסיעה

ועוד כמה מאמרים:

על פי המתואר בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ציון אבונה, הנאשם נהג להכות את אשתו בהזדמנויות שונות, כאשר לפחות באחת מן הפעמים נדרשה לטיפול רפואי בשל כך בשל פגיעה בעור התוף. במקרים אחרים הותירו מעשיו של הנאשם סימנים וחבלות על גופה. כמו כן, נהג הנאשם להתעצבן ולשבור חפצים בביתם המשותף, וכתוצאה ממעשיו נגרם נזק רב לרכוש בתוך הדירה.

בשנה האחרונה מצויים שני בני הזוג בהליכי גירושין במסגרתם עזבה האישה את הבית עם שני ילדיהם המשותפים. בהמשך לאמור, הנאשם שלח לאשתו בהזדמנויות שונות הודעות דרך אפליקציית WHATSUPP אשר כללו קללות ואיומים רבים. בין השאר כתב: "נשמ[ב]ע באלוהים, ההרוג אותך הפעם הזאת", "תתרחקי ממני שלא תפסידי את החיים שלך", "שרמוטה...זונה...את תשלמי מחיר יקר","יום יבוא ויראה לך מוות... את תשלמי מחיר יקר". במקרים אחרים שלח לה את ההודעות הבאות: "מדוע את זבל עד כך.."," יא תת רמה.. מתפלל לאלוהים שתמות", "הלוואי שתמותי, רקובה שונא אותך, שונא אותך, רקובהוכן: "אם לא תלכי אני יחנוק אותך", "הלכתי למלאך המוות לחפש אותך".

בהזדמנות אחרת, חשד הנאשם כי אשתו מנהלת קשר אינטימי עם אדם אחר. הנאשם נכנס לרכבו ונסע אחר הרכב בו נהגה אשתו. הנאשם פגע במכוון באמצעות רכבו ברכבה של אשתו וזאת בזמן נסיעה. לאחר שאשתו עצרה את רכבה בשל הפגיעה, עצר גם הנאשם את רכבו, ניגשה לעברה החל לדפוק באגרופיו על מכסה המנוע וחלונות הרכב בו נהגה, וזאת תוך שהוא מאיים כי ירצח אותה.  בשלב זה המשיכה האישה בנסיעתה, כשהנאשם נוסע במקביל אליה ומסמן לה לעצור תוך שהוא מאיים עליה בתנועות אקדח. בהמשך, השליך הנאשם שלושה בקבוקי זכוכית לעבר חלון הנהג של הרכב שבו נהגה ואלו התנפצו על חלון הנהג. בנוסף, הסיט את רכבו תוך כדי נסיעה כך שנצמד לרכבה של אשתו ואילץ אותה לרדת לשוליים. לבסוף, הגיעה האישה לאזור בו הייתה ניידת משטרה ועצרה את רכבה, ואילו הנאשם נמלט מהאזור.

בגין האמור הוגש כנגד אבו גאנם כתב אישום בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורהיידוי חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים.

במקביל לכתב האישום, הוגשה כנגד הנאשם גם בקשת מעצר, בה ציינה עו"ד אבונה: "המשיב סיכן את ביטחון הציבור באופן נהיגתו אשר סיכנה את א.א ואחרים, שרק בנס לא הסתיימה בפציעה חמורה שלה.... זה המקום לציין כי העבירות המיוחסות למשיב מעידות על מסוכנתו המובהקת, וכי מחומר הראיות עולה חשש ממשי באשר לביטחונה האישי ושלומה של ... הניסיון מלמד כי במקרים כאלו יש לבחון בקפדנות ובחומרה את עילות המעצר, משעה שחיי אדם מונחים על הכף. לפיכך קם פוטנציאל מסוכנות מוחשי וממשי בעניינה.."

כמו כן הוגשה במקביל גם בקשה לחילוט רכבו של הנאשם אשר שימש אותו לביצוע חלק מן העבירות המיוחסות לו.



יום שני, 29 בנובמבר 2021

משטרת ישראל ורשות המסים עיקלו רכבי יוקרה של חייבי מס בנצרת

 במסגרת פעילות מבצעית "מסלול בטוח" והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לחיזוק המשילות וההרתעה בוצעה הבוקר פעילות ממוקדת של משטרת ישראל ורשות המסים נגד הפשיעה הכלכלית בחברה הערבית במבצע שנערך בעיר נצרת

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    הצית רכב, נתפס עם אגרופן והעליון שיחרר למעצר בית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    דחף את בת זוגו מהגג, כתב אישום בגין ניסיון לרצח

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

·    זהירות! שרפו את דלת הבית של החייב

הפעילות התמקדה בחייבי מס אשר חלקם מנהלים עסקים החשודים כמשמשים כסות לפעילות עבריינית. מדובר באזרחים שצברו חובות בהיקף כולל של מיליוני שקלים למס הכנסה, למע"מ ולמס מקרקעין ומטרת הפעילות הייתה להגיע לרכוש של אותם חייבים ולעקלו.

במסגרת המבצע פשטו שוטרים מהמחוז הצפוני של משטרת ישראל ואנשי היחידה הארצית לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) ברשות המסים על בתיהם של החייבים. במהלך הפשיטה בוצעו חיפושים בבתים ועוקלו 11 רכבים, ביניהם מספר רכבי יוקרה. החקירה נגד החייבים עודנה בעיצומה.

פעילות אכיפה משולבת הינה כלי אפקטיבי בלחימה בתופעות פשיעה ובתופעות נוספות לצד ההליך הפלילי. שילוב הזרועות בין כלל גופי האכיפה מבוצע בהובלת משטרת ישראל ומהווה נדבך נוסף בחיזוק אמון הציבור ובביסוס שלטון החוק.



ערערה על חיוב ארנונה ונקנסה ב 5,000 ₪

 בג"צ דחה היום (29.11.21) עתירה שהופנתה נגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת גן מיום 10.1.2021 (להלן: החלטת הארנונה); נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעמ"נ 60521-03-21 (השופטת ל' ביבי), אשר במסגרתו נדחה ערעורה של העותרת על החלטת הארנונה (להלן: פסק הדין המינהלי); ונגד החלטתו של בית משפט זה בבר"ם 6304/21 (השופט ע' פוגלמן), אשר במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת נגד פסק הדין המינהלי (להלן: ההחלטה בבר"ם)

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    הצית רכב, נתפס עם אגרופן והעליון שיחרר למעצר בית

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    דחף את בת זוגו מהגג, כתב אישום בגין ניסיון לרצח

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

·    זהירות! שרפו את דלת הבית של החייב

להשלמת התמונה ציין בג"צ, כי לאחר שניתן פסק הדין המינהלי, ולפני שהוגשה בקשת רשות הערעור, הגישה העותרת עתירה לבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 5687/21), ובו ביקשה כי יתערב בפסק הדין המינהלי. ביום 22.8.2021 נדחתה העתירה על הסף שכן "לעותרת סעד חלופי מובהק בדמותה של הגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין קמא" (סעיף 5 לפסק הדין). עתירה זו לא זכתה לאזכור בעתירה דנן למרות שהעותרת מימשה בעקבותיה את הסעד החלופי במסגרת בקשת רשות הערעור אשר נזכרת לעיל.

במסגרת העתירה דכאן, חזרה העותרת על טענותיה נגד החלטת הארנונה, ובקשה כי בג"צ יורה על ביטולה (ובמשתמע כי נורה גם על ביטולם של פסק הדין המינהלי וההחלטה בבר"ם).

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף. טענותיה של העותרת נדונו ונדחו בפסק הדין המינהלי. בית משפט העליון נדרש לטענות העותרת במסגרת ההחלטה בבר"ם ונקבע שם כי הן אינן עומדות באמות המדינה שנקבעו למתן רשות ערעור בענייני ארנונה (ראו: פסקה 5 להחלטה בבר"ם). בכך מיצתה העותרת את הכלים שהעניק לה הדין לתקיפת החלטת הארנונה בפני ערכאות שיפוטיות. הלכה היא, כי "בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי משפט אחרים, ובוודאי שאינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו שלו עצמו" (בג"ץ 2685/21 פלוני נ' בית המשפט העליון פסקה 7 28.4.2021)). די באמור כדי לדחות את העתירה על הסף.

סוף דבר, העתירה נדחתה. נקבע כי העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

הצית רכב, נתפס עם אגרופן והעליון שיחרר למעצר בית

בית המשפט העליון הכריע הבוקר (28.11.21) בבקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.11.2021 (עמ"יר 62546-11-21, השופט א' חזק). בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום באשקלון מיום 25.11.2021 (מ"י 28866-11-21, השופטת ד' בונדה) לשחרר את המבקש למעצר בית בתנאי ערבות ובפיקוח

ועוד כמה מאמרים:

המבקש נעצר ביום 11.11.2021 בחשד לביצוע עבירות של הצתת רכב מנועי במזיד והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין. על-פי החשד המבקש ושניים נוספים היו מעורבים בהצתת מונית בעיר אשדוד. במהלך מעצרו נתפס המבקש כשעל גופו סכין. אחיו של המבקש ואדם נוסף החשודים אף הם בפרשה נעצרו מספר ימים לאחר מכן. במסגרת החלטתו בבקשה הראשונה להארכת מעצרו של המבקש, קבע בית משפט השלום כי חומר הראיות שהוצג בפניו מקים חשד סביר הקושר את המבקש למיוחס לו וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר בשל מסוכנותו. מעצרו הוארך מעת לעת.

 

מבלי לפרט, יצוין כי ביום 25.11.2021 הוגשה בקשה שישית למעצרו של המבקש. בית משפט השלום קיים דיון בבקשה, שבמהלכו נחקרו אמו ואחותו אשר הוצעו כמפקחות. במהלך הדיון מסר נציג היחידה החוקרת כי התיק הועבר לעיון הפרקליטות, וכי בכוונתה להגיש הצהרת תובע בעוד שלושה ימים. בתום הדיון הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בבית אמו, בתנאי ערבות ובפיקוח. בית משפט השלום נימק את החלטתו בכך שהחשד הסביר המיוחס למבקש לא התעצם מאז נעצר, ולצד זאת ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, כאשר על-פי התרשמותו המפקחות שהוצעו מתאימות למלאכת הפיקוח. לבסוף, בית משפט השלום ציין כי ניתן היה לסיים את כל פעולות החקירה שפורטו בדו"ח הסודי שהוצג לעיונו עוד במהלך התקופה שבה היה המבקש עצור, וכי ככל שנדרשת השלמת חקירה, ניתן להוסיף ולבצעה בעת שהמבקש יהיה נתון במעצר בית. יצוין כי יחד עם המבקש שוחררו גם שני החשודים הנוספים בפרשה לחלופת מעצר.

 

לבקשת בא-כוח המדינה, הורה בית משפט השלום על עיכוב ביצוע של ההחלטה עד למחרת היום בשעה 10:00 לצורך הגשת ערר.

 

כאמור, המדינה הגישה ערר על החלטה זו, שהתקבל על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ציין כי מן הראוי היה לערוך הבחנה בין המבקש לשני החשודים האחרים, מאחר שקיימות נגדו ראיות נוספות הקושרות אותו למעשים ומחומר הראיות בכללותו עולה שהיה לו חלק מרכזי בביצוע העבירות. עוד צוין בהחלטה כי כעולה מהדו"ח הסודי קיימות פעולות חקירה נוספות שבכוונת היחידה החוקרת לבצע בעוד המבקש נתון במעצר. לנוכח זאת, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המבקש עד היום, יום ראשון, בשעה 13:30. יצוין עוד כי החלטתו של בית המשפט המחוזי התקבלה כאמור ביום שישי, 26.11.2021. עם זאת בקשת הרשות לערור שבפני נשלחה אל מזכירות בית המשפט רק במוצאי שבת, יום 27.11.2021, בשעה 20:00 לערך.

 

בבקשת רשות הערר נטען כי לא היה מקום להבחין בין המבקש לשותפיו, שבעניינם לא הוגש ערר על ההחלטה לשחררם למעצר בית, מאחר שעל-פי הנטען ביצעו את המעשים בצוותא. עוד נטען כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית בדבר סמכותה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית לשחרר חשוד לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, לאחר שהתרשמה כי חלופה זו תאיין את מסוכנותו. לבסוף נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת פגיעה קשה בזכויותיו של המבקש.

 

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובנספחיה כמו גם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות בא הוא לכלל מסקנה כי דינה להידחות. על אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הלכה למעשה היא נטועה כל כולה בעניינו הפרטני ומשכך אינה עומדת בגדר המקרים המצדיקים דיון ב"גלגול שלישי" בפני בית משפט זה (ראו: בש"פ 8990/21 דייטש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.11.2021)). אף לגוף הדברים, בנסיבות שבהן מעצרו של המבקש הוארך בשלב זה עד היום, ולנוכח סד הזמנים הדחוק שבו הוגשה הבקשה, אין כל מקום להיעתר לה.



יום שבת, 27 בנובמבר 2021

צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפת הכור בעירק

 בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מרב בן ארי) הוציא צו מניעה זמני נגד מכירתו או ביצוע כל עסקה בפריט הנחזה להיות מוט היגוי (סטיק) אשר נטען כי נלקח ממטוס 129 שהשתתף "במבצע אופרה" לתקיפת הכור בעירק. הצו ניתן בהתאם לבקשה שהגיש משרד הביטחון וצה"ל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן בנוסף, צו שיורה על מסירת הסטיק לצורך בדיקתו לצה"ל

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

במסגרת הבקשה צוין כי במהלך השבוע האחרון עלתה כתבה לאתר Ynet בה פורסם כי במהלך סוף השבוע עתידה להתקיים מכירה פומבית על ידי "פנטגון – בית מכירות פומביות" ו"גראז' סייל קולקשיין", במסגרתה יוצע למכירה מוט היגוי של מטוס F-16 שהשתתף בהפצצה של הכור הגרעיני העירקי.

בבקשה נטען כי מדובר ברכוש צבאי השייך למדינה, אשר יצא ממנה בדרך לא חוקית לכאורה, והמדינה עומדת על זכותה הקניינית לקבל חזרה לידיה את הסטיק. משעה שהסטיק הוא רכוש צבאי, אין ולא קיים אף גורם שקיימת לו הסמכות להוציאו מרשות המבקשת ולהעבירו לידי צדדים שלישיים, שיעשו בו כרצונם, לרבות מכירתו תוך השאת רווחים.

בעקבות המידע שעלה מהכתבה והריאיון שנערך עם בעלי בית המכירות פנטגון, ערכו גורמי המקצוע בצה"ל בדיקה ביחס לסטיק. מהבדיקה עולה כי הסטיק הותקן על מטוס מס' 114 (לא המטוס שהוזכר בכתבה שהשתתף ב"מבצע אופרה") במהלך שנת 2004, ופורק ממנו בשנת 2013. על מנת לאמת את הנתונים הללו זקוקה המדינה לקבל לידיה את הסטיק עצמו אשר יועבר לבחינה של גורמי המקצוע.

באופן שאינו ידוע "התגלגל", הסטיק לידי גורם פרטי, וכאמור אותו גורם מנסה למכור את הסטיק במכירה פומבית למרבה במחיר ולהתעשר ולא במשפט באמצעות חפץ השייך למדינה. בשלב זה לא ידוע למדינה זהות הגורם הטוען לבעלות על הסטיק

עוד צוין בבקשה כי אין ולא קיימת הוראת דין המאפשרת העברת חלקי מטוסים, ובהם מוט היגוי (סטיק) מרשות הצבא לידי רשות אדם פרטי, ולכן הזכויות הקנייניות בסטיק שייכות למדינה וחל איסור, הן במישור הפלילי הן במישור האזרחי, לפגוע בזכויות אלה.

את הבקשה הגישו עו"ד עידית מנדלבאום, הדר מורג ויצחק אלקסלסי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בתיאום עם המחלקה לייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי - מנהלי) ובסיוע הייעוץ המשפטי של חיל האוויר והיועץ המשפטי למערכת הביטחון במשרד הביטחון.



יום חמישי, 25 בנובמבר 2021

מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך בדארקנט

 בחשבון האתר הופקדו כ-8,155 מטבעות ביטקוין, לא מוסגר בינתיים לארה"ב אף שהואשם שאתר אינטרנט שהפעיל שימש כשער כניסה לזירות מסחר פליליות בדאקרנט

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

במסגרת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ע' זינגר) במ"ת 61548-10-21 מיום 15.11.2021, שבה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד למתן החלטה בעתירה להכרזתו כבר הסגרה. כמו כן, הופנה הערר כנגד החלטת ביניים של בית המשפט מיום 4.11.2021, שבגדרה נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשת שירות המבחן לדחיית הדיון.

כפי שנטען בבקשת המעצר, החל מחודש אוקטובר 2013 ועד לחודש אפריל 2019, ניהלו העורר ושותפו אתר אינטרנט, ששימש כשער כניסה לזירות מסחר פליליות ב"דאקרנט", בכך שהציג קישורים לפלטפורמות מרכזיות ב"דארקנט". העורר ושותפו גבו עמלות תיווך מספקי סחורות אסורות, שפרסמו את מרכולתם בזירות המסחר שהנגיש האתר, באמצעות מטבעות וירטואליים כגון "ביטקוין", אשר הופקדו לארנק וירטואלי בשליטתם. נטען, כי רווחיהם הבלתי חוקיים של העורר ושותפו עומדים על כ-15 מיליון דולר ארצות הברית (בחשבון האתר הופקדו כ-8,155 מטבעות ביטקוין, שערכם המשוער בשעתו עמד על כ-8.5 מיליון דולר, אולם לנוכח התנודתיות הרבה בשער החליפין של ביטקוין, בעת המשיכה מהחשבון הגיע השווי המוערך ליותר מ-15 מיליון דולר). במטרה להסוות את טיבם ומקורם הבלתי-חוקי של הרווחים, העורר ושותפו העבירו את הכספים מחשבון האתר לארנקים וירטואליים אחרים, וכן לחשבונות בנק בשליטתם, באמצעות חברות קש.

בחודש יולי 2019, הגישה ארצות הברית, באמצעות שגרירותה בישראל, בקשה להסגיר לידיה את העורר בגין קשירת קשר לביצוע עבירת הלבנת הון. בבקשה נכתב, כי ביום 24.4.2019, הוגש נגד העורר ושותפו כתב אישום לבית המשפט הפדרלי של המחוז המערבי במדינת פנסילבניה בארצות הברית, בגין העבירה הנ"ל. ביום המחרת הוצא צו מעצר נגד העורר בארצות הברית. יצוין כי עונש המאסר המרבי הקבוע בצד סעיף העבירה הרלוונטי בארצות הברית, הינו עשרים שנות מאסר. עוד צויין, כי ביום 6.5.2019, שותפו של העורר נעצר בצרפת, והוסגר לארצות הברית.

ביום 13.10.2021, למעלה משנתיים לאחר שהוגשה בקשת ההסגרה, הוצא כנגד העורר צו מעצר, על פי סעיף 6 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (מעצר עד להגשת עתירת הסגרה) באשמת עבירות של הלבנת הון – עבירות על-פי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; וקשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ביום 26.10.2021 הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה עתירה להכרזה על העורר בר הסגרה בהתאם לסעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק ההסגרה). בעתירה תוארה תמצית חומר הראיות כנגד העורר, ונטען כי מתקיימים התנאים להסגרתו.

לצד הגשת העתירה הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד למתן החלטה בעתירה, בהתאם לסעיף 5 לחוק ההסגרה (להלן: בקשת המעצר). בבקשה נטען, בין היתר, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת כנגד העורר; וכי המעשים המיוחסים לעורר, ההיקף הכספי של העבירות ושיטות המרמה, מעידים על תחכומו ועל יכולתו לשנע כספים ממדינה למדינה בחשאי, באופן המצביע על מסוכנותו ועל יכולותיו הפליליות, וכן על יכולתו להימלט מאימת הדין אם לא ייעצר. עוד נטען, כי אם יורשע, העורר צפוי לעונש מאסר ארוך, ולכן קמה עילת מעצר של חשש מהימלטות.

בהחלטתו מיום 26.10.2021, בית המשפט המחוזי ציין כי העורר מסכים לקיומה של תשתית ראייתית מספקת הנדרשת לצורך בקשת המעצר, והבהיר כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם יש מקום להורות כי העורר ייוותר במעצר עד לקבלת תסקיר מעצר, או שניתן להורות על שחרורו לחלופה כבר בשלב זה. בית המשפט התייחס לטענת בא כוחו של העורר, כי בעת שהיה האחרון משוחרר הוא התייצב לדיונים ולחקירה בישראל. נקבע כי עצם הגשת בקשת ההסגרה, לצד הודאת שותפו לעבירות במשפטו בארצות הברית, מהווים שינוי נסיבות ולכן קיים חשש להימלטותו מהדין. בהתאם, בית המשפט הורה כי יש להמתין לתסקיר מעצר וקבע דיון המשך ליום 7.11.2021.

ביום 27.10.2021, העורר הגיש ערר על ההחלטה האמורה לבית משפט זה, אך  במעמד הדיון, ובהמלצת בית המשפט, הודיע בא כוחו כי ימשוך את הערר, וזה נדחה (החלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 1.11.2021 בבש"פ 7216/21). בהחלטת הדחייה נכתב, כי המלצת בית המשפט לעורר, שלא לעמוד על הערר, התבססה על כך שהתסקיר בעניינו אמור ממילא להיות מוגש בחלוף שישה ימים, וכי ככל ששירות המבחן לא יעמוד בלוח הזמנים הנ"ל, בית המשפט המחוזי יבחן בשנית את השאלה אם ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר ללא תסקיר.

ביום 2.11.2021 הוגשה מטעם שירות המבחן בקשה לדחיית מועד הגשת תסקיר המעצר, עד ליום 26.12.2021. בהחלטתו מיום 4.11.2021, בית המשפט המחוזי הורה כי תסקיר המעצר יוגש עד ליום 14.11.2021. בהחלטה צוין, בין היתר, כי במשך תקופה לא מבוטלת העורר לא נעצר, אף על פי שידע כי הוגש נגדו כתב אישום בארצות הברית, לכן אין להיעתר לבקשה. הדיון נדחה אפוא ליום 15.11.2021. בהמשך דחה בית המשפט את בקשת העורר להשבת מועד הדיון על כנו.

בתסקיר שירות המבחן מיום 14.11.2021, נכתב, בין היתר, כי העורר בן 37, סטודנט למשפטים במכללת הקריה האקדמית אונו, נעדר עבר פלילי. אשר למצבו הכספי, נכתב  כי הוא חייב לאביו מעל למיליון שקלים בעקבות הלוואות שנטל וערבויות שנדרש להן. שירות המבחן העריך, כי קיים סיכון גבוה להישנות ביצוע עבירות דומות על ידי העורר, וכי ייתכן שקיים סיכון להימלטותו מן הדין, בין היתר, לנוכח חומרת העבירות, היקפן והמשמעות הכספית. באשר לחלופת המעצר המוצעת, בביתה של בת זוגו בראשון לציון תחת פיקוח אמו ובת זוגו, שירות המבחן התרשם כי על אף רצון כן של המפקחות המוצעות לסייע לעורר, הן לא מכירות את מורכבות התנהלותו לאורך השנים, וניכר כי הן מתקשות להכיר במצבי סיכון שאליהם חשף את עצמו. לנוכח האמור, שירות המבחן העריך כי השתיים לא מתאימות למשימת הפיקוח, וזאת גם אם מעצרו יהיה בפיקוח אלקטרוני. אשר על כן, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו.

בהחלטתו מיום 15.11.2021 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד למתן הכרעה בעתירה להכרזתו כבר-הסגרה. בית המשפט ציין, כי אמנם לא ניתן להקל בעובדה כי העורר ידע, עוד משנת 2019, על דבר הגשת כתב האישום, אך כי עד להגשת העתירה להסגרה, הייתה אפשרות שההליכים נגדו יינקטו בישראל, ולכן מדובר בשינוי נסיבות בעל משמעות. שינוי נסיבות נוסף, הוא הודאתו של שותפו לעבירות. בנוסף, ציין בית המשפט את חומרת העבירות ואת העונש הצפוי לעורר, ועל רקע כל אלה, נקבע כי אין מקום לסטות מהמלצת שירות המבחן.

למען שלמות התמונה, יצוין כי ביום 31.3.2021 הורשע שותפו של העורר, על יסוד הודאתו, בקשירת קשר לביצוע הלבנת הון. גזר דינו צפוי להינתן ביום 2.12.2021.

מכאן הודעת הערר שהוכרעה עתה בפני בית המשפט העליון. בערר נטען, בין היתר, כי בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ביום 26.10.2021, העורר הסכים לקיום ראיות לכאורה אך לצורך הדיון, שהרי רק באותו יום הוגשה העתירה להסגרתו של העורר כך שנבצר מבא כוחו לעבור על החומר הרלוונטי. מכל מקום, נטען כי אין בעניינו של העורר חשש להימלטות, בין היתר, לנוכח העובדה כי מאז שנת 2019 ועד להליך הנוכחי, לא הוטלו עליו כל מגבלות, ולמרות זאת, הוא התייצב לכל חקירה ולכל דיון.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, חזר בא כוחו של העורר על טיעוניו וכן העורר עצמו (שפרץ בבכי והתקשה לסיים דבריו), והדגיש כי מרכז חייו בישראל, עם בת זוגו.

חשש ההימלטות מהדין הוא חשש אינהרנטי בהליכי הסגרה (ראו לדוגמה, בש"פ 6506/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכה לייפר (10.10.2019)). חשש זה, לצד האינטרס הציבורי לקיום ההתחייבויות של המדינה כלפי המדינה מבקשת ההסגרה, עומד נגד עיני בית המשפט בדונו בבקשת מעצר במסגרת הליכי הסגרה. עם זאת, הלכה עמנו כי הוראותיו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) והפסיקה הנוגעת לחוק המעצרים, חלים בשינויים המחויבים גם על מעצר בהליכי הסגרה. מכאן, שגם במסגרת הליך הסגרה, יש לבחון אם ניתן להשיג את תכליות המעצר באופן שהפגיעה בחירות המבוקש להסגרה תהא פחותה (וראו, בש"פ 8643/12 ברמי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 13-12 (1.1.2013); בש"פ 1897/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' טוויל, פסקה 13 (19.3.2019); בש"פ 5140/20 ווסטרלונד נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.7.2020); בש"פ 6589/20 היועץ המשפטי לממשלה נ' טייב, פסקה 10 (30.9.2020)).

העורר נעצר לפני למעלה משנתיים בגין הפרשה; לעורר ידוע מזה למעלה משנתיים על אודות בקשת ההסגרה כנגדו; לעורר ידוע מזה למעלה משנתיים על כך ששותפו עצור בארצות הברית; לעורר ידוע מחודש מרץ 2021 כי שותפו הודה וממתין לגזר דינו. הגיונם של דברים, שאם היה העורר מבקש לחמוק מהליכי הסגרה, היה עושה כן זה מכבר.

אכן, העתירה להסגרת העורר הוגשה זה מקרוב ויש בכך משום שינוי נסיבות, אך בית המשפט העליון לא סבר כי שינוי נסיבות זה, כשלעצמו, מצדיק את מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון אף ציין, כי לא נעלמה מעינייו מסקנתו של שירות המבחן לגבי המפקחות המוצעות, אך לפי ההחלטה נקבע כי ניתן להקהות עוד יותר את חשש ההימלטות מן הדין, בהטלת ערבויות ומתן בטחונות. לכך התווסף כי אין לעורר מרכז חיים אחר זולת מדינת ישראל, וגם בהנחה שנותר לרשותו סכום כסף גדול שרשויות האכיפה עדיין לא הניחו עליו את ידן, יקשה על העורר למצוא מנוח למדרך רגלו במדינה אחרת. ככל שעלה בידי בית המשפט להתרשם מהעורר, הוא מבין שהימלטות מן הארץ, כאשר תלוי ועומד כנגדו צו מעצר בארצות הברית, רק עלולה להחמיר עוד יותר את מצבו.

עם זאת, בית המשפט סבר כי במכלול השיקולים המושכים לכיוונים מנוגדים, עשויה להיות חשיבות למידת העונש שייגזר על שותפו של העורר, בבחינת נסיבה חדשה שייתכן כי יהא לה משקל במסגרת השיקולים השונים.

כאמור, גזר דינו של השותף אמור להינתן בשבוע הבא, ב-2.12.2021. לכן, בית המשפט העליון החליט להשהות את החלטתו הסופית עד לאחר שהצדדים יעדכנו תיק בית המשפט על אודות העונש שנגזר על שותפו של העורר.

בשלב זה, על מנת לחסוך בזמן ולקדם את האפשרות לשחרורו של העורר לחלופת מעצר שלא מאחורי סורג ובריח, אני בית המשפט העליון הורה, כלהלן:

 (-)     אמו ובת זוגו של העורר תחתומנה על ערבות אישית בסך 1 מליון ₪ כל אחת, להבטחת התייצבותו של העורר לכל הליך משפטי בארץ ובארצות הברית.

 (-)     יוכנו כל המסמכים הנדרשים למשכון דירת הוריו של העורר לטובת המדינה, לשם הבטחת התייצבותו. מסמכי המשכון יכללו ויתור על הגנת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 והגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, ויועברו בהקדם לבדיקה ולאישור של באות כוח המדינה, בצירוף נסח רישום מעודכן או אישור זכויות המעיד על כך שהדירה נקייה משעבוד ומזכויות צד ג'. 

 (-)     יש לערוך בדיקת היתכנות פיקוח אלקטרוני בכתובת המגורים שבה ישהה העורר, ואם וככל שיוחלט בהמשך על שחרורו בפיקוח אלקטרוני.

החלטה סופית בעניינו של העורר תינתן אפוא לאחר שהצדדים יעדכנו תיק בית המשפט על אודות גזר הדין שהושת על השותף, במשפטו המתנהל בארצות הברית. הצדדים מתבקשים לעדכן תיק בית המשפט לא יאוחר מיום 5.12.2021.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.