‏הצגת רשומות עם תוויות טרור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טרור. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 באוקטובר 2023

בית המשפט האריך את מעצרן של שלוש נאשמות בעבירות הסתה לטרור

 מאמצי הפרקליטות להיאבק בעבירות ההסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור נמשכים. היום ואתמול ניתנו החלטות של בתי משפט השלום בפ"ת ובטבריה, שקיבלו את עמדת הפרקליטות והאריכו עד תום ההליכים את מעצרן של שלוש נאשמות בעבירות הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.

ביהמ"ש בפתח תקווה האריך את מעצרה של היא חאג'-יחיא, שעבדה כסייעת במעון ילדים בהוד השרון, ונאשמת שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, שלו כ-9,200 עוקבים, ביום פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מספר "סטוריז" שנשאו דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. באחד מהם כתבה: "אין יפה יותר מלהתעורר לחדשות של ההתנגדות הפלסטינית בעוטף עזה ומראות האימה ופחד הציונים והטילים הנופלים על ראשיהם".

 

השופט אריאל סלטו קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה למרות שאין לחאג'-יחיא עבר פלילי, לא רק שאין מקום לשחרר את הנאשמת לחלופת מעצר, אלא שאין מקום להורות על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינה. השופט סלטו קבע, כי "בנסיבות העניין, בהן בזמן מלחמה פרסמה המשיבה דברי שבח, אהדה, ועידוד למעשי טרור, וכן הביעה תמיכה והזדהות עם מעשה הטרור, יש אפשרות ממשית שהפרסום יביא למעשה טרור, ועל כן נשקפת מהמשיבה מסוכנות גבוהה"... גילוי הזדהות עם ארגון טרור להסתה לטרור נובעים מאידיאולוגיה ומרצונה של המשיבה לקדם ולממש את אותה אידיאולוגיה. בעובדה זו יש כאמור כדי להגביר את מסוכנותה".

 

בשתי ההחלטות הנוספות שניתנו אתמול בביהמ"ש בטבריה הוארך עד תום ההליכים מעצרן של הנאשמות לנה אבו סלאח וחנין אלזרו. הנאשמת אבו סאלח, תושבת מע'אר בשנות ה-20 לחייה, פרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, המונה למעלה מ-14 אלף עוקבים, סרטון בו כתוב כי "הכיבוש הוא גידול סרטני ממאיר. אפשר להביס אותו רק ע"י התנגדות ('אל מוקוואמי'). תתנגדו!", לצד אירוע מבוים בו רופא מסביר למטופל שחולה במחלה סופנית כי הדבר שניתן לעשות במקרה זה הוא "להתנגד".

 

השופטת ודאד יונס גנאים קבעה, כי יש לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים, שעה שאופי הפרסום והפצתו הם סכנה לציבור. "הפרסום נעשה בתקופה קשה של מלחמה והפצתו יש בה משום סכנה לציבור. בעיתוי קשה זה, המסוכנות הטמונה בפרסום דברים המעודדים מעשי אלימות היא רבה ותוצאתה עלולה להיות חמורה. אופיו של הפרסום, תוכנו והעיתוי בו הוא פורסם, מעידים על המסוכנות הנשקפת מהמשיבה, אשר במעשיה היא מעודדת נקיטה באלימות ותומכת במעשי הטרור שאירעו ב-7.10.23". לבסוף ציינה כי לא ניתן לתת אמון בנאשמת ולא ניתן לאיין את מסוכנותה בחלופות מעצר.

 

הנאשמת אלזרו, תושבת טבריה בשנות ה-20 לחייה, שיתפה בווטסאפ שלה ביום פרוץ המלחמה, סטטוס שכלל דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור כמו גם הזדהות עם ארגון החמאס. בתמונות שפרסמה נראה מוצב צה"לי מותקף, לידו פעילי טרור חמושים, יחד עם הכיתוב: "לכל מי שהתעורר עכשיו: אתה לא בחלום! 07.10.23".

 

השופטת יונס גנאים קבעה בעניינה, כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי תמיכה בארגון טרור שפעל לפגוע באזרחים טומנת בחובה סכנה לשלום הציבור, במיוחד בעיתוי קשה זה". היא ציינה כי בימים כתיקונם אולי ניתן היה לשקול את שחרורה לחלופת מעצר, אולם נסיבותיה נדחות מול הסיכון הטמון במעשיה בעת מלחמה. זאת, על אף שבנוגע לעבירת ההסתה לטרור ציינה ש"עוצמת הראיות לא מקיימת ראיות לכאורה כנדרש בסוגיית המעצר עד תום ההליכים".

יום חמישי, 16 בדצמבר 2021

הוגש כתב אישום המייחס חברות בארגון טרור וריגול ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד סוחר עזתי, מחמוד אחמד (33) המייחס לו ביצוע עבירות של חברות בארגון טרור, ריגול ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לפי חוק המאבק בטרור.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב עמר כהן, הנאשם בהיותו סוחר בגנרטורים, דברי חשמל ומשאבות מים ולו היתר כניסה לישראל, גויס בעזה לפעילות ריגול וסיוע לחמאס במלחמתו נגד מטרות בישראל, וביצע מעשים במסגרת ארגון החמא"ס בכוונה לפגוע בביטחון ישראל. בהנחיית מפעיליו, נכנס הנאשם לישראל מספר פעמים באמצעות אישור הסוחר שברשותו, וביצע משימות איסוף מידע על מערכות כיפות ברזל ברחבי הארץ וכן פעל לצילום חשאי של חיילי צה"ל בתחנה המרכזית באשקלון.

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד חסין ביארי (30) מתל אביב בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב זאת לאחר שגויס ע"י ארגון חמאס והעביר לרשות מפעיליו בארגון צילומים שונים של בסיס הקריה בתל אביב ומערכת כיפת ברזל.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה צור, הנאשם הינו יליד חאן יונס שברצועת עזה, שם מתגוררים עד למועד זה אמו, אשתו וילדיו. מכורח זאת מחזיק הנאשם בהיתר כניסה ויציאה מרצועת עזה לישראל לשם ביקור משפחתו. במהלך אחד מביקוריו של הנאשם ברצועת עזה בשנה החולפת, גויס על ידי פעילי ארגון הטרור "חמאס", זאת לשם ביצוע משימות ריגול ואיסוף ידיעות מסוגים שונים בתוך שטחי ישראל. לצורך התקשורת בין הצדדים, הורו לו מפעיליו של הנאשם לרכוש טלפון סלולרי ייעודי, אשר עליו הותקנה תכנת "סיגנל" המשמשת להעברת מסרים מידיים. בהמשך לכך, ובמסגרת הקשר ביניהם, הורו לו מפעיליו לאתר ולצלם עבורם מיקומים של מערכת "כיפת ברזל" בישראל וכן לצלם בסיסים צבאיים ונקודות ריכוז של חיילי צה"ל. כמו כן התבקש הנאשם לשרוף ג'יפ צבאי, ולעודד צעירים ערבים לביצוע הפגנות בישראל ואף להכין עבורם בקבוקי תבערה לשימוש במהלך ההפגנות. נוסף על האמור, הדריכו המפעילים את הנאשם כיצד למנוע זיהויו במהלך ביצוע המשימות ובין היתר - להסוות מראהו, להיזהר ממצלמות, לשים מסיכה על פניו ולבדוק את האזור אליו עתיד להגיע במסגרת הפעלתו. בעקבות הוראות מפעיליו, צילם הנאשם את בסיס הקריה וכן בסיס צבאי נוסף בתל אביב, העביר את הצילומים למפעיליו ולאחר מכן מחק את התמונות מן הטלפון שברשותו. כמו כן, צילם את מערכת כיפת ברזל ושלח למפעיליו.

הפרקליטות מבקשת לעצור את שני הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.



יום שלישי, 17 במרץ 2020

אמצעי הטרור נגד הקורונה- הודעת היועמ"ש

התפרצות נגיף הקורונה בעולם מציבה בפני מדינות העולם אתגר חסר תקדים ומחייבת נקיטת צעדים מרחיקי לכת במגוון תחומי החיים כדי להגן על שלום האזרחים ובריאות הציבור ועל יציבותן הכלכלית והחברתית של המדינות. כך גם מדינת ישראל, אשר עומדת בימים אלו בפני אתגרים עצומים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
היועץ המשפטי לממשלה בהודעה שפרסם עתה הסביר על הליווי שניתן לעבודת הממשלה מתחילת המשבר, והפעילות כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום - וזוהי אכן שעת חירום - על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל.
בין הצעדים הרבים שננקטים, אישרה היום (17.3.20) ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עבור משרד הבריאות שתכליתם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. גם מהלך זה, אותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו ע״י גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי. הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי. שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות.
מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום. פשוטו כמשמעו.
ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בצעדים לשם הגנה על זכותם של אזרחיה ותושביה לחיים, המהווה את הזכות החוקתית המוגנת הראשונה במעלה.
לפי עמדתם החד-משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, שהוצגה בפנינו ובפני הממשלה, הענקת הסמכויות לשירות הביטחון הכללי נועדה לקצר באופן משמעותי ביותר את פרק הזמן של זיהוי נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ובכך להחיש את כניסתם לבידוד. על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש ״לשטח את העקומה״ ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה.
אולם, אין בעובדה שאמצעי זה נדרש לשם הצלת חיים כדי להצדיק כל אמצעי, ולכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי.
בין היתר, נקבעו המגבלות הבאות:
  • הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות.
  • הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.
  • השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.
  • נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.
יובהר, כי בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב״כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה ע״י הממשלה.
עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 12 בפברואר 2020

נועם קוריס סיקור פיגוע טרור

חיסול סולימאני ואיומי אירן על נקמה אכזרית, או סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, במזרח התיכון, בארה"ב או באירופה, ארגון טרור רצחני, קיצוני יותר מקודמיו, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים ותמונות קשות, קורעות לב.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס - כותב בישראל היום!
נועם קוריס – כותב במקור ראשון
נועם קוריס כותב בערוץ 20

אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי או סולימני שבכלל בינתיים חוסל, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד, מזעזע ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים והרייטינג ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת. בדרך כלל סיקור כזה גם נותר שם - בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות למשל של העיר או האתר בו הוא קרה, גם לאחר שעובר זמן.

זה לא משנה אם תשודר תמונה של הציוץ מהטוויטר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ או לפיגוע הטרור המתועב או אולי סרטון של ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו בקשר לאותו אירוע נורא. יצטרפו עוד פוטסים ותגובות ברשתות החברתיות, שיתופים ופרשנויות מקושרות של רוני דניאל יחד עם ניר דבורי או אמנון אברמוביץ', ועוד תגובות שיקושרו לאירוע של בני גנץ, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, אהוד ברק- ומי לא ?!

תוצאות שליליות בגוגל, תיאורים של אירועים קשים, סיפורים קורעי לב, ימשכו בדרך כלל יותר תשומת לב ותנועה מתוצאות חיוביות או ניטרליות ואומנם רבים מהמומחים לניקוי תוצאות בגוגל מעדיפים להמליץ על אסטרטגיית דחיקת תוצאות שליליות על פני פעולות שמטרתן להסיר תוצאות שליליות מגוגל לחלוטין, למרות שלעיתים זה דבר אפשרי.
להבדיל מהחקיקה באירופה הרי שהמחוקק בישראל לא קבע בינתיים חוקי הגנה בעניין כך שלא בטוח שבית המשפט הישראלי יביא את ישועת הפרט בנושא. לא מזמן קבע בימ"ש שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, הרי ש"מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, רובנו אן לא כולנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים שאנו פוגשים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
י’ למשל, הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני יותר מ- 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.
מסתבר שבעבר, לפני יותר מ- 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.
עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.
אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.
בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.
אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.
יוצא מכך, שהיום, יותר מ- 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.
את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.
אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.
אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.
האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

בעניין דומה, מישהי אחרת שאיזה פלוני כתב נגדה בבלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים ועל ידי רכלנות, ירידה נמוך ושימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.
זמן קצר אחרי ש הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.
השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.
הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.