הבלוג של עו"ד נועם קוריס, מייסד משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות', המשרד הוקם בשנת 2004 ועוסק במשפט מסחרי, תביעות ייצוגיות, חדלות פרעון ושיקום כלכלי. למשלוח דואר ת.ד. 6210 תל-אביב. דואר אלקטרוני kurislaw@gmail.com
בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה במסגרת בקשה לדיון חוזר בהחלטה לאשר תובענה ייצוגית נגד חברת סרגון נטוורקס בע"מ ומנהליה, וקבע כי לשם הגשמת תכליתו של הסדר הרישום הכפול יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים – ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים – על כל החברות הדואליות.
בתקופה הרלבנטית לתובענה, סרגון היתה חברה ציבורית דואלית אשר מניותיה נסחרו הן בבורסה בישראל והן בבורסת נאסד"ק בניו-יורק, מכוח הסדר הרישום הכפול (במסגרת ההסדר חברות שנסחרות בבורסות מסוימות בחו"ל וגם בבורסה בתל אביב, יכולות להגיש הדיווחים לציבור לישראל לפי כללי הדיווח הנהוגים במדינה הזרה בה הן נסחרות). עניינה של בקשת האישור בטענת התובעים להטעיית משקיעיה של סרגון בפרסום תחזית פיננסית לציבור - פרסום אשר נערך בהתאם להוראות הדין האמריקני.
לאור האמור, השאלה המקדמית שנדונה בבית המשפט היא מהו הדין החל ביחס לאחריות האזרחית של חברות חוץ וחברות בכלל הרשומות בהסדר הרישום הכפול, ביחס לדיווחיהן. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה המקורית, כי כללי האחריות האזרחיים אשר צריכים לחול על החברה יהיו כללי האחריות על פי הדין הישראלי ולא כללי האחריות על פי הדין הזר.
במסגרת עמדת היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט שדן בבקשה לעיון מחדש בהחלטה צוין, כי הקביעות בהחלטה המקורית אינן עולות בקנה אחד עם תכלית הסדר הרישום הכפול, שהיא הגדלת מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. היועמ"ש ציין כי הנחת המחוקק היתה כי הגנת ציבור המשקיעים בישראל תושג באמצעות ייחוד הסדר הרישום הכפול לבורסות מהשורה הראשונה בעולם, שבעניינן הוכרע מפורשות כי הדינים החלים על חברות הרשומות בהן מגינים באופן נאות על ציבור המשקיעים בישראל. למעשה, הסדר הרישום הכפול נחקק מתוך כוונה לצמצם למינימום את רמת ה"חיכוך" של החברות הדואליות עם הדין הישראלי, תוך שמירה על הדין הזר כדין העיקרי החל על התאגיד.
בית המשפט קיבל בהחלטתו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ראוי ונכון להחיל את כללי האחריות הזרים ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים - על כל החברות הדואליות. בית המשפט ציין בהחלטות (פסקה 55), כי ההכבדה הכרוכה בהטלת כללי האחריות הישראליים על חברות דואליות, עלולה לפגוע במערך התמריצים הכולל של חברות להרשם למסחר בישראל. לפיכך, הטלת כללי האחריות כאמור עשויה לסכן את תכליתו העיקרית של הסדר הרישום הכפול.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה באמצעות עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) והרשות לניירות ערך.
בישראל, כל אדם רשאי להגיש בקשה
לייצג ציבור רחב ולנהל תביעה ייצוגית, אם נגרם לאותו אדם עוול באחד מהעניינים בהם
נקבע שחוק תובענות ייצוגיות יעסוק, ובתנאי שקיימת קבוצת נפגעים שנסיבותיהם דומות
או זהות לאדם שמבקש להגיש את התביעה.
חשוב לדעת, שאין צורך שחברי
הקבוצה שנפגעו יתאחדו יחדיו או אפילו יתנו הסכמתם להגשת הבקשה לניהול תביעה
ייצוגית, שכן הרעיון מאחורי מנגנון התביעות הייצוגיות הינו שרובם המוחלט של
הנפגעים לא יקדישו לנושא זמן או משאבים, ולכן בית המשפט הוא מי שמסמיך את התובע
הייצוגי- לפעול בשם קבוצת אנשים גדולה, שיכולה להגיע גם למיליוני אנשים בישראל.
לא פעם פונה לקוח אל משרדי
באמצעות המיילkurislaw@gmail.com ומתייעץ לגבי עוולה זו או
אחרת והתאמתה להליך של תביעה ייצוגית, כאשר ידוע שבאמצעות הגשה של תביעה ייצוגית
יכול למעשה כל אחד לנסות לתקן את העולם, כאשר באישורה של תביעה ייצוגית יש משום
היפוך היוצרות כנגד הנתבעות שהינם בדרך כלל גופים גדולים ואמידים, ולפתע הן מוצאות
עצמן מול תובע יחיד שפועל באישור בית המשפט נגדם- עבור ציבור גדול של נפגעים.
אם גם אתה תחליט שהגיע הזמן עבורך
לתקן את העולם, לפעול לטובת ציבור גדול או אם סתם יתחשק לך להתעשר באמצעות הגשת
תביעה ייצוגית ולנהל הליכים "במגרש של הגדולים", אז כדאי לך לדעת מראש, שבתי
המשפט השונים בישראל כבר ראו לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור
תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל בגלל ניהול משפטי לא
נכון של התובע או של עורך דינו, הסתיימו בלא כלום.
חוק תובענות ייצוגיות שמסדיר בישראל
את הכללים בנושא, קובע במסגרת התוספת השנייה שפורסמה עימו, שתביעה ייצוגית בישראל
ניתן להגיש אך ורק במסגרת רשימת עניינים סגורה הכוללת בעיקר עניינים בין עוסק לצרכן,
בין חברת ביטוח למבוטח, בין בנק ללקוח, בענייני הגבלת תחרות, זירות מסחר או שירותים
פיננסים, בנוגע לאפליה בעבודה או במוצרים ושירותים, בענייני איכות הסביבה, נגישות,
שכר, ני"ע, שידורי טלויזיה, סליקה פנסיונית, ספאם, השבת כספים שנגבו שלא כדין
על ידי רשות וכו'
תביעה של צרכן נגד עסק שהטעה
צרכנים בסכומים זניחים של שקלים בודדים לגבי כל אחד מהצרכנים בנפרד, יכולה בהחלט
להפוך לתביעה של מיליוני שקלים, ואף להניב לתובע תגמול נאה למדי שיכול להגיע למאות
אלפי שקלים- לצד תיקון העוולה ופיצוי לציבור.
תביעת נמען הודעת ספאם יכולה
בהחלט להגיע להיקפים של מיליוני שקלים, להביא להפסקת משלוחי הפרסומות הבלתי רצויות
ואף לזכות את קבוצת הנמענים בפיצוי נאה- לצד תגמול משמעותי לאדם שהרים את הכפפה
והחליט ליטול על עצמו את ניהול התביעה הייצוגית.
במסגרת תביעה ייצוגית קיימים
נושאים רבים עליהם יש להקפיד, למשל בתיק אחד שטיפלתי (באותו עניין ייצג משרדי נועם
קוריס ושות' את הגנת הנתבע) ניתן לאחר כמה שנות התדיינות בבית המשפט פסק דין שקבע
שלמרות שהתובע צודק ולמרות שלכאורה יש מאות אלפי אנשים שנפגעו- עדיין בית המשפט לא
יאשר תביעה שהוגשה ונוהלה בצורה רשלנית.
באותו עניין נטען שמאות אלפי
אנשים בישראל קיבלו מהלקוח שלי הודעות ספאם לנייד ולכן לכאורה הלקוח שלי היה חשוף
לסיכון שיצטרך לפצות את כל אותם מאות אלפי אנשים. בית המשפט שם קיבל את עמדתי וקבע
שתביעה ייצוגית על סך של מיליונים רבים של שקלים צריך להגיש בצורה יסודית יותר
מאיך שהיא הוגשה שם, וגם צריך לנהל אותה בצורה יותר מקצועית.
נפגשתי גם בתיקים של תביעות
ייצוגיות שבהם התובע או יותר נכון עורך דינו של התובע ממש שיבשו בהתנהלות רשלנית
את התביעה, והפסידו עבור כלל הציבור סכומים ניכרים שלבסוף לא חולקו לציבור- רק
בגלל ניהול משפטי כושל.
יש תביעה אחת שהוגשה נגד אחת מחברות
המזון הגדולות בגין מכירת מוצרים במשקל נמוך משמעותי מהמשקל שפורסם על אריזותיהם.
הייתה על אותה חברה אפילו כתבה גדולה
בטלוויזיה של תוכנית תחקירים מוכרת שהראתה בצורה מאוד ברורה שאותה חברה מוכרת לנו
אזרחי ישראל הרבה פחות מוצר ממה שכתוב על האריזה.
באותו עניין, התובע ניסה להסתמך
רק על הכתבה בתוכנית התחקירים ובית המשפט קבע שככה, רק על סמך תוכנית טלוויזיה לא
ניתן לאשר תביעה ייצוגית.
אם למשל, היה אותו תובע מצרף
חוות דעת של מעבדה מוכרת ששקלה בעצמה את המוצרים והשתכנעה שאכן המוצרים נמכרו
במשקל נמוך יותר ממה שנכתב על האריזה אז יש להניח שהתביעה הייתה מתקבלת ושכל אחד
מצרכני אותה חברה היה מקבל פיצוי על חסרון הכיס שנגרם לו.
אל תבינו לא נכון, גם אותו תובע
ועורך דינו שעשו עבודה רשלנית רק הפסידו מזה בגלל שבמקום לקבל תגמול נאה על הצלחת
התביעה הייצוגית שהגישו הם עוד נאלצו לשלם את הוצאות אותה חברה שנתבעה.
כתבתי על הנושא כבר כמה טורים,
ועל כך שכל אחד יכול להפוך למיליונר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית. בין אם אתה לוחם
חברתי שמבקש לתקן עוולות צרכניות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובין אם הוא רק
מחפש את הכסף הגדול של עולם המשפט.
כל אדם שנפגע מעוולה צרכנית אפילו
בפגיעה של שקלים בודדים יכול לכאורה לבקש לנהל תביעה ייצוגית ולייצג גם מיליוני
אחרים שנפגעו מאותו העניין, אפילו בלי לשאול לדעתם של מיליוני הנפגעים האחרים
ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
בתביעה ייצוגית בה
הגיעו הצדדים להסדר פשרה לאחרונה ובה נתבעה אגד על ידי נוסע, נקבע בין היתר, כי: "הסדר הפשרה המוצע
מסדיר את אופן התנהלותה של אגד בעתיד בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות ותקנות
הנגישות, ובכך נותן מענה לסוגיה המרכזית שבדיון. עוד הוא נותן הטבה לחברי הקבוצה,
באמצעות פיתוח מערכת טכנולוגית המיועדת לשיפור הנגישות לתחבורה ציבורית לאנשים עם
מוגבלות, מערכת שתפותח ותיושם בשיתוף עם הנציבות ועם משרד התחבורה. לאור האמור, אני
מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין. מדובר בתובענה
ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית אשר השיגה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה וקידמה את
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. כן נלקחה בחשבון עבודת ההכנה הנרחבת שבוצעה
ע"י המבקשים בטרם
הגשת בקשת האישור,
שכללה תיעוד של עשרות הפרות הדין ע"י המבקשים 3-2 וביצוע מאות פעולות פיקוח
ובקרה ע"י המבקשת 1 , לשם ביסוס עילות התביעה. עוד נלקח בחשבון המשא ומתן
הממושך שנוהל בין הצדדים, בשיתוף עם משרד התחבורה, עד להגעת הצדדים לאפיון המערכת
הטכנולוגית מושא ההסדר ולהסכמות לגבי אופן הפעלתה. אוסיף ואציין כי ביסוד
הסכומים שנפסקו עומדת עלות המערכת הטכנולוגית מושא ההסדר, שהיא גם ההטבה המוסכמת
לחברי הקבוצה (עלות של 6.3 מיליון ₪ בצירוף מע"מ לטענת המבקשים, וכ- 5-6
מיליון ₪ לטענת אגד)".
בעניין אחר בו הוגשה לאחרונה עמדת
היועמ"ש במסגרת התנגדות
להסדר פשרה בתובענה ייצוגית העוסקת באי השבת עלויות הכרטיסים שנרכשו
למופעים שבוטלו או לא התקיימו במועדם ובמיקומם המקורי, בשל התפרצות נגיף הקורונה.
התביעה הייצוגית הוגשה בשם רוכשי כרטיסים להופעתה של סלין דיון, שאמורה הייתה
להתקיים באוגוסט 2020. החל מיום 10.6.2020 פנו רוכשי הכרטיסים במספר הזדמנויות
שונות וביקשו לקבל את כספם בחזרה, ללא הצלחה. בנוסף, דחו רוכשי הכרטיסים הצעה
לקבלת כרטיסים למופע חלופי שהוצע להם, באשר לשיטתם, היא לא תאמה את תנאי ואיכות
המופע המקורי. ביולי 2020 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית נגד מפיקי המופע.
ביום 17.6.2021 הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה לפיה
תעמוד לפני רוכשי הכרטיסים שלוש אפשרויות בחירה: מימוש הכרטיס במועד של מופע חדש
ובאותם התנאים; קבלת שובר זיכוי בשווי של 110% ממחיר הכרטיס המקורי למימוש לתקופה
של שנתיים מיום החתימה על ההסכם (במידה ולא ימומש הזיכוי יקבלו הרוכשים את מלוא
כספם בחזרה); או קבלת החזר כספי בשיעור של 75% מהסכום ששולם.
לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בשים לב לכך שחלפה למעלה משנה ממועד
המופע המקורי, קבלת החזר מלוא מחיר הכרטיס לאחר תקופה של עוד שנתיים נוספות מיום
חתימת הסדר הפשרה, כך שההחזר האמור יינתן רק לאחר למעלה משלוש שנים
ממועד המופע המקורי, אינה סבירה ואין מקום לאשרה. בנוסף, נכתב כי הסכמת הצדדים,
להחזר בשיעור של 75% מהסכום (בהתאם לחלופה השלישית המוצעת), חורגת בצורה משמעותית
מהמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות משבר התפרצות נגיף הקורונה על התקשרויות
חוזיות, שכן בהתאם להמלצות הצוות כבר חלפה התקופה שהומלצה כתקופה סבירה להחזר מלא
של עלות הכרטיס.
בהתאם לכך היועץ המשפטי לממשלה סבור שראוי לקבוע תקופת זמן
קצרה יותר לקבלת החזר מלא וזאת, לכל היותר, עד לסוף שנת 2021. במסגרת העמדה
מציין היועץ המשפטי לממשלה, כי מצד אחד עמידתו של המפיק על המשך החזקתם של הכספים
ששולמו לנוכח אי-ביצוע של החיוב המוטל עליו במשך פרק זמן ממושך ומצד שני השבה
מיידית רק בגובה של 75% עולה כדי חוסר תום-לב בקיום חוזה ובשימוש בזכויות הנובעות
ממנו.
בנוסף לכך שמתווה הפיצוי וההחזר לרוכשי הכרטיסים, כעולה מהסדר הפשרה,
לוקים בחסר, קיימים טעמים נוספים להתנגדות להסדר – הגמול המוצע למבקשים ולשכר
הטרחה המוצע לבאי כוחם, אינם סבירים ובית המשפט מתבקש להפחיתם. כמו כן נכתב כי יש
לדחות את הבקשה לפטור את המבקשים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
ציינתי, שהחוק מאפשר להגיש תובענה
נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב סכומים שהרשות גבתה שלא
כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית
המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום
שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך
.
בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר
עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים
לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים
האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר
שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים
עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
בשנת 2017 הוחזרו לציבור כ 200 מיליון ₪ רק במסגרת 10 הסדרי
הפשרה הגדולים שהושגו, שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין דרך אגב- עמד על כ-3.1
מיליון שקל והגמול הממוצע לתובעים הייצוגיים עמד על כ-1.4 מיליון שקל.
סך הכספים שהושבו לציבור במסגרת
הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו ב- 2018 מסתכם ב-425 מיליון שקל. את הנתח המרכזי
תופסות תביעות בתחום הצרכנות שהפיצוי הכולל בהן הסתכם ב-272 מיליון שקל. אחריהן
השבה מרשויות שהסתכמה ב-35.5 מיליון שקל ולאחר מכן הבנקים וחברות הביטוח שנאלצו
לשלם כ-55 מיליון שקל.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה
נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן
פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון
שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על
עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה
האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל
כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית,
ובמקביל הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי
להראות כי העילה לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם מכנה
משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא
מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית
שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה
לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק
לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים
התובעים הייצוגיים, הצרכנים
שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל
בתוספת מע"מ.
בשנים האחרונות גם קמו גופים
צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי
הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית,
להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
כל אחד יכול להרים את הכפפה,
לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי
בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.
עו”דנועם קוריסבעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרדנועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק
בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
מדוע מרבית התובענות הייצוגיות אינן מאושרות/ עו"ד נועם קוריס
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושת' ייצג נתבעים גם בת"צ
(מרכז) 36086-07-11 עו׳׳ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט, שם נקבע:
"עניינו
של פסק דין זה ב- 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגיות, כל אחת מ- 17 הבקשות הוגשה
בנפרד, וכנגד נתבעים שונים, ואולם תכני 17
הבקשות זהים, והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם באי כוח
מייצגים."
"הפגמים בהתנהלות
המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על מנת להצדיק סילוק על
הסף של הבקשה המאוחדת שנולדה מהבקשות: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו
עניין על ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת
ביחס להפרה."
וגם:
"בענייננו לא היו
המבקשים זקוקים כלל לפנקס התובענות הייצוגיות על מנת לדעת על קיומן של בקשות אחרות
העוסקות באותו עניין, שהרי הם פעלו בשיתוף פעולה מלא בהנהגתם של עורכי הדין היו
אלו שעמדו מאחורי כל הבקשות. למרות זאת, לא
רק שהמבקשים לא פעלו לרכז את טענותיהם במסגרת הליך אחד, אלא שפעלו לביזור הבקשות,
על דרך של הגשתם בהליכים נפרדים, על ידי מבקשים ובאי כוח שונים, ולפחות בשני בתי משפט.
חמור מכך הם נמנעו מלכלול בבקשות הודעה בדבר קיומן של הבקשות הנוספות, ומלפרסם
במועד את דבר קיום הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת בניגוד למתחייב מהוראות
חוק תובענות ייצוגיות. תנאי מקדמי
לכך שתינתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים כנגד משיבים שונים הוא שקיפות מלאה לכל
אורך ההליך, החל מרגע הגשתו, שקיפות זו צריכה להתבטא הן ברישום מיידי של הבקשות
בפנקס התובענות הייצוגיות והן בדיווח מפורט כבר בבקשה עצמה על כך שהוגשו בקשות
נוספות באותו עניין. ללא שקיפות שכזו, נוהג מגיש בקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי
בית המשפט והן כלפי המשיבים. חובת תום הלב
הוחלה במשפטנו גם ביחס לשימוש בהליכי בית משפט ויושמה מאז במספר רב של פסקי דין.
מעקרון יסוד על זה נגזר כיום גם האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. החובה לפעול
בתום לב חלה, ואולי אף ביתר שאת, בכל הנוגע למבקשים לשמש כתובע מייצג וכבא כוח
מייצג. בראש ובראשונה מוסבת חובת תום הלב של המבקש התובע המייצג ובא הכוח המייצג
כלפי הקבוצה אשר עניינה מופקד בידיהם. בין אם מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות
ובין אם מכוח עקרונות כלליים של הדין הישראלי, חייבים המבקש התובע המייצג ובא הכוח
המייצג לפעול בתום לב כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד. בגדר זה אסור להם להעלים
מידע שחובתם לגלות לבית המשפט ולצד שכנגד, ואסור להם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט. כאמור, דרך הגשת
הבקשות על ידי המבקשים ובאי הכוח המייצגים אינה עומדת בסטנדרטים אלו. שיטת הפעולה
שאימצו, קרי הגשה מבוזרת של הליכים ללא השקיפות המתחייבת מכוח החוק, מהווה שימוש
לרעה בהליכי משפט, והסתרת מידע מבית המשפט ומהצד שכנגד. התנהלות זו עולה לפיכך לכדי חוסר תום לב דיוני
חמור, שאיחוד התובענות אינו יכול לרפא, גם לאור מבחן מחמיר זה, המקרה הקיצוני דנן
מחייב סילוק על הסף, בצירוף פסיקת הוצאות. השאלה אם מבקש צריך להקדים להגשת תובענה
ייצוגית פניה למשיב אינה שאלה פשוטה, ולא ניתן לתת עליה תשובה אחידה. במקרה דנן, עיקר
עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך
הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי
הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה
מוצדקת, עם חברי הקבוצה. שנית, וחשוב מכך, המשיבים אינם יכולים במקרה שלפנינו
לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם
מצביעים. במילים אחרות,
פניה מוקדמת עשויה הייתה להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה, והסיכון שתאפשר טיפול
נקודתי בפונה בלבד נראה בלתי ממשי. במקרה בו עסקינן, כאשר אינטרס הקבוצה נוגע
בעיקר להתנהגותו העתידית של המשיב, ופניה מוקדמת אינה מעוררת חשש כי היא תאפשר
"נטרול ממוקד" של המתלונן, ראוי להטיל על אדם המבקש להגיש תובענה
ייצוגית נטל לבצע פניה מוקדמת למשיב. דפוס פעולתם החוזר של המבקשים, שבא לידי ביטוי
בהגשת מספר רב של תובענות ייצוגיות, מעיד עליהם כי
ההימנעות השיטתית מלהקדים פניה לתביעה היא חלק משיטת פעולה, אשר תכליתה לשלול
מהנתבעים הפוטנציאליים את האפשרות לתקן את דרכיהם, ולמנוע מהם לחמוק מרשת ההליכים
המשפטיים שפרשו המבקשים. מבקש ובא כוח מייצג הפועל בשיטה זו נוהג בחוסר הגינות
ובחוסר תום לב כלפי הנתבע הפוטנציאלי, ובצורה שאינה הולמת ואינה רצויה לטובת
הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג. לפיכך אין זה ראוי לתת גושפנקא לבקשתו, וראוי לדחותה
על הסף."
