סדר קדימויות בפירוק חברה....

סיכום מצגת – דיני קדימה / סדר קדימויות

עקרון יסוד בפירעון חובות- בכל הליך של חדלות פירעון, בין שהוא מתאפיין במימוש נכסים ובין בהמשך קיומה של החברה, מגיע במוקדם או במאוחר- שלב פירעון החובות לנושים. מטבע הדברים- היקף המשאבים הכלכליים שיעמדו לפירעון חובות הנושים, מוגבל ולא יספיק לקיים את כל ההתחייבויות המשפטיות של החברה.

לפי אילו כללים, או עקרונות, יחולקו המשאבים? איזה נושים יקבלו, אם בכלל עדיפות?

מי הם הנושים? המושג נושה כולל את כל מי שזכאי לתבוע מהחברה בתביעה משפטית, תשלום כסף המגיע לו ע"פ דין.

v      תביעה כספית שיסודה- במערכת הסכמית

v      ספקים

v      פיגורי תשלומים

v      עובדים

v      תביעה כספית הנובעת מעילה נזיקית

v      רשויות המס

v      רשויות מקומיות

v      בעלי מניות

הנושים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות

קבוצות הנושים המרכזיות

1.       נושים מובטחים- נושים שבידם בטוחה כלשהיא כגון:  שעבודים קבועים (משכון/ משכנתא), שעבוד ראשון, עיכבון, שסל"ן.

2.       דין קדימה- קבוצה זו כוללת חובות אשר המחוקק העניק לכל אחד מהם עדיפות פירעון:

א.      עובדים (עד סכום מסוים)

ב.       ניכויי מס (ללא הגבלת סכום)  

ג.        חובות מס (מ"ה, מע"מ וכו' לשנה), ארנונה (לשנה), דמי שכירות (לשנה).

ד.       שעבוד צף.

3.       נושים רגילים/ נושים נידחים/ בעלי מניות - ברירת המחדל, כל מי שאינו נושה מובטח, או חוב שזכה למעמד של דין קדימה.

עקרונות יסוד בפירעון חובות המחוקק הישראלי קבע 2 עקרונות מנחים:

1.       עקרון השוויון

2.       עקרון העדיפות המוחלטת

עקרון השוויון- ס' 76 לפק' פש"ר קובע: "שוויון בתשלום חובות. תביעות שהוכרו לפי פק' זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה".

הליך הפירוק הוא הליך קולקטיבי, שמטרתו ריכוז נכסי החברה וחלוקתם באופן שוויוני, בהתאם למעמדם עקרון השוויון משמעו כי, הנושים לא יועדפו זה מזה בפירעונם, אלא יפרעו באופן יחסי שווה לשיעור החוב. השוויון מתבטא בחלק הפירעון לכל נושה, לא בסכום הפירעון (PRO RATA).

עקרון העדיפות המוחלטת- קובע כי, כאשר יש 2 נושים או יותר, ואחר מהם נהנה מעדיפות בפירעון לעומת זולתו, העדיפות היא מוחלטת, כלומר הנושה העדיף זכאי להיפרע מלוא חובו, טרם ייפרע הנושה שאחריו.

איך זה מסתדר?? >>> מכאן שמדובר בהחלה חלקית – עקרון העדיפות המוחלטת מבכר חובות ומעניק להם בכורה, ואילו השוויון מוחל בתוך קבוצת הנושים.

נושים מובטחים-

1.       שעבוד ראשון סטטוטורי- ס' 11(א)(1) לפק' המיסים גבייה- מס המגיע ממקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין. מה חריג בהסדר האמור? המדינה אומרת שכאשר יש חוב מס המגיע ממקרקעי הסרבן, אנו גורמים ליצירת שעבוד ע"פ חוק, למרות שלא נחתם הסכם שעבוד, למרות שלא מתקיים מוטיב הפומביות, עדיין יהיה להם מעמד של נושים מובטחים. אילו מיסים זוכים למעמד הבכורה- כשעבוד ראשון?

א.      מס רכוש- היה מוטל עד לשנת 2000. מי שהיה לו מגרש היה צריך לשלם מס גולגולת, שילמו 2.5% מערך המגרש לשנה, אנשים לא שילמו את המס ובתי המשפט היו מלאים בעתירות ובבקשות ובקנסות שנבעו כתוצאה מאי תשלום מס רכוש. מס רכוש זה מס שנובע ממקרקעי הסרבן ולכן, קנסות וחובות של מס רכוש שנשארו, הם שעבוד ראשון לפי ס' 11(א)(1).

ב.       מס רכישה-ס' 9(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי, במכירת זכות במקרקעין, הרוכש חייב לשלם מס רכישה.

ג.        היטל השבחה-היטל אשר הועדה המקומית לתו"ב מטילה כאשר היא מאשרת תוכנית המשביחה את ערך הנכס, מגדילה זכויות בנייה וכיו'. האם היטל השבחה נכנס תחת ס' 11א? כב' הנשיאה בחיפה, בלהה גילאור קבעה שהיטל השבחה הוא לא מס המגיע ממקרקעי הסרבן. היטל השבחה אינו מס מכיוון שהוא נגבה בידי הועדה המקומית לתו"ב, ולא בידי המדינה, ולא בידי רשו"מ. על כן, לא יכול להיחשב כמס, אם והוא לא מס זה לא יכול להיכלל בס' 11(א)(1) לפק' המיסים גבייה, זו לא העמדה המקובלת בכל בתי המשפט ועדיין אין על זה פסיקה של העליון. עכשיו יש בעליון ערעור בענין היטל השבחה.

2.       עיכבון- מזכה נושה לעשות דין לעצמו ולעכב בידיו נכס כערובה לחיוב עד לסילוק החיוב. זכות זו מעוגנת במס' חוקים בחקיקה האזרחית: חוק חוזה קבלנות, חוק החוזים תרופות, חוק השומרים, חוק השליחות, חוק הנאמנות, חוק המיטלטלין. היתרון הגדול, הוא לאו דווקא בכוחו של הנושה לעכב את הנכס אצלו, אלא, העובדה כי החוק מכיר בו כזכות המקנה לנושה עדיפות פירעון לעומת יתר הנושים, גם במקרה של חדלות פירעון. לעיכבון יש 2 רציונאלים:

v      לאפשר תקינות של חיי המסחר- קבלנים ונותני שירותים לא יחששו לבצע עבודות כאשר הם יודעים שיש להם בטוחה, נכס שהם מחזיקים כבטוחה לתשלום החוב. עכבון הוא בטוחה לפי ס' 2 לפש"ר.

v      השבחה- בעל המוסך השביח את הנכס בשווי העבודה, השווי שכ"ט, ולכן כאשר אני משלם לו את שכ"ט לא נגרע מהנכס כי הנכס בלי העבודה שהשקיע היה שווה הרבה פחות. אם האוטו בלי הגיר שווה 20 אלף ועם הגיר שווה 30 אלף ושכ"ט 10 אלף, אזי בין אם אשלם לבעל המוסך ובין אם לאו- לא נגרע ממני, מכיוון שהוא מקבל את ההשבחה. נגזר מכך אחד הכללים של עיכבון- אם שחררתי מידי את הנכס פוקעת זכות העיכבון. הוא לא יכול לעכב את הנכס פתאום בגין תיקונים קודמים, זכות העיכבון תהיה אך ורק בגין אותה החלפת גיר שביצע בזמן החזקת הרכב, ולא בגין תיקונים קודמים שלאחריהם שחרר את הרכב.

אמרנו שצריך להגיש תביעה כדי לממש את הנכס- ואי אפשר להגיש תביעה נגד חברה בפירוק? ס' 267 לפק' החברות- אי אפשר להגיש תביעות נגד חברה בפירוק ולכן, כאשר חברה נמצאת בפירוק ויש גורם שמעכב נכס מנכסיה, אזי הוא יגיש למפרק תביעת חוב, ויציין שהוא מעכב נכסים עד לתשלום החוב. שוחררה.

בפרקטיקה: בדר"כ המעכב משחרר למפרק את הנכס המעוכב כדי שהנכס ימומש וקובעים שהוא משמר זכויות בכספים שיתקבלו כאילו הוא לא ויתר על זכות העיכבון. הבסיס להסדר חריג זה מקורו בפס"ד אאורליה לייבוביץ' נ' גדעון אוברזון- לייבוביץ תפרה בגדי ים עבור אוברזון. היא היתה מקבלת משלוחי בדים, תופרת ומעבירה הלאה את הסחורה. משלוח אחד, משלוח שני ובאחת הפעמים הבאות היא עיכבה כנגד מה שחייבים לה גם כנגד הפעמים הקודמות שבהן שחררה את הסחורה. בביהמ"ש נקבע כחריג שאם רואים רציפות של עסקאות בין הצדדים, כך שהיה מקובל לשחרר מפעם לפעם את הסחורה, ללא ויתור על זכות העיכבון אזי יש מקום לחריגים בענין זה, כלומר אפשר יהיה להכיר בזכות העיכבון גם אם הסחורה שוחררה.

3.       שעבוד קבוע (ספציפי)- הוא שעבוד על נכסים ידועים ומוגדרים בזמן יצירתו, כאשר זהות הנכסים אינה משתנה במשך תקופת השעבוד, כגון משכון / משכנתא. נושה מובטח בשעבוד ספציפי, הוא בעל זכות קניינית בנכס והוא רשאי להיפרע מלוא חובו. שעבוד ספציפי גובר על שעבוד צף קודם (אלא אם היתה תניה מגבילה).

רישום- כאשר חברה רוכשת נכס מקרקעין ולא אדם פרטי, הבנק ירשום את השעבוד בשני מרשמים: רשם המקרקעין ורשם החברות. כאשר נוציא תדפיס רשם החברות לגבי חברה, נראה שהחברה שעבדה לטובת הבנק דירה כך וכך. אותו דבר כאשר חברה רוכשת רכב והבנק מלווה לה כספים: רשם החברות ומשרד הרישוי, אם זה טרקטור- רשם רישוי הנדסי. תמיד הרישום יהיה כפול. מה קורה אם לא רושמים ברשם החברות את השעבוד? ס' 188 לפק' החברות- קובע ששעבוד שלא נרשם ברשם החברות אין לו תוקף כלפי המפרק וכלפי יתר הנושים של החברה (לא פוגע בהתחייבות של החברה). הנושה יסווג כנושה רגיל. את השעבוד חובה לרשום תוך 21 ימים מיצירת השעבוד, כאשר השעבוד נרשם במועד התוקף שלו רטרואקטיבי למועד יצירת השעבוד- המועד שרשם בחוזה. אם נרשם באיחור- מועד הרישום בפועל. פס"ד מנחה –אלקול נ' שלמה נס.

4.       שסל"ן- שעבוד ספציפי לרכישת נכס, נושים שהלוו כסף לרכישת אותו נכס, יגברו גם על שעבוד צף עם תניה מגבילה, ובלבד שכספי ההלוואה שימשו לרכישת הנכס, והשעבוד נרשם כדין. ס' 169(ד) לפק' החברות- "על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי"- לרבות מתן התחייבות כספית.

תנית שימור בעלות- משקפת הסכמה חוזית בין הספק ללקוח, לפי הסכמה זו, הבעלות בסחורה תעבור מהספק ללקוח רק לאחר תשלום התמורה בגין הסחורה. כאשר תניה זו:

v      מוסכמת על הספק והלקוח

v      משקפת את כוונתם בעת ההתקשרות

היא משדרגת את הספק ממעד של "נושה בלתי מובטח" למעמד של מעין "נושה מובטח", לעיתים מעמדו אף קודם למעמדם של הנושים המובטחים בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, בהתקיים התנאים המתאימים, ניתן לעקוב אחר התמורה אשר נתקבלה אצל הלקוח עבור הסחורה שנמכרה לצדדים שלישיים, ולקבלה בקדימות לשאר הנושים.

נושים בדין קדימה-

	סכום	מקור
דין קדימה-שכר	23,800	קופת הפירוק*
דין קדימה- פיצויים	11,200	קופת פירוק*
גמלת פירוק	108,000	ביטוח לאומי

v      עובדים -

   

·         היתרה: חוב לא מובטח

·         בנוסף לאמור, לעובד יש זכות על הכספים שהופרשו לפיצויים לקרנות

·         גמלת פירוק קיימת רק כאשר יש צו פירוק

·         ביטוח לאומי חוזר לקופה כנושה לא מובטח

v      ניכויים- חובות מס (שנה אחורה), ארנונה (שנה אחורה), שכר דירה (שנה אחורה).

שאלה- להלן פירוט נושים של חברה: עובדים 2 מיליון ₪ ,ספקים 3 מיליון ₪ , משכיר נכס 0.5 מיליון ₪ , מס הכנסה 0.3 מיליון ₪ ,חוב ארנונה 0.2 מיליון ₪ , חוב למע"מ 0.4 מיליון ₪ ,בנקים אשר מובטחים בשיעבוד צף 10 מיליון ₪ . סדרו את הנושים הנ"ל לפי סדרי בקדימויות הקבועים בחוק.