יום ראשון, 21 בנובמבר 2021

הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי – עיקרי הדו"ח

פרק א: קביעת מקום המושב של יחיד

מתוך רצון ליעל, לפשט וליצור ודאות בתהליך קביעת התושבות במצבים ומקרים מובהקים, הועדה ממליצה על קביעת חזקות חלוטות בדין, אשר בהתקיימן, יקבע כי היחיד הינו תושב ישראל או שהיחיד הינו תושב חוץ, בהתאם לנסיבות העניין ועובדות המקרה.

ועוד כמה מאמרים:

בנוסף החליטה הועדה, על הותרת מבחן מרכז החיים על כנו, לרבות החזקות הכמותיות הקיימות בדין הקיים (כחזקות הניתנות לסתירה) שהינן חלק ממבחן מרכז החיים, ביחס למקרים בהם החזקות החלוטות בדבר הגדרת תושב ישראל והגדרת תושב חוץ אינן חלות.

יצוין כי מועד תחילת תושבות ומועד ניתוק תושבות עשויים לחול גם במהלך השנה.

פרק ב': מס יציאה

הועדה ממליצה לשנות את סעיף מס היציאה בדרך שימשיך לאפשר לנישום להנות בנסיבות מסויימות, מאפשרות, דחיית תשלום המס, עד למועד המימוש בפועל של הנכסים אך יחד עם זאת יבטיח את אכיפת תשלום מס היציאה, בין היתר באמצעות דיווחים וערבויות שידרשו מהנישום.

יצויין כי הועדה המליצה על הוראות אנטי תכנוניות נוספות אשר מטרתם למנוע תכנוני מס שבאמצעותם נישום יעזוב את ישראל במטרה לחסוך מס במכירה העתידית ו/או יקטין את השווי של אותם נכסים לפני מכירתם בפועל.

פרק ג': הקלה ממיסי כפל

הועדה ממליצה לצמצם את שיטת הסלים הנהוגה כיום באופן שיאפשר לנישומים ליהנות מאפשרויות זיכוי בגין מס זר רחבות יותר. על כן, במקום לסווג את הכנסות החוץ לסלים בהתאם לסוגי ההכנסות השונות, יסווגו הכנסות אלו לחמישה סלים בלבד כאמור להלן:

1.       סל להכנסות פאסיביות.

2.       סל להכנסות מעסק ומיגיעה אישית.

3.       סל להכנסות הוניות.

4.       סל להכנסות מחנ"ז.

5.       סל להכנסות מחמי"ז.

הועדה ממליצה גם, לעדכן את הגדרת "מסי חוץ" באופן שיטיל באופן מפורש על נישום חובה להציג אסמכתאות מהותיות אשר יניחו את דעתו של פקיד על תשלום המס במדינה הזרה וסופיותו.

כמו כן, הועדה ממליצה להחריג מהגדרת "מסי חוץ" מסים זרים ששולמו על ידי תושב ישראל במדינה שבה הופקו ההכנסות במידה ומתקיים במסים אלו אחד מהתנאים האמורים להלן:

1.       נדרשו בזיכוי במדינה זרה כלשהי על ידי אותו נישום או נישום אחר.

2.       שולמו במדינה שאין לישראל יכולת לעשות עימה חילופי מידע.

3.       שולמו במדינת אויב או ששולמו על הכנסות שהופקו בעקבות סחר עם מדינת אויב.

4.       שולמו במדינה הנמנית ברשימה "שחורה" שתיקבע על ידי המנהל.

בקשר לעודף זיכוי, הועדה ממליצה במסגרת הדו"ח לצמצם את האפשרויות שבהן הנישום יוכל ליהנות מעודף זיכוי כאמור, כך שנישום לא יוכל ליהנות, ככלל, מעודף זיכוי שייווצר כתוצאה מהפרשים בין שיעורי המס החלים בחו"ל לבין שיעורי המס החלים בישראל.

פרק ד': דיבידנד מחוץ לישראל - זיכוי עקיף

לצורך עידוד חלוקות דיבידנדים מרווחים הנצברים מחוץ לישראל, הועדה ממליצה להרחיב את הזכאות לקבלת זיכוי עקיף בידי חברה ישראלית בשתי שכבות מעבר לשתיים הקיימות היום, תוך שמירה על העקרונות ותנאי ההחזקה הקיימים בדין כיום (אחזקה ישירה של 50% לפחות במניות של החברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת + שיעור אחזקה אפקטיבי של החברה הישראלית בחברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת יעמוד על 12.5% לפחות במסלול ישיר).

כמו כן, הועדה המליצה לכלול הוראה אנטי-תכנונית שמטרתה למנוע תכנוני מס שיאפשרו לחברות ליהנות מהטבות מסלול זה באמצעות שינויים מבניים מלאכותיים וזמניים.

פרק ה': חברה נשלטת זרה          

הועדה ממליצה על מספר תיקונים כמפורט להלן:

1.       הרחבת הגדרה של הכנסה פאסיבית כך שתכלול הכנסות מסוגים נוספים.

2.       קביעת כללי חנ"ז ייחודיים לרשימת מדינות מוגדרת.

3.       הורדת רף ההכנסות או הרווחים שעליהם חל הסעיף לשליש מכלל ההכנסות או הרווחים של החברה הזרה.

4.       תושב חוזר וותיק ו/או עולה חדש לא יוחרגו מהגדרת שיעור ההחזקה של תושבי ישראל, כלומר למטרות הסעיף נמנה אותם כתושבי ישראל.

5.       שינוים בסעיף 75ב1(ג): א. מחיקת התייחסות לכללי חשבונאות מקובלים. ב. הוספת התייחסות לכיסוי הכנסות שאינן בבסיס המס כיוון שמדינת התושבות של החברה הזרה ממסה על בסיס טריטוריאלי.

6.       הענקת סמכויות למנהל באמצעות מתן החלטת מיסוי מקדמית להקטין את הרווחים של חבר בני אדם תושב מדינת אמנה שטרם שולמו, במסגרת שינוי מבנה בחברות הזרות שבקבוצה 

פרק ו': תיקוני חקיקה שונים     

הועדה ממליצה על שורת תיקוני חקיקה בנושאים שונים ובהם:

1.     תיקון סעיף 75א לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחו בנושא ספורטאי חוץ ועיתונאי חוץ לעניין הגבלות שונות בתקופת ההטבות ותחולת ההטבות.

2.     תיקון מבהיר בהתייחס למכירה ולפירוק של חברה ישראלית בעלת רווחים צבורים הנובעים ממקרקעין.

3.      תיקון סעיף 4א(ב)(2) לעניין מקום הפקת ההכנסה בהתייחס להכנסות תושב חוץ.

4.     מיסוי נאמנויות - המלצה לוועדת המשך בנושא מיסוי נאמנויות. 

5.     השקעה בחברת  LLC - מניעת עיוותי מס בקיזוז הפסדים.

6.     מיסוי מימוש אופציות כהכנסת עבודה כאשר חלק מתקופת הבשלת האופציות הייתה מחוץ לישראל - המלצה לקידום חקיקה במסגרת הוראת שעה לעידוד חזרה לישראל במסגרתה ינתנו הקלות ממס.

7.      ACTION 4 לפרויקט ה - BEPS בנושא הוצאות מימון - לאור מורכבות וחשיבות הנושא, המלצה לוועדה נפרדת לבחינת הנושא וקביעת המלצות אודותיו.

8.     כניסה ויציאה של נכס לרשת המס ומרשת המס בישראל - .STEP IN - STEP OUT

פרק ז': חובות דיווח

הועדה ממליצה להרחיב את חובות הדיווח הקיימות באמצעות תיקון סעיף 131 לפקודה על מנת להגביר שקיפות ולקבל כלים שיאפשרו להילחם בתכנוני מס אגרסיביים. התיקונים העיקריים הינם:

1.     חובת דיווח של חברות שעשויות להיחשב כתושבות ישראל מכוח "שליטה וניהול" שיקיימו 3 חזקות. חברות שיקיימו את החזקות יידרשו להגיש דו"ח בצרוף טופס ייעודי שינמק מדוע אינה תושבת ישראל ומדוע השליטה והניהול אינו בישראל.

2.     הרחבת חובות דיווח על בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ על מנת לגשר על פערי מידע שקיימים היום בין הנישומים לבין רשות המיסים. יוגדר "בעל שליטה מיוחד" ויוטלו עליו דרישות דיווח נוספות הכוללות צרוף לדו"ח השנתי דו"ח חשבונאי של החברות הזרות המוחזקות על ידו וצרוף של טופס 150 מורחב.

3.     חובת דיווח על החזקת נכס מחוץ לישראל בשווי של מעל מיליון ₪ ושינוי הגדרת נכס חוץ כך שיכלול "אמצעי תשלום מבוזר".

4.     חובת הגשת דו"ח ליחיד תושב ישראל במקרה של תקבול מחו"ל/מתנה מעל 500,000 ₪.

5.     חובות דיווח למס יציאה.

6.     סמכות לדרוש ידיעות מתאגיד זר שפועל בישראל.

7.     ביטול הפטור מדיווח לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק שיגיעו לישראל לאחר כניסה לתוקף של החקיקה החדשה.

8.     התאמת גילוי ודיווח לסטנדרט הבינלאומי - אימוץ חלקי של הנחיית האיחוד האירופאי (DAC6) שמגבירה שקיפות ונלחמת בתכנוני מס בינלאומיים אגרסיביים באמצעות תיקון התקנות מכוח סעיף 131(ז) - תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז 2006.

פרק ח': מס נוסף על רווחי חבר בני אדם תושב חוץ בישראל - "מס סניף"  

המטרה בהחלת מס על רווחי הסניף היא ליצור שלב שני במיסוי (מיסוי דו שלבי), על פעילות של סניפים של חברות זרות בישראל, ובכך ליצור ניטרליות מסויית בין פעילות של חברה זרה בישראל באמצעות חברה מקומית לבין פעילות באמצעות סניף בלבד.

נוסף על כך, החלת מס על רווחי הסניף תתקן את האסימטריה הקיימת כיום בכך שחברות ישראליות הפועלות בחו"ל באמצעות סניפים חשופות לעיתים למס שכזה בעוד מדינת ישראל אינה מחילה מס זה כלל.

הדרך המוצעת בפרק היא באמצעות מיסוי רעיוני המקביל לדיבידנד על רווחי הסניף (לאחר מס), תוך קביעת מנגנון המחיל מס על רווחי הסניף רק כאשר רווחים או נכסים של הסניף יוצאים מרשת המס הישראלית.

הועדה החליטה שלא להכריע בשלב זה לגבי החלת מס הסניף והמליצה לערוך בחינה של הכדאיות וההשלכות הכלכליות של החלת מס זה.

פרק ט': הקלות לתושב ישראל לראשונה, לתושב חוזר ותיק ולתושב חוזר

בחלוף יותר מעשור לתחולתו של תיקון 168, מצאה הועדה לבחון האם התיקון לחוק הגשים את מטרתו, האם יש מקום להמשיך ולהעניק את ההקלות לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק במתכונתן המקורית או שמא יש מקום לשינוי ולעדכון וזאת על סמך הניסיון שנצבר, הביקורת שנמתחה על מדינת ישראל בנושא והתאמתן לעת הנוכחית.     

הוועדה ממליצה לבטל את הפטור מדיווח הקיים היום בחוק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (לשכת עורכי הדין סבורה כי הדבר יטיל נטל בירוקרטי על העולים והתושבים החוזרים ואין כל תועלת כלכלית בדיווח זה שכן מדובר על דיווח לגבי הכנסות הפטורות ממס).

פרק י': אי התאמות היברידיות  

ההבדלים המשמעותיים בשיטות המס הקיימות במדינות שונות בעולם, יצרו אפשרויות לשחיקת בסיס המס על ידי ניצול מצבים של חוסר התאמה בטיפול המיסוי בישויות מסוימות, במכשירים פיננסיים שונים ובתשלומים הנובעים מהם.

ההמלצות במסגרת Action 2 שפורסם במסגרת פרויקט ה-BEPS , מתמודדות עם שחיקת בסיס המס, כתוצאה מהסדרי אי התאמה היברידיים שנובעים במקרים הבאים:

1.   מקרה בו אותו תשלום מותר בניכוי ביותר ממדינה אחת.

2.   מקרה בו תשלום גורם לכך שמחד תותר הוצאה בגינו במדינה מסוימת ומאידך לא תוכר הכנסה בגינו במדינה אחרת.

3.   מקרה בו הוצאה שהותרה בניכוי במדינה אחת ואינה נובעת במישרין מהסדרי אי התאמה היברידיים, אך נובעת בעקיפין מהסדרים כאמור, בין אם מדובר בהסדר מבני בין צדדים שאינם צדדים קשורים ובין אם בקבוצת חברות קשורות.

הכללים שנקבעו ב-Action 2   קובעים כי במקרים המתאימים יש לתאם הוצאה או לחילופין להכיר בהכנסה ככל נוצרת אי התאמה היברידית כמפורט בהמלצות על מנת לגרום לנטרולה.

במסגרת דיוני הועדה, הוחלט לאמץ את המלצות Action 2 , תוך קביעת סף של 500 אלף ₪  לכל העברה מצרפית לכל המלצה.



פורסם על ידי ב-
תוויות: , , ,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)