יום רביעי, 22 בדצמבר 2021

ועדת הכספים אישרה הטלת מס על תחליפי דלק ושמני סיכה

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ד') את הצווים עליהם חתם  שר האוצר אביגדור ליברמן לפיהם יוטל מיסוי על תחליפי דלק ושמני סיכה. הצווים ייכנסו לתוקף ב-17 בינואר והחל מתאריך זה יוחל מס של 3,978 שקלים לטון על תחליפי דלק וחומרים ממיסים ו-2,983 שקלים לאלף ליטר על שמני סיכה. בכך יושווה המס על חומרים אלה למס המוטל על דלקים.

ועוד כמה מאמרים:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

מטרת המהלך, שגובש ברשות המסים יחד עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה ובתאום עם משרד הכלכלה, היא למנוע את השימוש בחומרים אלה לייצור תחליפי דלק זולים למכונות, מכוניות והסקה. השימוש בתחליפים אלה גורע סכום מוערך של כמיליארד שקל בשנה מקופת המדינה, בגין צמצום השימוש בבנזין וסולר. כמו כן, השימוש בתחליפים זולים מזיק יותר לאיכות האוויר, גורם לליקויים במכונות שאותן הוא מתדלק ואף עלול להביא לפגיעה בחיי אדם מפיצוץ של מכונה או שריפה.

לאור העובדה שחומרים אלה משמשים גם כחומר גלם לייצור מוצרים כמו דבקים ושמנים, ואף נעשה בהם שימוש לשימון כלי רכב במוסכים ובתעשיות שונות, הוחלט להעניק פטור מהמס ליצרנים ממגוון תעשיות ולספקים המוכרים להם את החומרים הללו. בנוסף, הוחלט לפטור ממס שמני מנוע העומדים במספר פרמטרים קבועים מראש, כמו רמת צמיגות, נקודת הבזקה ועוד. כל זאת, על מנת לצמצם ככל שניתן את הפגיעה בתעשיות ומלאכות שעושות שימוש בחומרים אלה שלא להפקת אנרגיה.



יום ראשון, 19 בדצמבר 2021

345 אלף שכירים קיבלו הודעה על הארכת תוקף של תיאום המס לשנת 2022

 כחלק משיפור השירות של רשות המסים בנושא תאומי המס, נשלחו לכ-345 אלף שכירים הארכות תוקף לאישורים לתיאום מס, כך שיהיו תקפים גם לשנת 2022. בנוסף, נשלחו הארכות תוקף ל-11 אלף הורים לילדים עם מוגבלויות.

ועוד כמה מאמרים:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

הארכות תוקף אלה נשלחו לשכירים אשר הכנסותיהם ונתוניהם האישיים (זהות המעסיק, מצב משפחתי ונתונים נוספים המשפיעים על חבות המס) לא השתנו מהותית מזה מספר שנים. הן חוסכות לאותם שכירים את הצורך בעריכת תיאום מס חדש לשנת 2022.

שכירים שקיבלו הארכות תוקף, אך חל שינוי בהכנסותיהם או בנתוניהם האישיים בשנת 2022, יכולים לערוך במהלך שנת 2022 תיאום מס עדכני באמצעות היישום לתיאום מס באינטרנט.

עד תום שנת 2021, ניתן למצוא את אישורי תיאום המס שנערכו בשנה זו באזור האישי באתר רשות המסים.

שכירים שלא קיבלו הודעה על הארכת תוקף של תיאום המס, יהיו זכאים בכל זאת להארכה של חודשיים לתוקפם של אישורי תיאום מס למשכורת, שהונפקו למעסיקים בשנה קודמת. כלומר, עד לתשלום משכורת פברואר או עד ל-13 במרס.



יום חמישי, 16 בדצמבר 2021

הוגש כתב אישום המייחס חברות בארגון טרור וריגול ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

 פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד סוחר עזתי, מחמוד אחמד (33) המייחס לו ביצוע עבירות של חברות בארגון טרור, ריגול ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לפי חוק המאבק בטרור.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב עמר כהן, הנאשם בהיותו סוחר בגנרטורים, דברי חשמל ומשאבות מים ולו היתר כניסה לישראל, גויס בעזה לפעילות ריגול וסיוע לחמאס במלחמתו נגד מטרות בישראל, וביצע מעשים במסגרת ארגון החמא"ס בכוונה לפגוע בביטחון ישראל. בהנחיית מפעיליו, נכנס הנאשם לישראל מספר פעמים באמצעות אישור הסוחר שברשותו, וביצע משימות איסוף מידע על מערכות כיפות ברזל ברחבי הארץ וכן פעל לצילום חשאי של חיילי צה"ל בתחנה המרכזית באשקלון.

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד חסין ביארי (30) מתל אביב בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב זאת לאחר שגויס ע"י ארגון חמאס והעביר לרשות מפעיליו בארגון צילומים שונים של בסיס הקריה בתל אביב ומערכת כיפת ברזל.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה צור, הנאשם הינו יליד חאן יונס שברצועת עזה, שם מתגוררים עד למועד זה אמו, אשתו וילדיו. מכורח זאת מחזיק הנאשם בהיתר כניסה ויציאה מרצועת עזה לישראל לשם ביקור משפחתו. במהלך אחד מביקוריו של הנאשם ברצועת עזה בשנה החולפת, גויס על ידי פעילי ארגון הטרור "חמאס", זאת לשם ביצוע משימות ריגול ואיסוף ידיעות מסוגים שונים בתוך שטחי ישראל. לצורך התקשורת בין הצדדים, הורו לו מפעיליו של הנאשם לרכוש טלפון סלולרי ייעודי, אשר עליו הותקנה תכנת "סיגנל" המשמשת להעברת מסרים מידיים. בהמשך לכך, ובמסגרת הקשר ביניהם, הורו לו מפעיליו לאתר ולצלם עבורם מיקומים של מערכת "כיפת ברזל" בישראל וכן לצלם בסיסים צבאיים ונקודות ריכוז של חיילי צה"ל. כמו כן התבקש הנאשם לשרוף ג'יפ צבאי, ולעודד צעירים ערבים לביצוע הפגנות בישראל ואף להכין עבורם בקבוקי תבערה לשימוש במהלך ההפגנות. נוסף על האמור, הדריכו המפעילים את הנאשם כיצד למנוע זיהויו במהלך ביצוע המשימות ובין היתר - להסוות מראהו, להיזהר ממצלמות, לשים מסיכה על פניו ולבדוק את האזור אליו עתיד להגיע במסגרת הפעלתו. בעקבות הוראות מפעיליו, צילם הנאשם את בסיס הקריה וכן בסיס צבאי נוסף בתל אביב, העביר את הצילומים למפעיליו ולאחר מכן מחק את התמונות מן הטלפון שברשותו. כמו כן, צילם את מערכת כיפת ברזל ושלח למפעיליו.

הפרקליטות מבקשת לעצור את שני הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.



יום שני, 13 בדצמבר 2021

בג"צ דחה עתירה נגד ההליך הפלילי בשל הפרות הקורונה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שעניינה בטענת העותרת כנגד ההליך הפלילי שננקט נגדה עקב הפרות חוזרות של הגבלות הקורונה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

לפנינו עתירה המכוונת נגד החלטות המשיבה, עיריית חיפה, להגיש נגד העותרת שני כתבי אישום, בשל הפרות לכאורה של תקנות הקורונה סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020 (להלן: העירייה ו-תקנות ההגבלה, בהתאמה).

העותרת היא שותפות מוגבלת המפעילה בית עסק בנכס שבבעלות העירייה (להלן: בית העסק ו-הנכס, בהתאמה). מהעתירה עולה שביום 7.12.2020 ובעת שתקנות ההגבלה היו בתוקף, פקח מטעם העירייה מסר לעותרת הודעת תשלום קנס על סך 5,000 ש"ח בגין הפרה לכאורה של תקנה 7 לתקנות ההגבלה בעת הפעלת בית העסק (להלן: ההודעה הראשונה). העותרת לא חלקה על ההודעה הראשונה. כעבור מספר חודשים, ביום 4.2.2021 פקח מטעם העירייה מסר לעותרת הודעת קנס שנייה – הפעם על סך 10,000 ש"ח, בגין הפרה נוספת של תקנות ההגבלה בהפעלת בית העסק (להלן: ההודעה השנייה). העותרת הגישה בקשה לביטול ההודעה השנייה, ולאחר שזו נענתה בשלילה על ידי העירייה, העותרת הגישה בקשה להישפט בגין שתי הודעות הקנס.

ביום 10.1.2021 העירייה הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, כתב אישום נגד העותרת בשל האירוע האמור בהודעה הראשונה (תק"ח 15741-01-21, להלן: כתב האישום הראשון). כעבור כחצי שנה, ביום 6.7.2021 הגישה העירייה כתב אישום נוסף נגד העותרת, זו הפעם בגין האירוע נושא ההודעה השנייה (תק"ח 10373-07-21, להלן: כתב האישום השני). בתוך כך, במהלך דיון הקראת כתב האישום הראשון, העותרת טענה שאין לעירייה סמכות להגיש את כתב האישום; בא-כוח העותרת הוסיף וציין כי "ככל שטענה זו לא תתקבל, אבקש שהות להגיש עתירה". בהמשך, במסגרת ההליך שבו נדון כתב האישום השני, העותרת הגישה "בקשה להתליית הליכים" עד שתתקבל הכרעה בעתירה שאותה היא מתעתדת להגיש.

ביום 8.12.2021 הגישה העותרת את העתירה שלפנינו, שבה נתבקשנו להורות על ביטול החלטות העירייה להגיש את כתבי האישום. לטענת העותרת, ההחלטות להגיש נגדה את כתבי האישום נגועות בניגוד עניינים הנובע מתוקף היותה של העירייה בעלים בנכס שבו פועל בית העסק. נוסף על כך, לנוכח בעלות העירייה בנכס, העותרת סבורה שהעירייה למעשה "שותפה לעבירות" שבגינן הוגשו כתבי האישום; זאת במיוחד, כך נטען, כאשר העירייה גבתה מהעותרת את מלוא דמי השכירות עבור הנכס, גם כאשר מגבלות הקורונה לא אפשרו להפעיל את בית העסק. לשיטת העותרת, העירייה עושה שימוש בסמכותה מתוך שיקולים זרים ומתוך רצון לשפר את עמדת המיקוח שלה ביחסיים החוזיים שבינה ובין העותרת. בתוך כך, העותרת מוחה על כך שהעירייה פועלת בשני מישורים שונים כנגדה – בכובעה האחד, העירייה בהיותה בעלים בנכס גובה מהעותרת דמי שכירות ובכך נהנית מפירות הנכס; ובכובעה האחר משמשת העירייה כמי שאוכפת את תקנות ההגבלה. מעבר לכך, העותרת כופרת בעבירות המיוחסות לה בכתבי האישום וטוענת שמדובר באכיפה בררנית.

לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגיע בג"צ לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל סעד חלופי העומד לעותרת בנסיבות העניין.

בית משפט העליון נדרש בעבר לסוגיית הערכאה המוסמכת לדון בעתירות התוקפות פגמים שנפלו לכאורה בהגשת כתב אישום. ומשעשה כן קבע בית משפט זה הלכה שלפיה בהיעדר טעמים מיוחדים דרך המלך להעלאת טענות מסוג זה היא במסגרת ההליך הפלילי גופו (בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (6.2.2006), להלן: עניין ניר עם). כך שהערכאה הדיונית הפלילית היא זו שמוסמכת לדון בהשגות על עצם חוקיות התנהלותן של הרשויות השונות טרם הגשת כתב האישום (ראו מני רבים: בג"ץ 2384/21 פלוני נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 3 (11.4.2021); בג"ץ 5064/19 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (29.7.2019); בג"ץ 4291/14 גפסו נ' פרקליטות מחוז צפון, פסקה 6 (28.10.2014); בג"ץ 3307/07 משאלי נ' מס ערך מוסף נתניה, פסקה 3 (25.4.2007)). הלכה זו נסמכת על מספר טעמים, ואלו יפים גם לענייננו – ראשית, הימנעות מפיצול הדיון בכתב האישום להליכים נפרדים. פיצול זה אינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, והוא אף עלול לגרום לסחבת מיותרת ולהימשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי. שנית, טענה בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום, כרוכה מטבע הדברים במחלוקות עובדתיות שמקומן להתברר בערכאה הדיונית. שלישית, בידי הערכאה הדיונית ישנם כלים חלופיים לטיפול בפגמים, גם אם אירעו, שאינם עולים בהכרח לכדי ביטול כתב האישום (עניין ניר עם, פסקה 5).

המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים המצדיקים סטייה מההלכה האמורה, כך שטענות העותרת בנוגע לשני כתבי האישום שהגישה כנגדה העירייה, מקומן להידון במסגרת ההליך הפלילי המתקיים בכל אחד מכתבי האישום.

התוצאה היא שבג"צ הורה על דחיית העתירה על הסף. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.



הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות לעצמאיים ובעלי חברות

הפרשות חובה וסכומים המקנים הטבות מס לשנת 2021

מאת: רואה חשבון אבי וידן

חובת הפקדת פנסיה לעצמאים חובת פנסיה לעצמאים עברה ב"חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018), התשע"ז -2016" והוא מכיל בפרק ב' שלו את ההוראות העוסקות בפנסיה חובה לעצמאים ובהשפעותיה על העצמאים מבחינת ביטוח לאומי והטבות מס שונות. על מי חל חוק פנסיה חובה לעצמאים ? החוק קבע שעל כל עצמאי להפקיד לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל בהתאם להכנסה שלו, בדומה לשכירים למעט המקרים האמורים ובמידה והתקיימו ביום 31 בדצמבר של אותה השנה:
טרם חלפו 6 חודשים מיום הרישום כעוסק מורשה או עוסק פטור.
העוסק טרם הגיע לגיל 21.
העוסק הגיע לגיל 60.
העוסק היה בן 55 ומעלה כאשר החוק נכנס לתוקף ביום 1.1.17, כלומר נולד לפני 31.12.61.
בנוסף יש יש לציין כי האכיפה לחוק פנסיה חובה לעצמאיים אמורה להתבצע בידי המרכז לגביית קנסות לאחר שיקבל את נתוני השומה של העוסק ממס הכנסה. יחד עם זאת לא תחול אכיפה על מי שלא הרוויח בממוצע את שכר המינימום השנתי (שכר המינימום הוא 5,300 ₪ לחודש נכון לשנת 2021). מה סכום המינימום שחייבים להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים ב- 2021 ? ע"פ החוק יש להפקיד 4.45% מההכנסה החייבת (הכנסות פחות הוצאות המוכרות למס) עד לגובה הכנסה בסך מחצית השכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי בשנת 2021 (בשנת 2021 ההכנסה החודשית הממוצעת לעניין ביטוח לאומי הסתכמה בסך 10,551 ₪). מעבר להכנסה החייבת בגובה מחצית השכר הממוצע כאמור ועד לשכר הממוצע יש להפקיד 12.55 אחוז מההכנסה החייבת. לדוגמא: מי שהוא עצמאי בלבד שהכנסתו החייבת הסתכמה בסך 10,000 ₪ מחויב להפקיד 5.275.5 ₪ כפול 4.45% ועוד 4724.5 ₪ כפול 12.55% כלומר סך 827.68 ₪ לחודש ובחישוב שנתי נכפיל פי 12 ונקבל הפקדה מחויבת בסך 9,932 ₪. בכל מקרה אין חובה להפקיד מעל 10,762 ₪ לשנה. במידה והעצמאי הוא גם שכיר והופרש עבורו כשכיר לפנסיה, יש להפחית מהסכום שהוא מחויב בו כעצמאי את הסכומים שעברו על ידו ועבורו לקרן הפנסיה כשכיר בגין הכנסתו המבוטחת (חלק עובד, חלק מעביד ופיצויים). מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שמותר להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים ב-2021 ? עצמאי רשאי להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים סכום העומד על 20.5% מתוך פעמיים המשכורת השנתית הממוצעת, כלומר מסך 10,551 ₪ לחודש כפול שניים המסתכמים בסך 21,102 ₪ לחודש ובחישוב שנתי 20.5% מסך 253,224 ₪ לשנה. במילים אחרות עצמאי רשאי להפקיד עד 4,326 ₪ לחודש או עד 51,912 ₪ בחישוב שנתי. אם עצמאי יפקיד מעבר לכך, ובהעדר הנחיות אחרות, הכספים יועברו לקרן פנסיה כללית משלימה באותה החברה וכך הוא לא ייהנה מתשואה המובטחת ע"י האוצר של 4.96% לשנה על 30 אחוז מהכסף המנוהל בקרן הפנסיה לעצמאים. מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שניתן להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים והמזכה את העצמאי בהטבת מס ? סכום המקסימום לקבלת הטבת מס נמוך יותר מהסכום שעצמאי יכול להפקיד לקרן פנסיה לעצמאים. סכום המקסימום הוא 16.5% מהכנסה חייבת עד לתקרה בסך 208,800 ₪ אם לא הופקדו כספים לטובת אובדן כושר עבודה ואם הופקדו כספים לטובת אובדן כושר עבודה סכום המקסימום יסתכם ב – 16% מההכנסה החייבת עד לתקרה בסך 208,800 ₪. במילים אחרות, אם לא הופקד לאובדן כושר עבודה ניתן להפקיד לקרן פנסיה עד ל – 16.5% מההכנסה החייבת אך לא יותר מסך 34,452 ₪ לשנה ואם הפקדתם לאובדן כושר עבודה, עד ל – 16% מההכנסה החייבת אך לא יותר מסך 33,408 ₪. מתוך 16.5% הפקדה (או 16% אם הופקד לאובדן כושר עבודה) 11% יהוו ניכוי (הוצאה לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי) ואילו יתרת 5.5% (או 5% אם הופקד לאובדן כושר עבודה) יקנו 35% זיכוי מס (כלומר הנחה ממס). מה סכום המקסימום (תקרת ההפקדה) שניתן להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים והמזכה את העצמאי בהטבת מס ? סכום המקסימום שניתן להפקיד לקרן השתלמות לעצמאים לקבלת ניכוי ממס (כלומר שיחשב כהוצאה לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי) מסתכם ב – 4.5% מההכנסה החייבת אך עד לתקרת הכנסה חייבת בסך 263,000 ₪. כלומר תקרת ההפקדה לקרן השתלמות לעצמאיים המהווה ניכוי מסתכמת בסך 11,835 ₪ לשנה. לצורך האמור, במידה וקיימת הכנסה מבוטחת לעניין קרן השתלמות מהעבודה כשכיר, יש להפחיתה מההכנסה החייבת כעצמאי כדי לזכות בניכוי. לדוגמא, מי שהכנסתו החייבת הסתכמה בסך 250,000 ₪ כעצמאי אך בנוסף זכה לשכר כשכיר והכנסתו בגינה הופרש לקרן השתלמות כשכיר הסתכמה בסך 200,000 ₪ יהיה זכאי להפריש לקרן השתלמות לעצמאים עד 50 אלף ₪ כפול 4.5% כלומר סך 2,250 ₪ לשנה בלבד. הערה: ניתן להפקיד מעבר למה שצוין פה ועד 18,400 ₪ לקרן השתלמות ולזכות בהטבת מס מסוימת. הסכום מעל סכום המקסימום שצוין קודם אמנם לא יוכר כניכוי אבל הרווחים שקרן ההשתלמות תפיק ממנו במידה ויהיו כאלו יהיו פטורים ממס. ומה לגבי בעלי עסקים שהחליטו לנהל את עסקם כחברה ?
החברה חייבת להפקיד עבור בעליה לפנסיית חובה כמו לכל עובד שכיר (6% חלק עובד, 6.5% חלק מעביד ו – 6% פיצויים), כל זאת עד לשכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי (סך 10,551 ₪ לשנה נכון לשנת 2021).
תקרת ההכנסה בעדה ניתן להפריש לפנסיה הינה כשל שכיר (26,378 ₪ לחודש).
תקרת ההפרשה השנתית לפיצויים עבור בעל חברה המוכרת כהוצאה לחברה לצורכי מס הינה עד 8.33 אחוז ממשכורתו אך לא יותר מסך 12,340 ₪ לשנה.
תקרת ההפרשה לקרן השתלמות המוכרת לחברה כהוצאה הינה 4.5% מהכנסת בעל החברה עד תקרה של 15,712 ₪ לחודש, כלומר עד תקרה של 188,544 ₪ לשנה. כנגד ההפרשה של החברה בשיעור 4.5% של החברה יש לנכות משכר בעל החברה לטובת קרן ההשתלמות 1.5% מההכנסה בעדה שלמה החברה לקרן השתלמות.
החברה יכולה להפקיד עד 7.5% משכר בעל החברה (עד לתקרת הכנסה של 188,544 ₪ לשנה) כנגד ניכוי 2.5% ממנו. במקרה הזה ההפרש בין 4.5% ל – 7.5% לא יוכר כהוצאה על ידי החברה אבל תהיה הטבת מס בפער שבין המס החל על רווחים הנמשכים מהחברה לבין המס החל על הכנסתה החייבת של החברה.

יום שישי, 10 בדצמבר 2021

בג"צ חייב את החברה להגנת הטבע ב 3,000 ש"ח הוצאות לאוצר המדינה

  בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה בימים אלו עתירה שעניינה בטענת העותרת החברה להגנת הטבע, בדבר קיומו של צורך דחוף בתיקון אסדרת האכיפה הקיימת על פעילויותיהן של ספינות דיג-מכמורת בקרבת צנרת הגז בים התיכון

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·    צו מניעה נגד מכירת מוט היגוי (סטיק) ממטוס 129מתקיפ...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

העובדות הנדרשות לענייננו, כפי שתוארו על-ידי העותרת, הינן כדלקמן: בקרקעית הים התיכון שבשליטתה של מדינת ישראל הונחו צינורות הולכה של גז ותוצריו. פגיעה באותם צינורות עלולה להביא לפליטת חומרים מזהמים לים התיכון, ולהביא לנזק סביבתי משמעותי ביותר.

על מנת להתמודד עם סכנה זו, כך נטען, נקבע בסעיף 4.10.2.ד. להוראות תמ"א/37/ח כי "לא יורשו פעולות עגינה ודייג מכמורתנים לאורך תוואי הצנרת ובמרחק של עד 500 מ' מהצנרת הימית". דיג-מכמורת היא שיטת דייג בה ספינת דייג גוררת מעין שני עוגני ברזל הננעצים בקרקעית הים ואליהם קשורה רשת, אשר אוספת את כל שנקרה בדרכה. סעיף 4.10.2.ד. האמור נועד, כך נטען, למנוע מקרה בו במהלך גרירת העוגנים ייפגע צינור גז, ובכך עלול להיגרם אסון אקולוגי.

בעתירה נטען כי על-אף החשיבות הרבה שבאכיפת האיסור האמור בסעיף 4.10.2.ד. להוראות התכנית, האיסור אינו בר-אכיפה הן מבחינה נורמטיבית – שכן כיום האיסור הוא במסגרת דיני התכנון והבנייה, על כל המשתמע מכך – והן מבחינה מעשית – נטען כי יחידות הפיקוח הארציות על דיני התכנון והבניה אינן פועלות בים.

לטענת העותרת, היא פועלת מול הרשויות השונות החל משנת 2017 במטרה להביא לשינוי האסדרה בנושא. מסמכים שצורפו לעתירה כוללים את פנייתה של העותרת מיום 11.7.2021 לשרי האנרגיה, איכות הסביבה, והחקלאות ופיתוח הכפר, בה ביקשה העותרת מהשרים לפעול בנושא באמצעות תיקון חקיקתי אשר יאסור גרירת רשתות דייג בקרבת צנרת גז. לטענת העותרת באותה פנייה, ובדומה לנטען בעתירה שלפנינו, יש לחייב ספינות דיג-מכמורת בהתקנת אמצעי איכון לווייניים ייעודיים, אשר יאפשרו אכיפה אפקטיבית של הדין. כן ביקשה העותרת כי עד להשלמת הליך החקיקה ייאסר הדייג בקרבת קווי הגז באמצעות הוראות מתאימות ברישיונות הדייג המונפקים לדייגים ולספינות.

פנייתה של העותרת נפלה על אוזניים כרויות. ביום 27.7.2021 השיב מנכ"ל משרד האנרגיה לפניית העותרת ודיווח לעותרת כי משרד האנרגיה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, מקדם תיקון חקיקה אשר יאפשר את אכיפתו של איסור הדייג בסמוך לתשתית הימית של הגז הטבעי.

ביום 17.10.2021, לאחר פגישה שנערכה בנושא בין העותרת לשר החקלאות ופיתוח הכפר, פנתה לעותרת מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר והודיעה לה שהסוגיה "החשובה" מטופלת על-ידי גורמי המקצוע במשרד אשר בוחנים את הפעולות הנדרשות, ובהן תיקוני חקיקה אפשריים.

ביום 27.10.2021 השיבה לפניית העותרת השרה להגנת הסביבה והבהירה כי היא ומשרדה רתומים לנושא, ושהיא מסכימה שאכן ישנו צורך בהתקנת מכשירי איכון על ספינות המכמורת, כמבוקש על-ידי העותרת.

ביום 30.11.2021 הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה נתבקש בג"צ, כסעד עיקרי, כי יוציא צו המורה לשר החקלאות ופיתוח הכפר ליתן טעם מדוע לא יתקן את תקנות הדיג, 1937, ויקבע במסגרתן את שני אלו:

      א.      איסור על דיג-מכמורת כאמור בסעיף 4.10.2.ד. להוראות תמ"א/37/ח;

וכן –

      ב.      האמצעים הנדרשים לפיקוח יעיל על הפרות האיסור, לרבות חובת התקנת מערכות איכון על ספינות המכמורת.

בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה מוקדמת.

הלכה היא עמנו, כי "ככלל, עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין היא עתירה מוקדמת שבית המשפט לא יידרש לה" (בג"ץ 8145/19 ברי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (2.1.2020)). כלל זה אינו כלל פרוצדורלי כי אם כלל מהותי, הנובע מעיקרון הפרדת הרשויות ממנו נגזר הכלל שבית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו (השוו: ע"א 524/98 מדינת ישראל משרד האוצר נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(2) 145, פסקה 9 לפסק דינו של השופט א' מצא (כתוארו אז) (1998)). אכן, במקרה בו מאן דהוא סבור כי קבלת ההחלטה מתעכבת מעבר לזמן סביר או שהרשות גוררת רגליים בקבלת החלטה, רשאי הוא לפנות לבית משפט זה, לאחר מיצוי הליכים, ולבקש סעד אשר יורה לרשות לקבל החלטה בעניינו (ראו: בג"ץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, פס' 9 (27.10.2010)). אולם ככלל, ובאין הצדקה מיוחדת לכך, בית משפט זה לא ידון בעתירה המבקשת לתקוף את תוכנה של החלטה, בטרם התקבלה ההחלטה.

כאמור, העתירה דנן מופנית נגד האסדרה הקיימת לאיסור דיג-מכמורת בקרבת צינורות גז ימיים. הרשויות השונות הנמצאות במגע עם העותרת הצהירו בפניה כי נעשית עבודת מטה, וכי פעולות שונות נבחנות על-ידי הדרגים המקצועיים, לרבות ההצעות המוצעות על-ידי העותרת. לא נטען בבג"צ כי התקבלה החלטה סופית על-ידי מי מהרשויות שלא לקדם את השינוי המיוחל באסדרה הקיימת; וממילא העתירה אינה תוקפת שום החלטה, כי אם מחדל מלקבל החלטה.

 ברם, העותרת אינה טוענת שרשויות המדינה גוררות רגליים, או כי עבר הזמן הסביר לקבלת ההחלטה. העותרת מבקשת בעתירתה להביא לאישורה של אסדרה ספציפית, שלטעמה היא היא האסדרה הנכונה והראויה. לזאת נאמר: אצה לה הדרך. תמתין העותרת לקבלת החלטה סופית על-ידי הרשות ואז תחליט אם לעתור כנגדה לבג"ץ.

בטרם סיום העיר שופט בג"צ שתי הערות.

ראשית, העתירה דנן מבקשת, למעשה, כי בג"צ יורה לרשות על התקנת תקנות – סעד חריג השמור למקרים חריגים במיוחד. אכן, אין זה המקרה הראשון שבו העותר מבקש כי בית המשפט יורה לשר הממונה להתקין תקנות, אלא שבניגוד למקרים אחרים בענייננו-שלנו לא נטען כי קיימת חובה קונקרטית להתקין את התקנות המבוקשות. תחת זאת, נטען כי אין זה סביר שלא להתקין את התקנות הספציפיות המבוקשות בעתירה. כלומר, העתירה אינה מופנית כנגד היעדר אסדרה, אלא כנגד האסדרה שננקטה (השוו: בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29 (1983); בג"ץ 8735/13 שטנגר נ' שרת המשפטים (14.12.2017)). בנסיבות אלה, בהן הסעד המבוקש הינו חריג במיוחד – ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים – ברי הוא שלא ניתן לדון בעתירה בזמן שמלאכתה של הרשות טרם הושלמה.

שנית, ככל שהעותרת מבקשת לתקוף את מחדלה של הרשות מלקבל החלטה, פתוחה בפניה הדרך להגיש עתירה מתאימה. והובהר כי אין להבין את דבריי בג"צ כביקורת על קצב קבלת ההחלטה על-ידי הרשות. האסדרה בה נסובה העתירה מערבת משרדי ממשלה שונים ויש לה השלכות תקציביות משמעותיות ביותר. החלטות בעניינים כגון זה לוקחות זמן. נראה אפוא שלא בכדי נמנעה העותרת מלתקוף את אי-קבלת ההחלטה ככזאת, ואף לא הלינה בפני בג"צ על כך שהרשויות גוררות רגליים.

סוף דבר, העתירה נדחית ממכלול הטעמים דלעיל. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




יום שני, 6 בדצמבר 2021

כתב אישום נגד רוצח הנערה ליטל יעל מלניק ז"ל

 פרקליטות מחוז חיפה (פלילי), הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אדוארד קצורה בגין עבירת רצח בנסיבות מחמירותריבוי עבירות של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי תלות וריבוי עבירות של הפרת הוראה חוקית.

 ועוד כמה מאמרים:

על פי כתב האישום, שהוגש על על ידי עו"ד מאיה חזן-דהאן מפרקליטות מחוז חיפה, הנאשם הכיר את ליטל יעל מלניק ז"ל במהלך אשפוזה בבית חולים פסיכיאטרי, כשהיא במצב רגשי לא יציב, ואף ביטא כלפיה רגשות. זמן קצר לאחר שחרורה מהאשפוז, ולאחר שהמנוחה פיתחה תלות בנאשם, החל בין השניים קשר אישי וזוגי שנמשך כחצי שנה. במהלך תקופה זו נהגה המנוחה להעדר מביתה ולשהות במחיצתו של קצורה שעות ארוכות. בשל כך, הוצא נגדו צו הרחקה והמנוחה הוגדרה כקטינה בסיכון. חרף קיומו של הצו, המשיך הנאשם לקיים עם המנוחה מערכת יחסים כאמור ולהיפגש עימה.

ביום 1.10.21 הגיעה המנוחה לביתו של קצורה והם שהו זה במחיצת זו שעות ארוכות. בשעות הלילה הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם על מנת לאתר את המנוחה. הנאשם לא פתח את דלת הבית, ולאחר שהשוטרים עזבו את המקום הוא יצא עם המנוחה מהבית, והשניים החלו לשוטט בקריות. במהלך הלילה שוחחו הנאשם והמנוחה על מצוקתה הנפשית והחליטו לחפור מעין קבר, אליו היא תכנס ותכוסה על ידי הנאשם באופן שהיא יכולה לנשום בהיותה בתוכו.

בהמשך, וכשהוא מודע למצוקתה הנפשית, הגיעו השניים לאתר בניה שם חפרו השניים מעין קבר והמנוחה נשכבה בתוכו, לאחר ששמה את מבטחה בנאשם. המנוחה הכניסה לפיה צינור לנשימה, ולאחר ששקל וגיבש החלטה להמית את המנוחה, כיסה המשיב כליל את גופה ופניה בחול וחצץ בעודה בחיים. בהמשך, הוציא הנאשם את הצינור מפיה של מהמנוחה ומנע ממנה לנשום ולצאת מהקבר ובכך גרם למותה בייסורים עד שנחנקה.

בבקשת המעצר נכתב כי הנאשם גרם למותה של המנוחה בכוונה ובאכזריות מיוחדת, והותיר אותה בזירה כשהיא ללא רוח חיים. בנוסף, נכתב כי "קיים יסוד סביר לחשש כי באם ישוחרר הנאשם, ולו בתנאים מגבילים, הוא יסכן את הציבור, שכן בתקופה שקדמה לרצח, כמו גם ביום האירוע, הפר המשיב ביודעין את צו ההרחקה שניתן על ידי בית המשפט והמשיך לעשות כן כל העת, הגם ששוטרים הגיעו לביתו מספר פעמים כדי לאתר את המנוחה. מעשים אלו של המשיב, לצד ניהול מערכת יחסים כאמור עם המנוחה, כשהוא מודע למצוקתה, מלמדים ביתר שאת, כי המשיב חסר גבולות ואינו סר למרותו של החוק, ולפיכך אינו בר אמון". 

החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מחוז חוף באמצעות מחלק נוער חשיפה.