יום שלישי, 17 במאי 2022

תביעות ייצוגיות- ערעור המדינה על אישור הסדר פשרה

 היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שדחה התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה, על פי הנטען בתביעה, בטיפול רפואי נסיוני שנעשה מבלי ליידע את המטופלים בכך

                                                                                                                  ועוד כמה מאמרים שכתבתי

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

התביעה הייצוגית הוגשה נגד שני מטפלים ומרפאה שבבעלותם, אשר העניקו טיפול רפואי בשיטת "גת גורן" בהתוויה חדשה לטיפול בבעיית הערמונית המוגדלת. על פי הנטען בתביעה, הנתבעים העניקו טיפול לבעיית הערמונית המוגדלת למטופליהם בשיטה ניסיונית, תוך גביית תשלום שלא כדין ממטופליהם והסתרת עובדת היות הטיפול ניסיוני, חדשני ובלתי מוכח. כן נטען על ידי התובעים, שחל איסור על גביית תשלום בשל הגדרת הטיפול, לטענתם, כניסיוני.

בהסדר הפשרה הוסכם בין הצדדים, כי הנתבעים ישלמו את סכום הפשרה הכולל בסך של מיליון ו-150 אלף ₪, ממנו יגרעו ההוצאות הנלוות להסדר הפשרה (שכר טרחה, גמול, החזר הוצאות, עמלות חשבון הנאמנות והוצאות נוספות). עוד הוסכם, כי חבר קבוצה, אשר יימצא זכאי על פי הסדר הפשרה, ישולם לו סכום פשרה אישי בסך של 18 אלף ש"ח. אולם במידה שחלוקת סכום הפשרה הכולל (בניכוי ההוצאות הנלוות) בין מספר חברי הקבוצה, תביא לתוצאה נמוכה יותר, הרי שחברי הקבוצה יקבלו סכום פיצוי אישי נמוך יותר. מנגד, ככל שלאחר תשלום של 18,000 ₪ לכל חבר קבוצה שנמצא כזכאי, תיוותר יתרה מסכום הפשרה הכולל, יתרה זו תועבר לקרן שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת הסדר הפשרה  הוסכם עוד, כי לצורך קבלת הפיצוי, נדרשים חברי הקבוצה לפנות לגורם המכריע (כבוד השופטת בדימוס הילה גרסטל שגם שימשה כמגשרת בתיק) לקביעת זכאות, וזאת על אף כי כבר נקבעה זכאותם של 88 מחברי הקבוצה ע"י הנתבעים עצמם לקבלת פיצוי.

כמו כן הוסכם, כי מודעות על ההסדר יפורסמו בעיתונות בלבד, ללא יידוע פרטני של חברי הקבוצה בזכויותיהם, על אף שכאמור ביחס ל- 88 חברי  הקבוצה כבר נקבע שהם זכאים לקבלת פיצוי.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבית המשפט המחוזי התנגדות להסדר פשרה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד  (כבוד השו' שטמר) דחה את ההתנגדות בחלקה, אישר את הסדר הפשרה, ומכאן הערעור.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ציינה בערעור, כי לעמדתה, "קיימת על פני הדברים, עילה לכאורה בבסיס בקשת האישור, באופן שמצדיק מתן פיצוי ראוי לחברי הקבוצה", זאת היות ו- "נדרש היה להציג לפני המטופלים, ששיטת גת גורן ביחס להקטנת ערמונית הייתה טיפול חדשני, אשר התבסס על מחקר יחיד בארץ וטרם נבדקו תוצאות ארוכות הטווח של הטיפול. מידע זה עלה כדי מידע מהותי שלמטופל עמדה זכות שבדין לקבלו, אך נראה שהדבר לא נעשה...". נאמר בערעור, שיש לבחון את ההסדר, בשים לב לאמור.

היועצת המשפטית לממשלה אינה מתנגדת לפיצוי. עם זאת, הערעור הוגש על אישור הסדר הפשרה לאור החשש כי על אף שנקבע שחברי הקבוצה זכאים לפיצוי, הם לא יהיו מודעים לזכויותיהם ויוותרו ללא פיצוי.

בערעור נטען, כי ראוי ליידע באופן פרטני את חברי הקבוצה בזכויותיהם לקבלת הפיצוי בהתאם להסדר, ובמיוחד את 88 חברי הקבוצה שכבר ממילא נמצאו כזכאים לפיצויים על ידי הנתבעים עצמם. מדובר בקבוצה קטנה של חברי הקבוצה שזהותם ידועה. שאם לא כן, קיים חשש אמיתי, שההסדר לא ימומש כראוי וחברי הקבוצה לא ידעו כלל על הזכויות שמקנה להם ההסדר, ולא יקבלו בפועל את הפיצויים שלהם הם זכאים. זאת, גם על רקע הניסיון מהליכים קודמים המלמד שהאפקטיביות של פרסומים בעיתונות היא נמוכה.

עוד נטען בערעור, שיש לשלם את הפיצויים ל-88 מטופלים אלו שהנתבעים כבר הכירו בזכאותם, מבלי לדרוש מהם לעבור בחינה נוספת של זכאותם ומבלי לאלץ אותם לחשוף פרטים רפואיים אינטימיים. בנוגע ליתר חברי הקבוצה, לעמדת היועמ"שית, יש להעדיף את בחינת זכאותם על ידי הנתבעים עצמם, אשר חשופים ממילא למידע הרפואי שלהם (תוך מתן זכות ערעור על החלטות הנתבעים בפני בית המשפט המחוזי), מבלי שיהיה צורך בהקמת המנגנון שנקבע בהסדר הפשרה לביצוע "הליך קביעת הזכאות על ידי הגורם המכריע", וזאת כדי לשמור על פרטיותם של המטופלים. בהקשר זה טוענת היועצת המשפטית לממשלה שהסדר הפשרה אשר מתנה את בחינת הזכאות לפיצויים בהסכמה לוויתור על הסודיות הרפואית בפני גורם זר להליך הרפואי (הגורם המכריע) פוגע באופן לא מוצדק בזכות המטופלים לפרטיות בעניינים רפואיים אינטימיים, ואף עלול לגרום לכך שמטופלים רבים יוותרו על זכותם לפיצויים בשביל למנוע את הפגיעה בפרטיותם.

כמו כן נטען בערעור, כי מלבד היידוע הפרטני של חברי הקבוצה ופרסום בעיתונות הכתובה, ראוי לפרסם את ההסדר גם באתר המרשתת של הנתבעים, שכן הוא נגיש ואפקטיבי יותר כלפי המטופלים (ואין להסתפק בפרסום באתר של ב"כ הנתבעים, כפי שנקבע בפסה"ד). זאת, לאור החשש שחברי הקבוצה לא יהיו מודעים לזכויותיהם על פי ההסדר ולא יקבלו את הפיצויים.

יחד עם הודעת הערעור, הגישה היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה, עד הכרעה בערעור. זאת, בכדי שחלוקת הפיצויים בשלב זה (למספר מצומצם כפי הנראה של חברי קבוצה שיפנו במסגרת ההסדר הנוכחי) לא תמנע את האפשרות לשלם פיצויים לחברי קבוצה רבים נוספים להם מגיעים הפיצויים, ככל שהערעור יתקבל.

הערעור הוגש לבית המשפט העליון ע"י עו"ד ישראל בלום, מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד יואב שחם ממחלקתו, לאחר שגובש בשיתוף עם פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), והלשכות המשפטיות של משרד הבריאות והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


 

יום שני, 9 במאי 2022

עו"ד נועם קוריס –תביעות ייצוגיות בוקינג ותשלומי המע"מ

כחלק ממדיניותיה להגן על האינטרסים של צרכנים בישראל במסגרת מספר הליכים קודמים היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה במסגרת ההליך לאישור בקשה להגשת תובענה ייצוגית כנגד מלונות פתאל, בוקינג. קום ישראל וBooking.com . במסגרת הבקשה נטען כי המחירים שמוצגים באתר וביישומון של חברת booking.com  הם ללא מע"מ דבר המהווה הטעייה צרכנית, שכן רק בשלב האחרון של ההזמנה מתווספת הערה המסבירה שעל אזרח ישראל חל חיוב נוסף, שאינו כלול במחיר. בנוסף, נטען כי בתקנון של החברה ישנם תנאים מקפחים שיש לבטלם

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

ביחס למלונות פתאל, טענו התובעים כי היא משתפת פעולה באופן מלא עם Booking.com; מאפשרת ללקוחותיה להזמין את שירותי המלונאות אותם היא מפעילה דרך אתר המרשתת שלה ומפיקה רווחים מאותן הזמנות והיא ערה למצוקת הלקוחות.

במסגרת העמדה שהוגשה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כי חוק הגנת הצרכן קובע כי יש לפרסם ולנקוב במחיר כולל בלבד של מוצר או שירות, לרבות מסים וכל תשלום חובה שהצרכן אינו יכול לוותר עליו במסגרת ההתקשרות. הרציונל עליו מבוסס החוק הוא כי "המחיר הכולל" הוא המחיר הסופי אותו ישלם הצרכן, וכי מחיר זה יהיה מחיר ברור, שאינו מצריך את הצרכן לבצע תחשיבים, אינו מבלבל אותו או עלול להטעותו ומסייע לו להשוות בין ההצעות השונות ולקבל בקלות החלטה מושכלת ביחס להתקשרותו בעסקה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אי הצגת המחיר הכולל לצרכן החל מהשלב הראשוני שבו  הצרכן עורך את הבדיקות  ומקבל החלטה האם העסקה רלוונטית וכדאית עבורו, מהווה הטעיית צרכנים ומהווה הפרה על הוראות חוק הגנת הצרכן.  

בעמדה נכתב כי אתר האינטרנט Booking.com פונה באופן ייעודי לצרכנים ישראלים – הפנייה נעשית בשפה העברית לצרכנים ופרסום המחיר הוא במטבע ישראלי. משמעות הדבר היא ש Booking.com פועלת הלכה למעשה בישראל ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. ככל שאין באפשרותה לדעת עוד בשלב השיווק אם מדובר בצרכן המחויב תשלום מע"מ, במצב שבו מופעלת פלטפורמה שמכוונת לצרכנים הישראלים, עליה לפרסם ולנקוב במחיר הכולל לעסקה עבור צרכנים אלה, החל משלב זה בהתאם לדין הישראלי.

"מובן של Booking.com צומחת תועלת מכך שהמחיר מפורסם ללא מע"מ ובכך שהצרכן מגלה עובדה זו רק ברגע האחרון או למצער לאחר שהשקיע מזמנו בחיפושים אחר העסקה הרלוונטית והמשתלמת עבורו, שכן בכך היא "מושכת" צרכנים רבים להזמין באמצעותה את השירות כי המחיר נחזה להיות זול יותר, לעומת אתרי מרשתת אחרים".

בנוגע לטענותיה של פתאל כי היא אינה שותפה, אינה תומכת ואינה נהנית ממדיניותה של Booking.com להציג את מחירי השירותים ללא מע"מ ומשכך היא אינה צריכה לשאת באחריות, סברה היועצת המשפטית לממשלה כי בהיותה הגורם שמספק את השירות, ולפחות בחלקם של המקרים גובה את הכספים בעד השירותים שהיא מספקת לצרכנים, ובשים לב לטענה שההפרה הייתה מצויה בידיעתה והיא הנהנית באופן ישיר מההכנסות בגין אותן עסקאות –קיימת אפשרות שתקום חבות כלפי הצרכנים.

 היועצת המשפטית לממשלה עמדה על כך שתניית ברירת הדין (השאלה לפי איזה דין יש לשפוט) בנסיבות העניין היא תנייה מקפחת בין היתר על מנת שהצרכן הסביר יוכל להבין את המשמעות של אותה התנייה – יהיה עליו לשכור את שירותיו של מומחה לדין הזר והתנהלות כזו אינה סבירה (בפן הפרקטי ובפן הכלכלי); תניית ברירת הדין מפנה לדין שאינו נגיש וברור ואינה מזכירה את הוראותיו הקוגנטיות של חוק הגנת הצרכן ובכל היא מטעה את הגולשים להניח שאין להם זכויות לפי הדין המקומי. לגבי תניית מקום השיפוט (תנייה לפי יש לדון בסכסוכים בעניין ההתקשרות רק בחו"ל, מקום בו בחרה Booking.com) הבהירה היועצת המשפטית לממשלה כי זו מקפחת.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה גובשה באמצעות עו״ד מירב ולרשטיין - קניג ושלמה כהן מפרקליטות מחוז ת״א (אזרחי) וגובשה בשיתוף עם המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

בעניין אחר, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בקשות לאישור ניהול שתי תובענות כייצוגיות, המתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושליםועוסק בין היתר בשאלה האם האיסור שבחוק הגנת הצרכן על הצגת פרסומת באופן מטעה באופן שאדם סביר לא יבחין כי מדובר בפרסומת ("פרסום סמוי"), חל גם ברשת החברתית "אינסטגרם", והאם חברות המפרסמות באמצעות ידוענים מוצרים באינסטגרם, תוך שאלה מתייגים את הגורם המפרסם, עדיין נחשבות למי שמבצעות פרסום סמוי מטעה.

בתמצית, עמדת היועמ"ש כפי שהוגשה, הינה כי החוק חל על כל פרסומת ללא הבחנה בדבר אמצעי התקשורת או הפורמט שבה היא מפורסמת. לפיכך, על המפרסמים בעזרת ידוענים ברשת האינסטגרם ליידע את הציבור כי מדובר בפרסומת, ע"י ציון ברור וחד-משמעי שיופיע במקום גלוי לעין (מבלי צורך לבצע פעולה או לחיצה נוספת לגילוי המלל), כי מדובר בפרסומת של הגורם המפרסם. אין די ב"תיוג" או "האשטאג" בעזרת הסימנים @ או # תוך ציון שמו של הגורם המממן את הפרסום, אלא נדרשת הבהרה בפתח הפרסום, כי מדובר בפרסומת או בפרסום ממומן.

עמדת היועמ"ש הוגשה במסגרת שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד 21 חברות מסחריות, בטענה שהן מפרסמות את עצמן או את מוצריהן בעזרת ידוענים באינסטגרם, מבלי שמובן מהפרסומים כי מדובר בפרסומת, ולפיכך יש בכך משום "פרסום סמוי" והפרה של סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה". לטענת התובעות, הפרסומים הסמויים מונעים מהצרכנים, ובכללם קטינים, להבחין בין תוכן אישי של הידוענים לבין תוכן פרסומי, ובכך שוללים מהצרכנים את האפשרות לבחור את התוכן שאליו הם רוצים להיחשף.

כאמור, התובענות העלו שתי שאלות עקרונית, הראשונה בדבר תחולת האיסור על פרסום סמוי גם על המפרסמים ברשת האינסטגרם, והשנייה האם פרסומות המפורסמות ע"י ידוענים ומשפיעי רשת באינסטגרם, ללא הבהרה או ציון ברורים שמדובר בפרסומת, עשויות להוביל אדם סביר להניח כי האמור בהן אינו פרסומת, על אף תיוג הגורם המפרסם או הכללת "האשטאג" בפרסום, ועל כן יש לראות בהן כפרסומות מטעות.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), נאמר כי במאפיינים הייחודים של רשת האינסטגרם, או בפלטפורמות אחרות המשלבות פרסומים אישיים ומסחריים, אין כדי לגרוע מהאיסור על פרסום סמוי, ואף ניתן לומר שמטרת האיסור חלה ביתר-שאת ברשת חברתית שבה משתתפים גם קטינים, שהם אוכלוסייה פגיעה אף יותר.

עוד נאמר, כי פרסום סמוי הפך להיות רווח בשנים האחרונות, בעיקר עם השינויים הטכנולוגיים אשר השפיעו רבות על אמצעי התקשורת והביאו לשינויי המודלים העסקיים לפיהם הם מתנהלים. ממצאי מחקרים מעידים באופן כללי על קושי בזיהוי פרסום סמוי ע"י צרכנים. לעמדה צורפה סקירת מחקר תמציתית שערכה הרשות להגנת הצרכן, ממנה עולה הצורך בהבהרה ברורה לצרכן כי לפניו פרסומת, כדי למנוע הטעייתו בדבר טיב הפרסום וכן עולים ממצאים לגבי האפקטיביות של אופני גילוי שונים על כך שמדובר בפרסומת. מהמחקרים עולה עוד, כי הצרכן הסביר מתקשה לזהות מסר שיווקי אף כשהוא כמעט שאינו מוסווה ואף אם נלווה אליו תיוג. המחקרים מעידים, כי בכל הקשור לפרסום הנעשה ע"י משפיענים ברשת, אין בתיוג משום הבהרה כי מדובר בפרסומת, וכי כדי לשפר את זיהוי הצרכן שמדובר בפרסומת נדרשת הבהרה חד-משמעית שמדובר בפרסומת בתשלום. סקירת עמדת גורמי אכיפה ורגולציה ברחבי העולם בסוגיה זו העלתה כי גם שם העמדה שהתקבלה היא כי אין די בתיוג תמונה עם שם פרופיל העסק עבורו מפרסמים כדי לעמוד בחובות הגילוי לצרכן.

לכן, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה במקרה של העלאת פרסום ממומן (בתמורה כספית או כל טובת הנאה אחרת) על המפרסם לדרוש ועל הידוען להבהיר בצורה מפורשת, ברורה, בשפה המוכרת לצרכן (עברית כאשר מדובר בפרסום המיועד לצרכן הישראלי) ובאופן הגלוי לצרכן בעת צפייתו הראשונית בפרסום (ללא צורך בפעולה נוספת), כי מדובר בפרסומת, שאם לא כן ישנו חשש משמעותי שציבור הצרכנים יסברו כי אין מדובר בפרסומת ועל כן יהיה מדובר בפרסום מטעה לפי החוק. היועמ"ש מדגיש, כי אין די בהצגת המותג בתמונה או התייחסות אליו בתוכן הפוסט או בתיוג או האשטאג לצידו. מדובר באמצעי קישור שאינם מבטאים בהכרח כי מדובר בפרסומת. נדרש גילוי ברור שלא יוביל לספק בשאלת מקור מימון הפרסום והיותו דבר פרסומת, שאם לא כן הדבר עלול להוביל את האדם הסביר לחשוב שאין מדובר בפרסומת או לכל הפחות להובילו למצב שבו לא יידע האם מדובר בפרסומת ויראו בכך הטעיה בהתאם לחוק.

עמדת היועמ"ש גובשה בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

יום שני, 28 במרץ 2022

כתב אישום נגד מעסה מרמת גן בגין אונס מטופלת

 פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית משפט המחוזי בעיר, כתב אישום נגד דוד קוינגטון (53) מרמת גן, זאת לאחר שאנס את אישה שהגיעה אליו לצורך קבלת עיסוי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

על פי כתב האישום שהגישה עו"ד וובאדיס מלקמו, במסגרת עבודתו של הנאשם כמעסה בביתו, הגיעה המתלוננת לקבלת טיפול. במהלך העיסוי, כשהמתלוננת נותרה בתחתוניה בלבד, הנאשם פנה אליה באמירות בעלות אופי מיני, הסיר את תחתוניה במרמה, ואף ליטף את ישבנה ואיבר מינה. לאחר מכן, פשט את בגדיו מבלי שהמתלוננת שמה לב, ובעודו עירום, ביקש ממנה להסתובב על גבה. כשהמתלוננת הסתובבה, ביצע בה הנאשם את זממו כאשר בין היתר בעל אותה ללא הסכמתה.



בהמשך למתואר, המשיך הנאשם לעסות את המתלוננת תוך העמדת פנים כאילו לא ארע דבר, עד אשר המתלוננת ביקשה להפסיק וזאת מחמת חששה כי ינסה לבצע בה מעשים נוספים. עת ביקשה המתלוננת לצאת מדירתו נאלצה לשלם 300 ₪ לפי דרישתו, על-מנת שתוכל להיחלץ ממנו ולהציל את נפשה.

במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

יום שלישי, 15 במרץ 2022

רכשו רובי M16 הסדר טיעון בעבירות רכישה והחזקת נשק שלא כדין

 ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של  אברהים קוואסמה שהורשע בעבירות נשק ובכללן עבירת סחר בנשק

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות רכישה והחזקת נשק שלא כדין, סחר בנשק ועבירות נוספות. על פי אחד האישומים הוא רכש עם אחיו נשק מסוג M16 תמורת 47,000 ₪. בנוסף הוא ואחיו הורשעו בכך שקנו רובה M16 בתמורה ל-27,000 ₪, לאחר מכן מכרו אותו לאחר תמורת 30,000 ₪ . לפי האישום השלישי הנאשם ואחיו רכשו חלק עליון של M16 בתמורה ל- 38,000 ₪, ולאחר מכן הרכיבו את החלק העליון על גבי חלק תחתון שכבר היה ברשותם, כך שייצרו רובה M16 שלם נוסף.

 

ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. הפרקליטות טענה כי העונש שהושת על הנאשם אין בו כדי להקנות משקל מספק לשיקולי ההלימה וההרתעה הנדרשים בעבירות נשק.

 

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות, קבע כי גזר הדין סוטה לקולה באופן קיצוני ואינו מבטא כראוי את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, וגזר על הנאשם 42 חודשי מאסר. בפסק הדין נכתב כי "הנאשם סיכן פעם אחר פעם את שלום הציבור וביטחונו, זאת בייחוד כאשר אחד מכלי הנשק נרכש על רקע הסכסוך ששרר בין אחיו לאחרים. כמו כן, לא ידוע מה עלה בגורלו של הנשק שנמכר לאחר, בידי מי הוא נמצא כעת ללא פיקוח, ולאלו תוצאות הרסניות השימוש בו עלול להביא. אף בכך גלומה חומרה יתרה".

 

ביהמ"ש העליון ציין כי המחוקק מצא לאחרונה לעגן בהוראת שעה עונשים מזעריים למי שביצע עבירות נשק באופן שעונשו לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה. תיקון זה אינו חל אמנם במקרה זה, אולם חקיקתו מדגישה את הצורך לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי מי שמסכנים את שלום הציבור וביטחונו בהפרת האיסורים הנוגעים לנשק וסחר בו.

 

הערעור הוגש על ידי עו"ד מורן פולמן ועו"ד הדר פרנקל מפרקליטות המדינה, בבית המשפט המחוזי התיק נוהל על ידי עו"ד יעל שרף מפרקליטות מחוז ירושלים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 


יום ראשון, 30 בינואר 2022

תביעות ייצוגיות, התקבלה עמדת היועמ"ש בעניין סרגון נטוורקס בע"מ

 בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה במסגרת בקשה לדיון חוזר בהחלטה לאשר תובענה ייצוגית נגד חברת סרגון נטוורקס בע"מ ומנהליה, וקבע כי לשם הגשמת תכליתו של הסדר הרישום הכפול יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים – ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים – על כל החברות הדואליות.

ועוד כמה מאמרים:

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

·  כתב אישום נגד תושב ירושלים בגין עבירות מין ואלימות נגד תיירת לפני כ-13 שנים

·  כתב אישום נגד שוטר שתקף ופצע את בת זוגתו

·  הציבור החרדי יהיה מחוייב להגיב רק בדואר אלקטרוני

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

בתקופה הרלבנטית לתובענה, סרגון היתה חברה ציבורית דואלית אשר מניותיה נסחרו הן בבורסה בישראל והן בבורסת נאסד"ק בניו-יורק, מכוח הסדר הרישום הכפול (במסגרת ההסדר חברות שנסחרות בבורסות מסוימות בחו"ל וגם בבורסה בתל אביב, יכולות להגיש  הדיווחים לציבור לישראל לפי כללי הדיווח הנהוגים במדינה הזרה בה הן נסחרות). עניינה של בקשת האישור בטענת התובעים להטעיית משקיעיה של סרגון בפרסום תחזית פיננסית לציבור - פרסום אשר נערך בהתאם להוראות הדין האמריקני.

 

לאור האמור, השאלה המקדמית שנדונה בבית המשפט היא מהו הדין החל ביחס לאחריות האזרחית של חברות חוץ וחברות בכלל הרשומות בהסדר הרישום הכפול, ביחס לדיווחיהן. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה המקורית, כי כללי האחריות האזרחיים אשר צריכים לחול על החברה יהיו כללי האחריות על פי הדין הישראלי ולא כללי האחריות על פי הדין הזר.

 

במסגרת עמדת היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט שדן בבקשה לעיון מחדש בהחלטה צוין, כי הקביעות בהחלטה המקורית אינן עולות בקנה אחד עם תכלית הסדר הרישום הכפול, שהיא הגדלת מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב. היועמ"ש ציין כי הנחת המחוקק היתה כי הגנת ציבור המשקיעים בישראל תושג באמצעות ייחוד הסדר הרישום הכפול לבורסות מהשורה הראשונה בעולם, שבעניינן הוכרע מפורשות כי הדינים החלים על חברות הרשומות בהן מגינים באופן נאות על ציבור המשקיעים בישראל. למעשה, הסדר הרישום הכפול נחקק מתוך כוונה לצמצם למינימום את רמת ה"חיכוך" של החברות הדואליות עם הדין הישראלי, תוך שמירה על הדין הזר כדין העיקרי החל על התאגיד.

 

בית המשפט קיבל בהחלטתו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ראוי ונכון להחיל את כללי האחריות הזרים ביחס להפרות של  כללי הדיווח הזרים - על כל החברות הדואליות.  בית המשפט ציין בהחלטות (פסקה 55), כי ההכבדה הכרוכה בהטלת כללי האחריות הישראליים על חברות דואליות, עלולה לפגוע במערך התמריצים הכולל של חברות להרשם למסחר בישראל. לפיכך, הטלת כללי האחריות כאמור עשויה לסכן את תכליתו העיקרית של הסדר הרישום הכפול. 

 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה באמצעות עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) והרשות לניירות ערך.



יום ראשון, 23 בינואר 2022

3.5 מיליון ₪ נזקים בגין ניווט אוניות בנמל אשדוד

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי נמל אשדוד.

ועוד כמה מאמרים:

מדובר, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"א 55323-05-19 (השופט ע' כהן), מיום 30.12.2021, בגדרה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום "ניתוב אוניות". 

בהתאם לבקשה שהוגשה עולה, כי מפעלי ים המלח בע"מ (להלן: המשיבה), הגישה נגד המבקשת, חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: המבקשת), תביעה כספית בסך של כ-3.5 מיליון ₪. עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו למשיבה בשטח המבקשת, ביום 7.10.2017, במהלך ניתוב אוניה בין רציפי הנמל לצורך עגינה ועיתוּק מכולות. האוניה, שנותבה מרציף 11 לרציף 12, פגעה ב-"דולפין עגינה" (חלק ממקשר אליו מרותקות אוניות ברציף 12 בנמל אשדוד) וגרמה לנזק מושא התביעה. הליך גישור שהתקיים בין המבקשת לבין המשיבה לא צלח, ומשכך נקבע ליום 30.12.2021 דיון מקדמי בתביעה.

במסגרת הדיון המקדמי, ביקש בית המשפט המחוזי את עמדת הצדדים באשר למינוי מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת קיומה של רשלנות בניתוב האוניה. המשיבה הסכימה למינוי המומחה ואילו המבקשת התנגדה למינוי בטענה, כי לא הוגשה מטעם המשיבה חוות דעת בעניין זה. לאחר שמיעת הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי למנות מומחה בתחום "ניתוב אוניות", אשר יסייע בהכרעה בשאלת הרשלנות:

"אני סבור שיש למנות מומחה בתחום הניתוב אשר יחווה את דעתו האם עגינת הספינה לרציף בוצעה באופן רשלני או לא. לעניין המומחה בתחום הניתוב, אכן, הצדדים לא הגישו חוות דעת בתחום זה אלא רק התייחסות של הנתבעת בתצהירים השונים שהוגשו מטעמה. אולם, לאחר ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות, אני זקוק לחוות דעת מומחה אשר תסייע לי לנתח את הנתונים ולהגיע למסקנה האם הניתוב בוצע באופן רשלני אם לאו. באי כח הצדדים יציעו, כל אחד, רשימה של שלושה מומחים, תוך 30 יום מהיום [...]".

על החלטה זו מיום 30.12.2021, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי כאשר החליט למנות מומחה מטעמו בתחום "ניתוב אוניות" לשם ההכרעה בשאלת הרשלנות. לדבריה, ההחלטה מנוגדת לשיטת המשפט האדוורסרית הנהוגה בישראל, משהחליט בית המשפט המחוזי 'לבוא בנעליו' של פרקליט המשיבה, ובכך ליטול חלק פעיל בהליך הבאת הראיות. עוד טוענת המבקשת בהקשר זה, כי העברת ההכרעה במחלוקת על אודות הניתוב לידיו של מומחה מטעם בית המשפט, בנסיבות בהן התובעת עצמה לא הגישה חוות דעת מטעמה, הינה בבחינת "מיקור חוץ" של עבודת בית המשפט, שעולה כדי התפרקות מסמכותו השיפוטית. לגישתה ההחלטה שהתקבלה פוגעת בה במישור הדיוני, שכן מצד אחד, אין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה; ומצד שני, ההחלטה מאפשרת למשיבה לבצע "מקצה שיפורים". בנוסף, כך לעמדת המבקשת, על בית המשפט להכריע במחלוקת אך על-פי הראיות שהוגשו מטעם הצדדים, שכן מינוי מומחה מטעמו עתיד לסרבל את הדיון ולפגוע ביעילותו.

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני, נחה דעתו כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות).

החלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו היא החלטה דיונית מובהקת, שמצויה בליבת שיקול הדעת של בית המשפט באשר לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין ולאופן ניהול ההליך המשפטי, לרבות החלטות שעוסקות במינוי מומחים מטעם בית המשפט. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכה הדיונית בעניינים אלו, אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 8 (14.12.2020); עניין קרני, בפסקה 8; רע"א 8291/21 כהן נ' אלקטרה בניה בע"מ, פסקה 7 (12.12.2021)). המקרה שלפני אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור. 

בין אם בית המשפט המחוזי נסמך על תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (התביעה במסגרתה ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הוגשה לפני יום התחילה של התקנות החדשות כך שחלות התקנות הישנות. ראו בעניין זה תקנה 180 לתקנות החדשות, על כל חלקיה) ובין אם נסמך על תקנה 88(א) לתקנות החדשות (המבקשת לא טענה בעניין זה ואף בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו עליו), פעל הוא בגדר סמכות שניתנה לו בדין.

תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) קובעת כי בית המשפט:

"רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)".

בדומה, תקנה 88(א) לתקנות החדשות קובעת כי בית המשפט:

"רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד". 

הן לפי התקנות הישנות הן לפי התקנות החדשות, הערכאה הדיונית רשאית, אפוא, למנות מומחה מטעמה בכל עת, בין אם הוגשו ראיות מטעם הצדדים ובין אם טרם הוגשו.

האם רשאית הערכאה הדיונית לעשות כן גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים כלל?

ביחס לתקנות החדשות, הדבר נלמד מנוסח תקנה 88(ב) לתקנות אלה, אשר מפרטת את השיקולים שהערכאה הדיונית אמורה לשקול בעת השימוש בסמכות:

"בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין" (ההדגשה הוספה – ש' ש').

מחוקק המשנה מצא לנכון להבהיר, בתקנה זו, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר מדובר במחלוקת שדורשת היזקקות למומחה, גם כשהצדדים לא הביאו מומחים מטעמם הינה פעולה לגיטימית. בסיפת התקנה, מחוקק המשנה מתייחס למצב אחד שבו יש מחלוקת בין מומחים, ולמצב חלופי, אפשרי, שבו מדובר במחלוקת בין בעלי הדין ובית המשפט זקוק לסיוע של מומחה על מנת לפסוק במחלוקת שלפניו ובלבד שבית המשפט שקל, כאמור, את הנסיבות הייחודיות להליך (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 393-392 (2021); רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' קרני (4.5.2021) (להלן: עניין קרני). ראו והשוו גם ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פסקה 22 (28.10.2010)).

ביחס לתקנות הישנות, אין אלא להפנות להחלטה שניתנה ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני, פ"ד נ"א(2) 574 (להלן: ענין יפת השמש) שם קובעת השופטת שטרסברג כהן, בהתייחס לתקנה 130(א) לתקנות הישנות, כי בית משפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת גם בטרם שהמציאו הצדדים חוות דעת מטעמם וכי אין במינוי כאמור משום יצירת ראיות עבור התביעה שטרם הביאה כאלה. החלטה זו אוזכרה בהסכמה ברע"א 6878/21 עדיאלי נ' בנייני בר אמנה בע"מ (19.10.2021), שם מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו, אחרי שנים רבות שהתביעה מתנהלת, לאחר הגשת סיכומים ולפני מתן פסק דין מבלי שהיו לפניו חוות דעת מטעם הצדדים. בית המשפט העליון בהחלטתו בבקשת רשות הערעור, בעניין עדיאלי, קבע כי:

 "במקרים בהם נותר בליבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, רשאי הוא למנות מומחה מטעמו בכל שלב שהוא [...] ולרבות לאחר הגשת סיכומים, ושמא, אף ראוי למנות מומחה כאמור על מנת להתיר ספקות ככל שנותרו בלבו של בית המשפט אף לאחר שמיעת הראיות".

בית המשפט הוסיף ואמר, כי משעה שתקנה 130(א) לתקנות הישנות נוקטת בהיגד "בכל עת" ואינה אוסרת למנות מומחה גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, אזי נראה, כי אין מניעה לעשות כן מכוח עקרונות היסוד עליהם מושתתות התקנות החדשות (תקנות 5-1) שחלים על כל עניין אזרחי שמובא לפני בית משפט מכוח תקנה 180(א) לתקנות החדשות. שעה שלא יכול להיות חולק שהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד הללו ובראשם ניהול יעיל של ההליך האזרחי (ראו לעניין זה: עניין קרני, בפסקה 9), שהרי מינוי מומחה מטעם בית המשפט עשוי דווקא לקצר את ההליך המשפטי ולייעלו (ראו: רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 31 (11.2.2020); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)), סבורני, כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה, בית המשפט נטל, כביכול, חלק פעיל בהליך הבאת הראיות או בטענה, כי מינוי המומחה עתיד לפגוע ביעילות הדיונית.

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי אפשר לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, כמצוות תקנה 130(א) לתקנות הישנות (כעולה מפרוטוקול הדיון המקדמי) והביא בחשבון את מכלול השיקולים והטיעונים שנוגעים לעניין בטרם החלטתו. בית המשפט המחוזי, אשר בקיא בפרטי ההליך, סבר כי חוות דעת מומחה בתחום זה תסייע לו להכריע במחלוקת שלפניו, לקדם את ההליך, ולנהלו באופן יעיל, וקבע כי יש למנות מומחה מטעמו, משום "ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות".

המבקשת טוענת, כי נפגעו זכויותיה, ובכלל זה אינטרס ההסתמכות שלה, שעה שאין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מטעמה בתחום "ניתוב אוניות".

אשר לתקנות החדשות – אין מניעה שבעלי דין יגישו חוות דעת משלהם גם לאחר שבית משפט מינה מומחה מטעמו ובלבד שעמדו במועדים שקבועים בתקנה 87(ה) ו-(ו) לתקנות אלה. אכן, יש בכך כדי לסרבל את ההליך שכן לא מן הנמנע שהמומחה מטעם בית המשפט יבקש או יתבקש להגיש חוות דעת משלימה שתתייחס לחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים. ברם, זהו ההסדר שבחר בו מחוקק המשנה שעה שראה להגביל את זכויות בעלי הדין לעשות כן למצב דברים בהם מונה המומחה מטעמו בהסכמתם (תקנה 88(ד) לתקנות החדשות (ראו בהקשר זה: עניין קרני, בפסקה 9 ויעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)).

ומה באשר לתקנות הישנות שחלות בענייננו?

גם לפי התקנות הישנות, משלא מדובר במומחה מוסכם, נתונה בידי בעלי הדין האפשרות להגיש חוות דעת מומחה מטעמם. בעניין יפת השמש נדרש בית המשפט העליון לטענה זו וקבע, כי  במצב בו לא הייתה הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט כל בעל-דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו והפנה  למועדים שקבועים תקנות סדר הדין (עדות מומחים), תשט"ו-1954, ההסדר הנורמטיבי שהיה בתוקף בשעתו. בענייננו, באפשרותה של המבקשת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 129(א) לתקנות הישנות וככל שחלף המועד לעשות כן (שכן הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקנה מאפשרת להגיש חוות דעת מטעמו של בעל דין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשתם) תוכל היא לפנות לבית המשפט המחוזי, בהתאם לתקנה זו, ולבקש להאריך לה את המועד להגשת חוות דעת מטעמה. לא מן הנמנע שבית משפט קמא ייעתר לבקשה זו נוכח העיתוי בו בחר למנות מומחה מטעמו.

מעבר לכך, חוות הדעת שיגיש המומחה מטעם בית המשפט היא רק אחת מני ראיות רבות, שיעמדו לפניו. ברי כי ראיה זו אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, והאמור בה אינו מחליף את סמכותו להכריע במחלוקות שלפניו (ראו: ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 (23.2.2014); רע"א 3356/12 מוסך פ.י.א צפון בע"מ נ' י.ל הסעים 2000, פסקה 7 (24.5.2012)). בית המשפט המחוזי מצא לנכון לאפשר לצדדים ליטול חלק פעיל בהליך המינוי, משהורה לכל אחד מהם, להציע רשימה של שלושה מומחים. משמע, למבקשת תהא הזדמנות להציע מומחים מטעמה, להתייחס לרשימת המומחים שתגיש המשיבה, ובכך תוכל להשפיע באופן ממשי על זהות המומחה שימונה מטעם בית המשפט. באפשרותה של המבקשת, אם תמצא לנכון, גם לשלוח למומחה שימונה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בקשר לחוות הדעת, ואף לחקור אותו בחקירה נגדית במידת הצורך – הכול לפי הקבוע בתקנות 130(א) ו-134 לתקנות הישנות (קיימת תקנה דומה בתקנות החדשות – תקנה 91). 

הנה כי כן, בענייננו לא כל נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת הרשלנות בעניין ניתוב האוניה לרציף. משלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה מעין זו, סבורני, כי יהא זה נכון לאפשר לבית המשפט המחוזי לקדם את הדיון בתביעה הכספית לפי מיטב הבנתו.

מטעמים אלו, נחה דעתו של בית המשפט, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.  הבקשה נדחתה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



יום ראשון, 16 בינואר 2022

פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

 פרקליטות המדינה משיקה שירות חדשני, יישומון (אפליקציה) בשם "פרקליטות מקוונת", המאפשר לקבל בזמן אמת מידע מיידי ונוח אודות התיקים הפליליים המנוהלים בפרקליטות. כמו כן, היישומון מיידע אודות הזכויות בהליך הפלילי, בכל אחד מהשלבים השונים בו מצוי התיק. היישומון מיועד לכל המעורבים בתיקים, ובראשם נפגעי העבירה.

ועוד כמה מאמרים:

·  בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

·  מאסר על תנאי ועבודות שירות בגין הסתה נגד כוחות הבטחון

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  150 מיליון ש"ח ורכבי יוקרה נתפסו על ידי רשויות מע"מ

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל


היישומון מציג תפיסה שירותית משופרת, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע לציבור הרחב והוא נועד להנגיש את השירות לכל המעורבים בהליך הפלילי, ולאפשר להם להיות מעודכנים אודותיו, ככל שניתן. היישומון מנגיש באופן יזום מידע וזכויות לכל הגורמים שתיקים בעניינם מטופלים בפרקליטות, ובכלל זה נפגעי עבירה, חשודים ונאשמים. עד היום, גורמים המעורבים בתיקים, שרצו לקבל מידע אודות התיק הפלילי, נדרשו להתקשר למזכירויות של פרקליטויות המחוז השונות. כעת, באמצעות היישומון המידע יעודכן און-ליין (מייד עם הזנתו בתיק הפרקליטות), הגישה אליו תהיה הרבה יותר נוחה והזכויות יונגשו באופן יזום ואקטיבי.

 

המשתמשים ביישומון יוכלו לקבל הודעות טקסט בכל עדכון בזמן אמת. הודעה ראשונה תישלח מייד עם קבלת התיק בפרקליטות, ובכל פעם שייעשה עדכון סטטוס במערכת הממוחשבת בפרקליטות, תישלח הודעת טקסט נוספת (ההודעות יישלחו במרוכז אחת ליום לכל היותר). כך למשל, נפגעי עבירה יקבלו הודעות אודות מועדי הדיונים בבית המשפט ועוד. כמובן שניתן לבטל את שליחת ההודעות ביישומון, בהתאם לבחירת המשתמש בו.

 

בדף הכניסה ליישומון ישנו פירוט על השירות הניתן בו, למי הוא מיועד וכן כיצד להשתמש בו. השימוש בשירות דורש, בשל צרכי אבטחת מידע והגנה על הפרטיות, הרשמה והזדהות של המשתמש באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית.

 

היישומון "פרקליטות מקוונת" פעל בחודשים האחרונים במסגרת פיילוט בשני מחוזות – פרקליטות מחוז צפון ומחוז דרום, ונוכח הצלחתו הוא עולה כעת בכלל מחוזות הפרקליטות. נציין כי על פיתוח "פרקליטות מקוונת" זכה לאחרונה אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים בפרס החדשנות של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל בקטגוריית "הארגון הדיגיטלי".

 

מנכ"ל המשרד, ערן דוידי: "היישומון החדש שפותח במשרד המשפטים מציג שינוי משמעותי בתפיסת השירות בפרקליטות והופך אותה לשקופה יותר ולשירותית יותר. השירות החדש מנגיש את המידע לאזרח באופן יזום ואני מקווה שיהיה בו כדי להקל על נפגעי העבירה במעקב אחר ההליך המשפטי וכן במיצוי זכויותיהם במסגרת ההליך. אנו במשרד המשפטים עומלים רבות על מנת לרתום את הטכנולוגיה לטובת הנגשת זכויות לאזרחים, קידום זכויות נפגעי עבירה ושיפור השירות המשפטי הניתן לציבור".

 

פרקליט המדינה, עמית איסמן: "אני מברך את כל מי שעסקו בפיתוח היישומון החשוב, הן בפרקליטות והן באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע של המשרד. בפיתוח היישומון עמדו לנגד עינינו, בראש ובראשונה, נפגעי העבירה, והוא מהווה בעינינו מימוש חלק מהחובה המוסרית של הפרקליטות ושל החברה כולה כלפי נפגעי העבירה. היישומון יסייע ליידע אותם על זכויותיהם בצורה פשוטה וברורה וגם ינגיש עבורם את המידע אודות ההליך הפלילי, שיתעדכן בזמן אמת. כמובן שהיישומון בא בנוסף לקשר הרציף ולתמיכה שמעניקים הפרקליטים לנפגעי העבירה באופן שוטף, תוך כדי הטיפול בתיק. בה בעת, כחלק מאחריותה של הפרקליטות על הבטחת זכויות חשודים ונאשמים, היישומון ינגיש זכויות ומידע גם ליתר הצדדים להליך הפלילי, שיוכלו לברר בזמן אמת את מצב התיק בעניינם. הנגשת המידע לציבור מהווה נדבך נוסף בדרך להגברת וחיזוק אמון הציבור, שהוא אחד היעדים המרכזיים אליהם מכוונת הפרקליטות ואשר אנו פועלים כל העת להגברתו ולחיזוקו".