יום חמישי, 26 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית

עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית
קראתי בזמן האחרון סדרת כתבות של כתבת שאני בדרך כלל מאוד מעריך, טלי חרותי סובר מעיתון הארץ, אשר לדעתי באופן לא אופייני לה, קצת נסחפה  לכתוש בסדרת כתבות אודות תארים אקדמאיים שונים, את השימוש בהם, בעיקר בקרב עורכי דין.
בסדרת הכתבות קיימת ביקורת רבה על שימוש בתארי דוקטור ופרופ' במקרים מסויימים, בחלק מהמקרים נראה שהביקורת של חרותי סובר מוצדקת אך במקרים אחרים נראה שסדרת הכתבות מופנות ביקורת ישירה או מרומזת, לעיתים שלא בצדק.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


עו"ד נועם קוריס

באחת הכתבות בסדרה, הוכנס שמו של כבוד השופט המוערך הפרופ' עופר גרוסקופף בכותרת המשנה של הכתבה, כמקבילה לתואר דימוני בכישוף ולאחר שורות ארוכות הביעות זעזוע כנראה מוצדק משימושים שונים בתארים אקדמאיים, מובאת עוד כותרת משנה בדבר השופט הדוקטור שמשתמש בתור פרופ'...
רק לקראת סוף איזור הכתבה בכותרת המשנה, מסבירה חרותי סובר, כנראה כדי לצאת ידי החובה, כי השופט עופר גרוסקופף  שחותם על פסקי הדין שלו בתואר "השופט פרופסור עופר גרוסקופף". אכן היה פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, אבל  מאז 2009, הוא שופט.
השופט אתם יודעים, אכן היה מרצה מוערך ופרופ' נחשב, אשר מאז שנרתם לעולם השפיטה זוכים מתדיינים רבים לפסקי דין איכותיים היוצאים תחת ידיו- ועדיין, האם באמת לא סביר לכנותו עדיין פרופ'- תואר אותו אכן הרוויח. אולי לא מיותר לציין שמעולם לא ראיתי ביקורת דומה על נשיאי בית המשפט העליון לשעבר ועל עוד רבים וטובים שחזו בתפקידים ציבוריים אחרים תוך שנעשה שימוש שגור בתואר האקדמי שקיבלו.
בכתבה אחרת בסדרה עלתה טענה נגד תואר הדוקטורט של האוצר הראשי במוזיאון ישראל.
שוב, במקום כולשהו בכתבה נכתב,  שהדוקטורט מאושר, האוניברסיטה מוכרת, ועדיין, העולתה ביקורת על כך שאת התואר השלישי עשה האוצר בעיקר בהתכתבות. ועל כך "שהוא קיבל את התואר מאוניברסיטה בפולניה, ולא, למשל, מהאוניברסיטה העברית.  גם אם מדובר באוניבריסטה מצוינת , הפורמט הזה - התכתבות, כל כך מרגיז אנשים שטרחו ונסעו וחיו בקהילה מחקרית, והקדישו מחייהם כדי לעשות את זה בצורה שלמה והוליסטית. אבל ככה זה עובד."
נראה לי בשלב הזה אולי כדאי להסביר יותר את העובדה, שתואר שלישי, התואר דוקטור, הוא תואר שהינו למעשה עבודת מחקר. כלומר עבודה אחת של מחקר בתחום ההתמחות.

נניח בעולם המשפט, עורכי הדין שזכו לביקורות רבות בסדרת הכתבות מקבלים לעסוק רישיון לעסוק במקצוע לאחר סיום תואר ראשון באקדמיה ותקופת התמחות בפועל, בפיקוחו של מאמן מוכר.
במקצוע המשפטים למשל, אין באמת צורך בפרקטיקה היומיומית בתואר שני או בדוקטורט שכן להבדיל נניח מרופאים או פסיכולוגים שרשאים לעסוק במקצוע רק לאחר סיום תואר שני או שלישי, הרי שעורכי הדין אכן ממשיכים פעמים רבות ללמוד בתארים מתקדמים, דווקא בשביל להרחיב ולהעמיק את הידע האקדמי המקצועי, מעבר לסטנדרטים שמציב המחוקק.
תואר דוקטורט במשפטים הוא גם תואר שמסתכם בעבודה אחת המוגשת לבדיקה ואשר המגיש שלה צריך גם להגן עליה בפני ועדה. אם תרשו לי להמשיל כאן משל אז אני רואה את התהליך כתהליך דומה במידה מסויימת לטיפול בתיק משפטי גדול בו על עורך הדין לבצע מחקר מקיף של החומרים ושל הפסיקה ולאחר מכן לכתוב ולהגיש את המסמכים הרלבנטיים, ואז להגן עליהם בדיון בפני בית המשפט.
עכשיו כשאני מנסה לפרק את כוונת הביקורת כלפי עריכת עבודת דוקטורט במשפטים און ליין, קצת קשה לי להבין מה הבעיה עם זה, כאשר היום ממילא כמעט כל מה שאנחנו עושים קורה באמצעות המייל וכמעט כל מחקר או, עבודה או מסמך משפטי שנפיק- עדיין סביר להניח שהכלי החשוב ביותר לצורך העבודה יהיה המחשב הפרטי שלנו, יחד עם הגישה האינסופית באינטרנט למאגרי המידע ולתקשורת און ליין עם גורמים קשורים.
כמו שכתבתי בהתחלה, את הכתבת טלי חרותי סובר אני בדרך כלל מאוד מעריך ונהנה לקרוא אבל נראה לי שהפעם, לפחות חלק מהביקורת שהציגה בסקירה שלה, לדעתי לא באה במקומה.
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 20 באפריל 2018

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.


עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.
העתירה הוגשה בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

ביום 22.2.2018 הגיש העותר 1, עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, עתירה נגד המשיב בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית. במסגרת עתירתו, הלין העותר 1 על היעדר מענה מטעם המשיב להשגה שהגיש בעניין, וזאת על אף פניותיו הנשנות בנושא. לשיטתו, מדובר בחריגה "בוטה" מהמועדים שנקבעו בנהלי המשיב בנוגע למענה על השגות כגון זו של העותר 1.


ביום 12.3.2018 הגיש העותר 1 את הבקשה דנן, ובה מבקש מבית משפט זה להורות על מחיקת עתירתו, החזר אגרת בית המשפט ופסיקת הוצאות.

לפי הבקשה, ביום 7.3.2018 מסר המשיב לעותר 1 כי הוא עומד על התנגדותו ליציאת האחרון לחו"ל.

בעקבות קבלת המענה מטעם המשיב, ביקש העותר 1 למחוק את עתירתו, כאמור, בין היתר, בשל "הקושי העצום והמוכר שבניהול דיון במעמד צד אחד כשהחומר חסוי מפניו ומפני באי כוחו", כלשונו.

בהתייחס לפסיקת ההוצאות, טען העותר 1 כי הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד המבוקש, היינו קבלת מענה להשגתו, וזאת לאחר השתהות המשיב במשך למעלה מארבעה חודשים. בתוך כך, הדגיש העותר 1 את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות בדבר איסור יציאה לחו"ל, הנוגעות לזכויות אדם.

לנוכח בקשת העותר 1, הורה בית המשפט על מחיקת העתירה. לעומת זאת, באשר לבקשתו לפסיקת הוצאות, בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות.


בעת פסיקת הוצאות במקרה בו העותר החליט לחזור בו מעתירתו, יתחשב בית המשפט בארבעה שיקולים עיקריים, והם: קיומו של צידוק בהגשת העתירה; מיצוי הליכים טרם הגשת העתירה; היעדר שיהוי בהגשת העתירה; הגשת העתירה גרמה למשיבים להעניק לעותרים את הסעד המבוקש (בג"ץ 842/93 סלימאן אל נסארה נ' שר הבינוי והשיכון ואח', מח(4) 217 (25.5.1994)).

במקרה דנן התעורר ספק בדבר הצידוק להגשת העתירה, וזאת לנוכח הותרת איסור יציאת העותר 1 לחו"ל על כנו, ואי עמידתו על הסעד העיקרי בגינו הוגשה העתירה, שנועדה להוביל לשינוי עמדת המשיב בנושא. משכך, לא נפסקו הוצאות.

לצד זאת, ביקש בית המשפט העליון לשוב ולהדגיש את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות מסוג זה, תוך עמידה בנהלי המשיב שנקבעו בעניין, לנוכח השפעתן על זכויות אדם.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.