עו"ד נועם קוריס: על דוקטורט, פרופ' וביקורת עיתונאית
קראתי בזמן האחרון סדרת כתבות של כתבת שאני בדרך כלל מאוד מעריך, טלי
חרותי סובר מעיתון הארץ, אשר לדעתי באופן לא אופייני לה, קצת נסחפה לכתוש בסדרת כתבות אודות תארים אקדמאיים שונים, את
השימוש בהם, בעיקר בקרב עורכי דין.
בסדרת הכתבות קיימת ביקורת רבה על שימוש בתארי דוקטור ופרופ' במקרים
מסויימים, בחלק מהמקרים נראה שהביקורת של חרותי סובר מוצדקת אך במקרים אחרים נראה
שסדרת הכתבות מופנות ביקורת ישירה או מרומזת, לעיתים שלא בצדק.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס- נוסחה
למיליון הראשון
עו"ד נועם קוריס – דברים
שנראים לגוגל אותו דבר
עו”ד נועם קוריס כותב על
איגוד האינטרנט ועל לשון הרע
באחת הכתבות בסדרה, הוכנס שמו של כבוד השופט המוערך הפרופ' עופר גרוסקופף
בכותרת המשנה של הכתבה, כמקבילה לתואר דימוני בכישוף ולאחר שורות ארוכות הביעות
זעזוע כנראה מוצדק משימושים שונים בתארים אקדמאיים, מובאת עוד כותרת משנה בדבר
השופט הדוקטור שמשתמש בתור פרופ'...
רק לקראת סוף איזור הכתבה בכותרת המשנה,
מסבירה חרותי סובר, כנראה כדי לצאת ידי החובה, כי השופט עופר גרוסקופף שחותם על פסקי הדין שלו בתואר "השופט
פרופסור עופר גרוסקופף". אכן היה פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת
תל אביב, אבל מאז 2009, הוא שופט.
השופט אתם יודעים, אכן היה מרצה מוערך
ופרופ' נחשב, אשר מאז שנרתם לעולם השפיטה זוכים מתדיינים רבים לפסקי דין איכותיים
היוצאים תחת ידיו- ועדיין, האם באמת לא סביר לכנותו עדיין פרופ'- תואר אותו אכן
הרוויח. אולי לא מיותר לציין שמעולם לא ראיתי ביקורת דומה על נשיאי בית המשפט
העליון לשעבר ועל עוד רבים וטובים שחזו בתפקידים ציבוריים אחרים תוך שנעשה שימוש
שגור בתואר האקדמי שקיבלו.
בכתבה
אחרת בסדרה עלתה טענה נגד תואר הדוקטורט של האוצר הראשי במוזיאון ישראל.
שוב, במקום
כולשהו בכתבה נכתב, שהדוקטורט מאושר,
האוניברסיטה מוכרת, ועדיין, העולתה ביקורת על כך שאת התואר השלישי עשה האוצר בעיקר
בהתכתבות. ועל כך "שהוא קיבל את התואר מאוניברסיטה בפולניה, ולא, למשל,
מהאוניברסיטה העברית. גם אם מדובר באוניבריסטה מצוינת , הפורמט הזה -
התכתבות, כל כך מרגיז אנשים שטרחו ונסעו וחיו בקהילה מחקרית, והקדישו מחייהם כדי
לעשות את זה בצורה שלמה והוליסטית. אבל ככה זה עובד."
נראה לי בשלב הזה אולי כדאי להסביר יותר
את העובדה, שתואר שלישי, התואר דוקטור, הוא תואר שהינו למעשה עבודת מחקר. כלומר
עבודה אחת של מחקר בתחום ההתמחות.
נניח בעולם המשפט, עורכי הדין שזכו
לביקורות רבות בסדרת הכתבות מקבלים לעסוק רישיון לעסוק במקצוע לאחר סיום תואר
ראשון באקדמיה ותקופת התמחות בפועל, בפיקוחו של מאמן מוכר.
במקצוע המשפטים למשל, אין באמת צורך
בפרקטיקה היומיומית בתואר שני או בדוקטורט שכן להבדיל נניח מרופאים או פסיכולוגים שרשאים
לעסוק במקצוע רק לאחר סיום תואר שני או שלישי, הרי שעורכי הדין אכן ממשיכים פעמים
רבות ללמוד בתארים מתקדמים, דווקא בשביל להרחיב ולהעמיק את הידע האקדמי המקצועי, מעבר
לסטנדרטים שמציב המחוקק.
תואר דוקטורט במשפטים הוא גם תואר שמסתכם
בעבודה אחת המוגשת לבדיקה ואשר המגיש שלה צריך גם להגן עליה בפני ועדה. אם תרשו לי
להמשיל כאן משל אז אני רואה את התהליך כתהליך דומה במידה מסויימת לטיפול בתיק
משפטי גדול בו על עורך הדין לבצע מחקר מקיף של החומרים ושל הפסיקה ולאחר מכן לכתוב
ולהגיש את המסמכים הרלבנטיים, ואז להגן עליהם בדיון בפני בית המשפט.
עכשיו כשאני מנסה לפרק את כוונת הביקורת
כלפי עריכת עבודת דוקטורט במשפטים און ליין, קצת קשה לי להבין מה הבעיה עם זה,
כאשר היום ממילא כמעט כל מה שאנחנו עושים קורה באמצעות המייל וכמעט כל מחקר או,
עבודה או מסמך משפטי שנפיק- עדיין סביר להניח שהכלי החשוב ביותר לצורך העבודה יהיה
המחשב הפרטי שלנו, יחד עם הגישה האינסופית באינטרנט למאגרי המידע ולתקשורת און
ליין עם גורמים קשורים.
כמו שכתבתי בהתחלה, את הכתבת טלי חרותי
סובר אני בדרך כלל מאוד מעריך ונהנה לקרוא אבל נראה לי שהפעם, לפחות חלק מהביקורת
שהציגה בסקירה שלה, לדעתי לא באה במקומה.
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים
מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין
עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו
אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל
והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות
הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה