יום ראשון, 17 במרץ 2024

נשלח לשיקום בבית המשפט הקהילתי אך יישאר במעצר

 בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערר של נאשם שייצג את עצמו והתיר אותו במעצר עד תום ההליכים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ) מיום 20.2.2024 בעמ"ת 46478-02-24, בה הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר הורה על שחרורו של המבקש למסגרת של קהילה טיפולית כחלופת מעצר.

ברקע הדברים ניצב כתב האישום שהוגש בעניינו של המבקש ביום 14.12.2023, המייחס לו עבירות של התפרצות, גניבה והיזק לרכוש במזיד. בתמצית יתואר כי מכתב האישום, המונה שלושה אישומים, עולה כי בשלושה אירועים נפרדים התפרץ המבקש למבנים – מקלט ציבורי ושני בתי כנסת – הזיק לרכוש המצוי בהם וגנב רכוש יקר ערך. כל האירועים המתוארים התקיימו כאשר המבקש היה משוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בעבירות תעבורה חמורות (מ"ת 2863-09-23), ותוך שהוא מפר את התנאים המגבילים.

בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה לפי חוק העונשין; התפרצות למקום מגורים או תפילה לבצע עבירה לפי לחוק; גניבה לפי החוק; היזק לרכוש במזיד; והפרת הוראה חוקית.

זה המקום לציין כי המבקש הופנה בחודש נובמבר 2022 להשתלב בבית משפט קהילתי בגין ביצוע עבירות רכוש, במסגרת תפ"ק 26349-04-22. כפי שעולה מהחלטת השופט הבכיר י' צימרמן מיום 29.2.2024 בתיק, המבקש אכן השתלב בתוכניות הטיפול והגמילה של בית המשפט הקהילתי ואף עבר כברת דרך משמעותית. אולם בשלב מסוים החלה הידרדרות במצבו של המבקש, שכללה שימוש בסמים וביצוע עבירות. יודגש כי הידרדרות זו החלה עוד בטרם פרוץ המלחמה, ואולם היא החמירה בעקבות האסון שפקד את משפחתו של המבקש בשבעה באוקטובר 2023, כאשר אחותו נרצחה בפסטיבל "הנובה" בסמוך לקיבוץ רעים, במתקפת הטרור של ארגון "חמאס" על יישובי עוטף עזה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיבה טענה כי בידיה ראיות לכאורה הקושרות את המבקש למיוחס לו בכתב האישום, וכי המעשים המיוחסים לו מבססים עילות מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות. עוד צוין כי למבקש עבר פלילי מכביד – 9 הרשעות ב-61 תיקים בעבירות רכוש, סמים, הונאה, הפרת הוראה חוקית ואלימות, בגינן ריצה המבקש שנות מאסר רבות.

ביום 14.12.2023 הורה בית המשפט השלום בירושלים לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המבקש. בתסקיר דן שירות המבחן בעברו האישי והפלילי של המבקש, בנסיבות חייו ובקווי אישיותו. לבסוף בא שירות המבחן בהמלצה על שילוב המבקש בטיפול ארוך טווח במסגרת קהילה טיפולית סגורה בשם "בית אביבה קהילת הרטוב" (להלן: הקהילה הטיפולית). שירות המבחן סבר כי שילובו של המבקש במסגרת האמורה עשוי "להוות גורם שיסייע לצמצם סיכון לחזרה על התנהגות עוברת חוק".

בעקבות התסקיר הורה בית המשפט כי יש לקיים ראיון למבקש לבחינת התאמתו לקהילה הטיפולית. בית המשפט ציין כי חרף העובדה שהמבקש היה משולב בעבר בניסיונות שיקומיים וטיפוליים שלא צלחו "דרך השיקום והגמילה הינם טלטלות ויש בהם עליות ומורדות". משכך יש לבחון את האפשרות לאמץ את המלצות שירות המבחן. לבסוף, ומשנמצא המבקש מתאים להשתלב במסגרת הקהילה הטיפולית, אימץ בית משפט השלום ביום 20.2.2024 את המלצת שירות המבחן, והורה על שילובו של המבקש בקהילה הטיפולית.

הערר לבית המשפט המחוזי

המשיבה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי וטענה כי בית המשפט שגה בכך שהורה על שחרורו של המשיב לקהילה הטיפולית. זאת בהינתן עברו הפלילי המכביד והעובדה שביצע את העבירות תוך שהוא מפר תנאים מגבילים שהוא נתון בהם ונקבעו בבית המשפט הקהילתי. לגישת המשיבה, התנהלות זו מעידה על כך שלא ניתן לתת אמון במבקש, ולכן יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

בהחלטתו, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי). בית המשפט קבע כי מעשיו של המבקש, לצד עברו הפלילי המכביד, מלמדים על מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו. נקבע כי המבקש קיבל הזדמנות לעבור הליך טיפולי בבית משפט קהילתי, ואולם בחר להפר את תנאי מעצר הבית שבו היה נתון ואף ביצע עבירות נוספות. על כן, יש קושי ליתן בו אמון, וספק אם שהייתו בקהילה הטיפולית תשיג את מטרות המעצר.

בקשת הרשות לערור

המבקש הגיש בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי – היא הבקשה שלפנינו.

בבקשתו, טען המבקש כי עניינו מצדיק מתן רשות ערר משיקולי הוגנות וצדק, וכן מאחר שהוא מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי. לשיטתו, מקרה זה מעורר שאלה בדבר התנאים למעצר עד תום הליכים, כשברקע מצוי הליך שיקומי בבית המשפט הקהילתי. המבקש טען כי יש קושי להורות על מעצר עד תום הליכים הקוטע הליך שיקום כל אימת שהמשתתף מצוי במגמה של הידרדרות. זאת מאחר שהליך השיקום מעצם טיבו מאופיין בעליות ומורדות.

המבקש טען כי בית המשפט התעלם מהמלצת שירות המבחן המבוססת על היכרות ארוכה עם המבקש ועם ההליך השיקומי שהוא עובר. משכך היא מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. המבקש מוסיף ומתאר את נסיבות חייו האישיות המורכבות, את תהליכי השיקום שעבר לאורך השנים ואת האסון שפקד את משפחתו במתקפת הטרור ביום 7.10.2023.

 

דיון והכרעה

כידוע, בקשת רשות לערור על החלטה בעניין מעצר תינתן במשורה, וההתערבות בהחלטה כאמור שמורה למקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או בנסיבות המעלות חשש ממשי כי נגרם למבקש עיוות דין או אי-צדק חמור. בית המשפט העליון קבע, כי המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים הנדירים שבהם יש עילה להתערב בהחלטת מעצר במסגרת ערעור ב-"גלגול שלישי".

ראשית, העניין אינו מעורר סוגיה עקרונית. טענותיו של המבקש נטועות היטב בנסיבות הקונקרטיות של עניינו הפרטי. מלאכת האיזון בין שיקולי שיקומו של הנאשם ובין מטרות המעצר היא לחם חוקו של בית המשפט הדן בענייני מעצר. בהתאם להפעלת שיקול הדעת הזה, פעמים נוטה הכף לטובת התכלית השיקומית; ופעמים שהיא נוטה לאינטרס הציבורי שבמעצר, ובפרט ההגנה על שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. הערכאות הדיוניות הן האמונות על עריכת האיזון וככלל אין מקום כי בית משפט זה יתערב בשיקול דעתן במסגרת ערר בגלגול שלישי.

המקרה שלפנינו אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית בדבר האופן שבו יש לערוך את האיזון האמור. בניגוד לטענותיו של המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המבקש אינה מהווה הכרעה בשאלה עקרונית. בית המשפט המחוזי העריך את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן וערך איזון בין מכלול הנסיבות.

בכלל זה הוא הביא בחשבון את ההזדמנויות הקודמות שניתנו למבקש, את הפרת התנאים על ידיו ואת עברו הפלילי המכביד – מחד גיסא; ואת האפשרות שמתן הזדמנות נוספת תאפשר למבקש להשתקם, כמו גם את האסון הנורא שקרה למשפחת המערער ביום 7 באוקטובר, מאידך גיסא. המסקנה לפיה לאחר שהמבקש הפר את האמון שניתן בו – ולא זו בלבד שלא עמד בתנאי השחרור אלא שגם חזר וביצע עבירות – לא ניתן לתת בו אמון פעם נוספת, היא מסקנה שאיננה בלתי סבירה, ודאי לא במידה המצדיקה התערבות בה במסגרת "גלגול שלישי". לעניין זה יובהר גם כי העובדה שכל אחת מהערכאות דלמטה ערכה את האיזון הזה באופן שונה, גם היא אינה מצדיקה כשלעצמה ערר ב"גלגול שלישי".

נוסף על כך, אף בית המשפט העליון סבר כי ההחלטה נושא הבקשה אינה מעוררת חשש לעיוות דין או לאי צדק חמור. אכן, בהתאם להחלטה נושא הבקשה לא יוכל המבקש להשתלב בבית המשפט הקהילתי בטיפול ארוך הטווח עליו המליץ שירות המבחן. אולם החלטה זו נובעת כאמור ממכלול הנסיבות הרלוונטיות בעניינו של המבקש, מהעובדה שהוא הפר את האמון שניתן בו, ומהאופן בו ערך בית המשפט המחוזי את האיזון בין השיקולים השונים. ההחלטה אינה יוצרת כשלעצמה חשש לעיוות דין או אי צדק חמורים.

לכן, לאור כל האמור לעיל, הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו להתערבות בית משפט העליון כערכאה שלישית בהחלטת מעצר, ודי בכך על מנת לדחותה.

בשולי הדברים, ומבלי לנקוט עמדה ביחס לכך – הובהר כי ככל שיחול בעתיד שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של עניינו של המבקש, פתוחה בפניו הדרך לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, ובכלל זה לעתור בה לשחרור בתנאים שנועדו לשיקומו. ככל שתוגש בקשה כזו, היא תידון כמובן בהתאם למכלול נסיבותיה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


 

יום רביעי, 13 במרץ 2024

מסוכן לציבור ? המדינה טענה למסוכנות לאור חזרה מהודאה באשמה

בית המשפט העליון קיבל בימים אלו ערר של נאשם שייצג את עצמו והלין על קביעה כאילו העובדה שחזר בו מהודאה מלמדת על מסוכנותו לציבור. 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

ההכרעה ניתנה בערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבהשופט שמלמדמיום 4.3.2024 במ"ת 41774-08-23בה הורה בית המשפט המחוזי על הקשחת תנאי המעצר של העורר לאור חזרתו מהודאה.  בית המשפט קבע כי לאור חזרה זו של העורר מההודיה, יש מקום להחזיר את תנאי השחרור של העורר לאלה שהיו לפני שהוא הודה באשמה. באופן יותר ספציפי, נקבע בהחלטה כי יושבו על כנם התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 6.12.2023.

תמצית הארוע הינה שהעורר הואשם בעבירה של הצתה; ובית המשפט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים נגדו; בהמשך נקבע כי הפיקוח האלקטרוני יוסר וכי הוא יהיה רשאי לצאת מהבית, אך זאת בליווי ופיקוח. לאחר שהעורר הודה בעובדות כתב האישום, נקבע כי ניתן להקל עוד בתנאי שחרורו, כך שבשלב הראשון יותר לו לצאת לעבודה ללא ליווי ופיקוח, ובשלב השני שהיה עתיד להתחיל ביום 1.3.2024, נקבע כי יוסר כל פיקוח ללא צורך בהחלטה אחרת. כאמור, בהמשך חזר בו העורר מההודאה באשמה, וביום 4.3.2024 הורה בית המשפט על הושבת התנאים הקודמים על כנם.

 

המדינה טענה, כי יש למנוע מנאשמים את התמריץ להודות באשמה רק כדי שתנאי השחרור שלהם יוקלו על ידי בית המשפט, ולחזור בהם מההודיה לאחר מכן, כאשר התנאים כבר הוקלו. מנגד העורר מתריע על החשש מפני הודיה באשמה רק לצורך הקלת תנאי השחרור, והשאלה האם חזרה מהודיה משליכה על מידת המסוכנות של נאשם באופן המחייב הערכה מחדש של תנאי השחרור שלו.

 

בית המשפט העליון ציין, כי לדעתו יש ממש בטענותיהם של שני הצדדים. יחד עם זאת יש מקום לבחון בכל מקרה ומקרה שבו נאשם חוזר בו מההודיה שלו – האם חזרה זו משליכה על מידת המסוכנות שלו והאם לאור מכלול הנסיבות מוצדק יהיה במקרה הקונקרטי הרלוונטי על מכלול נסיבותיו להקשיח את תנאי השחרור רק בשל חזרתו של נאשם מהודאתו. זאת מאחר שבחינת תנאי השחרור על ידי בית המשפט צריכה כמובן להיעשות לאור המטרה הכללית החולשת על דיני המעצרים והשחרורים – והיא המטרה של מניעת סיכון לציבור ומניעת חשש מפני שיבוש הליכי משפט והימלטות מאימת הדין.

 

במקרה הספציפי שהובא להכרעה, נקבע על ידי בית המשפט העליון, כי כאשר העורר שוחרר ממעצר בפיקוח אלקטרוני עוד ביום 6.12.2023, אין עתה בעובדה שהוא חזר בו מהודייתו שום הגברה של רמת הסיכון המצדיקה שינוי בתנאי השחרור שלו. מטעם זה, נקבע, כי דין הערר להתקבל וכי יש להורות על ביצוע ההחלטה מיום 4.2.2024 כלשונה, החלטה המשקפת במקרה דנן את האופן שבו העריך בית המשפט את המסוכנות בפוטנציאל של העורר.

 

יחד עם זאת בית המשפט העליון הבהיר, כי אין באמור לעיל כדי לשלול מהמדינה את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, ככל שהיא סבורה שמן הראוי לשנותם מטעמים אחרים שאינם קשורים בחזרתו של העורר מהודאתו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


 

יום שישי, 8 במרץ 2024

בג"צ סירב למנוע את הוצאת העותר מביתו

 בג"צ סירב למנוע את הוצאת העותר מביתו

בית המשפט העליון הכריע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ה' עובדיה) בעת"מ 53721-12-23 מיום 29.2.2024, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש על החלטת משרד השיכון אשר קבעה כי הזכות לגור בדירה נושא ההליך היא של אדם אחר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

במוקד ההליך דירה בדיור ציבורי ברחוב פרזון 19 בתל אביב, שהוקצתה בשנת 1992 על-ידי משרד השיכון למבקש ולאדם אחר (להלן: הדירה). המבקש והמשיבה 3 – בני זוג לשעבר – התגוררו בדירה עד לשנת 2020, אז פונו עקב פרויקט פינוי בינוי במתחם בו מצויה הדירה. עוד קודם לפינוי הדירה, מערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון, והם התגוררו בחלקים נפרדים של הדירה. בהמשך, בחודש יולי 2022 התגרשו בני הזוג. על רקע נסיבות אלה, התעוררה מחלוקת בין הצדדים – שהיא העומדת במרכזו של ההליך – בנוגע לשאלה למי תינתן הזכות לאכלוס הדירה לאחר שהסתיימה בנייתה.

בהחלטה מיום 22.11.2023 קבעה וועדה מיוחדת מטעם משרד השיכון (להלן: הוועדה המיוחדת) כי המשיבה 3 היא שתישאר בדירה ותמשיך להתגורר בה. זאת לאחר שבחנה את הנסיבות של כל אחד מהצדדים; לאור כך ששלושת ילדיהם הבגירים של בני הזוג מתגוררים עם המשיבה 3; לאור נכותה של המשיבה 3; ולנוכח התרשמותה של הוועדה המיוחדת ממצבה הנפשי והתמיכה החברתית והקהילתית שניתנת לה במקום המגורים של הדירה. כמו כן, הוועדה המיוחדת התייחסה לזכויות שיש למשיבה 3 במקרקעין שקיבלה בירושה (להלן: המקרקעין) ומצאה כי אין בהן כדי לשלול את זכאותה לקבלת הדירה. עוד התייחסה הוועדה המיוחדת למסמכים שהוצגו לה ביחס לאלימות הנטענת שהופעלה מצד המבקש כלפי המשיבה 3 וקבעה כי לכאורה יש בהם ממש.

המבקש הגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת הוועדה המיוחדת בטענה שנפלו בה פגמים. עוד הוא טען להיעדר זכאות של המשיבה 3 לדיור ציבורי בשל זכויות בעלות שיש לה במקרקעין; כי הוא עצמו פושט רגל המתקיים מהבטחת הכנסה וקצבת זקנה, בעוד המשיבה 3 משתכרת סכום לא מבוטל; וכי המשיבה 3 טענה טענות כוזבות בדבר אלימות מצדו.

בפסק דין מיום 29.2.2024 דחה בית משפט קמא את העתירה. בית המשפט עמד על כך שמתחם ההתערבות בהחלטת המשיבה 1 הוא צר לנוכח כך שמדובר בהחלטה של רשות מקצועית שניתנה בסמכות. כמו כן נקבע כי החלטת הוועדה המיוחדת היא מפורטת ומנומקת וכי בחינתה מלמדת שנשקלו השיקולים הרלוונטיים בעניינם של המבקש והמשיבה 3. בית משפט קמא קיבל את טענת העותר כי הוועדה המיוחדת לא הייתה צריכה להתבסס על נימוק הנוגע לאלימות נטענת מצד המבקש כלפי המשיבה 3 בהסתמך על המסמכים שהוצגו לה. יחד עם זאת נקבע כי אין בפגם זה כדי להביא לבטלות ההחלטה, המבוססת על מכלול נימוקים ושיקולים כבדי משקל המבססים די הצורך את התוצאה אליה הגיעה הוועדה המיוחדת.

בית המשפט התייחס גם לטענות המבקש ביחס לזכויות במקרקעין שיש למשיבה 3. הוא עמד על כך כי הוועדה נדרשה לסוגיה זו ולא מצאה מקום לשלול את זכאותה של המשיבה 3 לקבלת הדירה גם לאור נתונים אלה. עוד הובהר כי החלטת הוועדה המיוחדת נוגעת לשאלה מי מבני הזוג זכאי בעת פירוד להמשיך ולהתגורר בדירה, ולא את זכאותו של כל אחד מהם לדיור ציבור.

כאמור, על רקע דברים אלה נקבע כי יש לדחות את העתירה.

ביום 6.3.2024 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, ולצדו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי. בבקשה טוען המבקש כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים עד מאד. לטענתו, בית משפט קמא אישר את החלטת הוועדה המיוחדת למרות שביטל את הנימוקים המרכזיים שעמדו ביסודה ותוך התעלמות מכך כי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 שולל זכאות לדיור ציבורי ממי שיש לו זכויות בעלות במקרקעין. עוד נטען כי לא היה מקום להעניק את הזכות לגור בדירה למשיבה 3 בהתבסס על נכותה מאחר שבהתאם לדין, הקצאת דירה לאדם עם מוגבלות תעשה רק אם מדובר בדירה שהותאמה למוגבלות. בנוסף, לטענתו, מאחר שהילדים של הצדדים בגירים, היה על הוועדה המיוחדת להתייחס רק לנתונים האישיים של המבקש והמשיבה 3. עוד הוא טען כי הכנסות המשיבה 3 גבוהות פי 3 מהכנסותיו. 

בכל הנוגע למאזן הנוחות, נטען כי תכלית הבקשה היא לשמר מצב קיים – אי איכלוס הדירה – עד לסיום הבירור של העתירה. לטענתו, אם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך ויינתן יתרון דיוני למשיבה 3, אשר תקבל לידיה דירה חדשה לחלוטין על אף שיש לה זכויות בעלות במקרקעין. זאת, בעוד שהמבקש יישאר ללא קורת גג, וללא עבודה והכנסה.

דיון והכרעה

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובערעור על נספחיהם, הוא הגיע למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית צוין כי המבקש הגדיר את בקשתו כ"בקשה דחופה לסעד זמני בערעור" למניעת אכלוס הדירה. ואולם, משנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא כי אין להתערב בהחלטת הוועדה המיוחדת לפיה הזכות להמשך מגורים בדירה היא של המשיבה 3 – רשאית המשיבה 3, בהתאם לפסק הדין, להתגורר בדירה. משכך, הבקשה שהגיש המבקש היא, הלכה למעשה, בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

כלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין עליו מערערים (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). על המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל הם טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שדחיית הבקשה תגרום נזק לו בלתי הפיך או שיהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו במקרה שיתקבל הערעור. בין שני שיקולים אלו מתקיים יחס של "מקבילית הכוחות", כאשר נהוג לראות בשיקול של מאזן הנוחות כשיקול העיקרי (ראו, מני רבים: עע"מ 7866/21 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי נ' מדינת ישראל – וועדת הערר לתכנון ובניה, פסקה 7 (14.12.2021); עע"מ 8646/21 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 13 (18.1.2022); עע"מ 4285/22 המכללה הארצית להכשרה סכנין בע"מ נ' רשת עמל 1 בע"מ (חל"צ), פסקה 9 (12.7.2022)).

בכל הנוגע למאזן הנוחות, לא הוכיח המבקש כי ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים אם לא יינתן הסעד הזמני. ראשית, מסירת החזקה בדירה למשיבה 3 אינה מעשה בלתי הפיך. כך, אם הערעור שהגיש המבקש יתקבל ויקבע בסופו של דבר כי הוא שזכאי לגור בדירה – ניתן יהיה להפוך את המצב ולממש את פסק הדין. כל זאת בעוד שהותרת הדירה ריקה בשלב זה עד להכרעה בערעור לא תתרום לאף אחד מהצדדים, ותאלץ את שניהם למצוא פתרון מגורים אחרים. על כל האמור יש להוסיף כי מהחלטת הוועדה עולה כי לאור מצבה הנפשי הקשה של המשיבה 3 והתמיכה החברתית והקהילתית אותה היא מקבלת באזור המגורים של הדירה, יהיה בחזרתה לדירה כדי לחזק אותה נפשית. גם בשל כך, נראה כי הנזק שייגרם למשיבה 3 אם תתקבל הבקשה ויימנע ממנה לחזור לגור בדירה עד להכרעה בערעור – מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.

ביחס לסיכויי הערעור – מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי דומה שאלה אינם מן המשופרים. זאת, בשים לב למתחם ההתערבות הצר של בית המשפט בשיקול דעתה המקצועי של הרשות המנהלית; לנוכח כך שעל פני הדברים נראה שמדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת הנובעת מהתרשמותה של הוועדה המיוחדת משני הצדדים, אשר אף התייחסה לטענות המבקש בדבר ההשלכה של זכויות המשיבה 3 במקרקעין על זכאותה לגור בדירה; כמו גם בהתחשב בכך שבית משפט קמא בחן את טענות המבקש ומצא כי אף שיש מקום לקבל את חלקן – יתר הטעמים להחלטה עומדים בעינם ומצדיקים את הענקת הדירה למשיבה 3.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 


יום שישי, 1 במרץ 2024

בג"צ הוציא צווים בקשר עם גיוס תלמידי הישיבות

במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, תנועת אחים לנשק וכן עוד עותרים נוספים, נעתר בג"צ והוציא צווים בקשר לגיוס תלמידי הישיבות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

בהחלטת בג"צ נקבע, כי שכנגד המשיבים וביניהם שר הבטחון וגורמי ממשלה שונים, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

א.   מדוע לא ייקבע כי סעיף 3 להחלטת ממשלה 682 של הממשלה ה-37 "השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים" (25.6.2023) בטל (להלן: החלטת הממשלה).

ב.   מדוע לא יפעלו לגיוסם לשירות צבאי של תלמידי הישיבות, נוכח פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 24.3.2024.

 

עוד נקבע, כי ניתן בזה צו ביניים בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות.

 

וכן כי, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 7525/23 ובבג"ץ 7955/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות שעוגן בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, לא קיים עוד בסיס להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין; זאת, בהתאם למבחני התמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך ("מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות" (י"פ התשס"ד, 3498)).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 31.3.2024.

 

אשר לבקשה לצו ביניים בבג"ץ 7955/23 לעניין העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, המשיב 6, איחוד הישיבות באר"י, יגיב עד ליום 11.3.2024. המדינה תגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 18.3.2024. בתגובתה, תתייחס המדינה בין היתר למלוא הנתונים הרלוונטיים למתן צו הביניים, ובפרט לשנתונים אשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטת הממשלה (ראו והשוו להחלטה על מתן צו ביניים בבג"ץ 6101/12 חדו"ש לחופש דת ושוויון נ' ממשלת ישראל (4.2.2014)).

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.