יום שני, 22 בינואר 2024

מאסר לקטינים שהשליכו אבנים בשומר חומות

בית המשפט העליון הכריע בבקשה עיכוב גזר דין של 22 חודשי מאסר שהושת על שני קטינים שהשליכו אבנים בצומת לקיה בזמן שומר חומות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?
כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים
כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים
נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי
כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.
לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל
נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 20.12.2023 (תפ"ח 24949-06-21, סגנית הנשיאה י' רז-לוי, השופט א' משניות והשופטת ר' תורן).

ביום 6.10.2022 המבקשים הורשעו על-פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: מעשה טרור של יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016; התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; וכן השמדת ראיה, לפי סעיף 242 לחוק העונשין (למבקש 1 בלבד). על-פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במהלך אירועי "שומר החומות", בלילה שבין 10.5.2021 ל-11.5.2021, השתתפו המבקשים באירועים של הפרת סדר, חסימות צירי תחבורה ויידוי אבנים לעבר כלי רכב באזור צומת לקייה, מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. המבקשים היו קטינים בעת ביצוע העבירות (המבקש 1 היה בן 17 ו-4 חודשים והמבקש 2 היה בן 16 ו-10 חודשים).

תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של המבקשים כללו התייחסות לדרך שעשו ולכך שזוהי להם ההרשעה הראשונה, ובסופו של דבר המליצו על הרשעתם בדין, לצד הטלת של"צ ופיצוי כספי או קנס חלף השתת עונש מאסר בפועל.

בגזר הדין התייחס בית המשפט המחוזי לחומרת העבירות ולפגיעתן הרבה בערכים חברתיים מוגנים, ובכללם שלמות הגוף, חופש התנועה, שמירה והגנה על זכות הקניין, וכן שמירה על הסדר והביטחון הציבורי. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי המעשים לא נעשו בחלל הריק, אלא בעת שמדינת ישראל הייתה במצב ביטחוני מתוח. בית המשפט המחוזי הוסיף והדגיש את התכנון המוקדם שנלווה למעשים, את חלקם של כל אחד מהמבקשים באירועים, ואת פוטנציאל הנזק החמור של המעשים, לרבות פגיעה בגוף ובנפש של הנוסעים בכלי הרכב שלעברם יידו המבקשים אבנים. בית המשפט המחוזי הטעים כי בעת ביצוע העבירות המבקשים היו "בגיל קרוב יותר לסף הבגירות" וכי לצד שיקולי השיקום יש לשקול גם שיקולי גמול והרתעה. בית המשפט המחוזי התייחס עוד לנסיבות הקונקרטיות של המבקשים, והתרשם כי אין מקום להבחין ביניהם ביחס לעונש. לבסוף, בית המשפט המחוזי הפנה לפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 5124/23 פלוני נ' מדינת ישראל (31.10.2023), שבמסגרתו נדחה ערעור על עונש מאסר בפועל של 22 חודשים שהוטל על מי שהיה קטין בן 17 בעת ביצוע עבירות דומות, ואף בעניינו לא המליץ שירות המבחן על עונש מאסר. בסיכומו של דבר גזר בית המשפט המחוזי על כל אחד מהמבקשים עונש של 22 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרם) לצד עונשי מאסר על תנאי. במעמד הקראת גזר הדין התבקש עיכוב ביצועו של עונש המאסר, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה כי המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 4.2.2024 (ולא 2.4.2024 כפי שצוין בבקשה).

ביום 15.1.2024 הגישו המבקשים ערעור על חומרת העונשים, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע של רכיב המאסר בפועל, עד להכרעה בערעור. המבקשים טענו כי סיכויי ערעורם להתקבל גבוהים, בהתחשב בכך שהיו קטינים בעת ביצוע העבירות, בהמלצות שירות המבחן ובכך שאין להם עבר פלילי. המבקשים הדגישו עוד כי לא נרשמו כל הפרות של תנאי השחרור בעניינם.

בתגובת המדינה מיום 17.1.2024, שהוגשה בהתאם להחלטתי, התנגדה באת-כוח המדינה לבקשה, לנוכח אופי העבירות ונסיבות ביצוען. באת-כוח המדינה ציינה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, והוסיפה כי אף אם ימצא בית משפט זה לנכון להפחית מעונשם של המבקשים, אין הצדקה לעכב את ביצוע העונש, נוכח משכה של תקופת המאסר.

הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 21.1.2024, ובו חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם. בין השאר, טענו המבקשים שיש להבחין בין עניינם לבין המקרה שנדון בע"פ 5124/23 הנזכר לעיל, והדגישו את המלצות שירות המבחן שצידדו בהימנעות ממאסר בפועל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתובים ובעל-פה, בדיון שהתקיים בפני היום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקשים הורשעו בעבירות חמורות שעניינן השתתפות באירועי יידוי אבנים, וערעורם נסב על מידת העונש בלבד. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי די בהמלצתו החיובית של שירות המבחן כדי להטות את הכף כנגד תחילת ריצוי העונש, בניגוד לכלל הרגיל (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)). בזהירות הנדרשת ומבלי לנקוט עמדה, המבקשים התקשו להצביע על הימנעות מגזירת עונש מאסר בגין עבירות מסוג זה. יחד עם זאת, מצאתי לנכון להורות כי ערעורם של המבקשים יישמע לא יאוחר מסוף חודש מאי 2024, בכפוף לאילוצי יומן.

סוף דבר: הבקשה נדחית. יחד עם זאת, כדי לאפשר למבקשים התארגנות מתאימה, אני מורה על דחייה מסוימת של מועד ריצוי עונש המאסר, עד ליום 3.3.2024.

אשר על כן, המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 3.3.2024 בשעה 8:00 בבימ"ר דקל, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותם תעודת זהות או דרכון. על המבקשים לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.