יום שבת, 22 באוקטובר 2016

על פירוק והבראה, חדלות פירעון בחברות / עו"ד נועם קוריס

על פירוק והבראה, חדלות פירעון בחברות / עו"ד נועם קוריס

עיתוי פתיחת ההליכים- בדרך כלל קיימת אופטימיות היתר בחברה. החשש שאם יודו במצב יתרסקו. ספקים יעצרו אספקה. לקוחות ינטשו. יש גם את האינטרסים האישיים של בעלי התפקידים הקיימים. גם הנושים לא בהכרח ממהרים. מחזיקי האג"ח – יש שוק משני להלוואה. הוא יכול להמחות את הזכות. כשאתה בשוק פעיל של הנשייה של אתה לא בהכרח ממתין עד לשעת הפרעון העתידית. הנחיר של אג"ח עולה ויורד במידה רבה לפי הסתברות הפרעון של האג"ח. אם החברה יציבה ודירוג האשראי גבוה יחסית (שגם מתבסס על הסתברות הפרעון), מן הסתם תוכל למכור את האג"ח במחיר יחסית גבוה. אם קניתי אג"ח ב100 והיא מזכה בפרעון של 100 ומועד הפרעון או שנה שנתיים. אני אוכל למכור כיום נגיד ב90, 93. פתיחת הליכים תוריד באופן משמעותי את מחיר האג"ח. אם כבר הנושים נוקטים הליך זה יותר לכיוון של פירוק. 
ניקח כדוגמא את מגה לפני שנה. בקיץ שעבר פנתה לבהמ"ש להסדיר את חובתיה. כעבור כמה חודשים התברר שהיא מתקשה ביישום ההסדר, היא פנתה בשנית, ביקשה להיכנס להליך נוסף לפי סעיף 350. נחזור לקיץ שעבר, לפעם הראשונה. היא פונה ונודה ברבים שהיא בקשיים כלכליים, אך טרם פנתה לבהמ"ש. ברגע שידעו זאת, תגובת הספקים הייתה ברורה – ספקים הפסיקו לספק. מספיק שספק גדול אחד מפסיק זו מכת מוות לחברה. יש הסכמים שונים כמו הסכמי שכירות שברגע שיש פניה לפירוק או להבראה זו עילה למשכיר לבטל את ההסכם לאלתר. עצם קיומה של הזכות מלחיץ מאוד את בעלי התפקידים בחברה. הסכמים כאלו הם לא רק בין משכירים לשוכרים. ספקים רבים כוללים בהסכמים איתם תנאים כאלה. לפעמים יש הגנה של החוק במקרים ספציפים. כיום הקפאת ההליכים מאפשרת (אם בהמ"ש ישתכנע..) למנוע צעדים חד צדדיים כאלה, כמו שנראה בהמשך. כרגע הבאנו זאת כדי להבין את קבלת ההחלטות בחברה.
מציג את מקרה IDB פיתוח מ-2013 כדוגמא לדירוג האשראי. היו שם מחזיקי אג"ח מסוימים שפנו לבהמ"ש וביקשו לפתוח הליך בעניינה של החברה. מה הייתה התגובה בשוק לעצם הפנייה? בדיון הראשון הבקשה לא נמחקה ולא התקבלה. ההליך נותר פתוח עם סעד אחד – מינה מטעם בהמ"ש משקיף לענייני החברה. לא החליף בעלי תפקיד. רק זכאי לשתתך בדינאמיקה בחברה ולחזור ולדווח לבהמ"ש. לא סמכות מחליטה. יומיים אחרי החלטת בהמ"ש חברת הדירוג מעלות קובעת שאין שינוי מיידי בדירוג החברה. אבל אומרת שברגע שיחלו במו"מ להסדר חוב הדירוג יורד לCC  (דרגה אחת לפני חדל"פ). עד פנו הדירוג היה בסדר. השוק קורא כניסה לבהמ"ש בצורה מאוד סקפטית.  
היום יש מגמה מסוימת של תופעה שבה נושים יוזמים הליכי הבראה של חברות. עד עכשיו אמרנו שנושים בדר"כ לוקחים את החברה לפירוק. כרגע הרושם שמדובר בעיקר מחזיקי אג"ח. כלומר פלח מסוים מאוד של נושים. השאלה אם ניתן לצפות שמגמה שכזו תתפתח.
תיקון 18 הוסיף את סעיפים 350יז- 350 כד לחוק החברות. התיקון הזה מתייחס לחברות שפותחות בדינאמיקה של מו"מ לגבש הסדר חוב (תוכנית הבראה) בינן לבין מחזיקי האג"ח. התיקון מ12', הרקע הוא גל חברות בקשיים שהם דווקא חברות גדולות במשק (אפריקה ישראל, דלק נדלן). בתוך הגל הזה התחושה הייתה שמחזיקי האג"ח יחסית חלשים ומפוזרים במו"מ מול החברות. הבינו שלמעשה המשקיעים המוסדיים למעשה משקיעים את הכסף של כולנו. ברקע גם המחאה החברתית.  
סעיף 350יח קובע חובת מינוי מומחה כשפותחים במו"מ לשינוי מהותי בחובות (שיעורי ריבית, דחיית מועד תשלום. לא רק מחיקת חלק מהחוב). החובה מוטלת על נאמני האג"ח (כשמנפיקים אג"ח כל חבילת אג"ח נקראת סדרת אג"ח. לכל סדרה יש תנאים משלה. מועד פרעון שונה, ריבית שונה וכד'. כל סדרה יש נאמן. הוא מנהל את הרישום, הזכויות, הפניות לחברה. הוא מרכז את כל מחזיקי האג"ח). המומחה מוציא דו"ח עבור מחזיקי האג"ח בדבר ההסדר המוצע. המשמעות היא שאם לפני כן יכולה הייתה לחלוף תק' זמן משמעותית שבה חושבים להבריא חברה ומקיימים מגעים פעילים אך בחדרי הדיונים מחוץ לבהמ"ש, כיום מחייבים להגיע לבהמ"ש. זה משנה את התמונה לגמרי. עד עכשיו החברה החזיקה במושכות. עכשיו חייבים לפנות ישר לבהמ"ש. יש חשש שחובה זאת תביא לדחיה בפתיחת המו"מ אבל כרגע קשה לדעת האם חשש זה התממש. יש חריג בתיקון שלבהמ"ש שק"ד שלא למנות מומחה. היו מקרים שבקשו שלא למנות מומחה ובקשו גם שהבקשה תהיה חסויה כדי שהדבר לא יפורסם ויפגע בחברה. 
שינוי נוסף ב13' בעקבות IDB. אידיבי פיתוח הינה חברה פרטית ומוחזקת ע"י אידיבי אחזקות שהיא חברה ציבורית בשליטת נוחי דנקנר (נכון לאותה העת). אידיבי פיתוח הנפיקה אג"ח לציבור ולכן היא חברה מדווחת מכוח דיני ניי"ע, הגם שהיא חברה פרטית. אלו לא חברות יצרניות אלא שולטות בחברות יצרניות אחרות. מקורות ההכנסה של פיתוח ואחזקות הם דיבידנדים מהחברות שבשליטתן ורק כך הן יכולות לפרוע חובות (או בדרך של מכירת החברות). ברגע שחברות למטה לא מצליחות פיתוח ואחקות מתקשות בהחזר החוב. [המרצה מדבר על שיטת השליטה הזו – בקומות/פרמידת אחזקות שהוגבלה בחוק הריכוזיות כדי למנוע מצב שבו אחד מצליח בהשקעה כספית קטנה מאוד לשוט בחברות רבות, כשהציבור מממן את היתר]. בשלב זה מחזיקי אג"ח באידיבי פיתוח רוצים לפתוח בהליך הבראה לפי סעיף 350 ולאפשר להם להציג תוכנית הבראה ללא הסכמת החברה. באותו זמן בקופת החברה מליארד שקל במזומן שאמור להספיק שנה קדימה. הבעיה שהיקף החובות בסה"כ [לא לפירעון מיידי] היה 6 מליארד. מו"מ לא היה אז לא פנו למינוי מומחה. מי שהובילה את המהלך הייתה קרן השקעות בשם יורק. קרן אמריקאית. תוכנית ההבראה מאוד פשוטה – שהמניות יעברו לנושים תמורת החוב (כלפי הבנקים זה לא מעשי אבל לגבי חברות שמחזיקות באג"ח זה רלוונטי). היה ויכוח אם נושים יכולים לבקש הבראה או רק פירוק. יש תקנות שמאפשרות זאת במפורש להגיש בקשת הבראה של ע"י החברה (תקנה 10 לתקנות ההבראה). בהמ"ש דחה טענה זו. ראינו שהעילה של נושה להגשת בקשה לפירוק היא שהחברה חדל"פ. נטען שבקשת הבראה גם היא דורשת שהחברה תהיה חדל"פ ולחברה יש מליארד ש"ח בקופה. כאן הייתה המחלמה הגדולה של הערכות השווי.  טענת אג"ח פיתוח – NAV  שלילי של 1.5 מליארד (חישוב מאזני – נכסים מול התחייבויות). טענת אג"ח אחזקות – DCF  של 0.7-1 מליארד, כשהחברה טוענת לDCF של 1.9-3.3 מליארד (חישוב תזרימי). בהמ"ש נדרש להכריע בין הערכות השווי לגבי מצב החברה. הכנ"ר ורשות ניי"ע הגישו עמדה משותפת שלא חייבים להכריע כעת אם החברה חדל"פ והמליצו למנות מומחה מטעם בהמ"ש. שני הצדדים הודו שבשנה הקרובה יש כסף ואח"כ אין. כלומר יש כאן תחזית לא טובה לדעת כולם, והאפשרות למכירת כלל ביטוח שהעלתה החברה היא רק אופציה. המומחה הוא מעין אקמול, עדיין אין התערבות אגרסיבית. 

יש מגמה של 4 שנים אחרות שבה נושים מושכים חברות לתוכנית הבראה כמו שאמרנו. ראינו שתיקון 18 ממש מחייב זאת. באידיבי הנושים על דעת עצמם קמו ועשו מעשה גם ללא מו"מ. מאז זה קרה עוד פעמים. זו לא הבלחה חד פעמית. פעם אחת בירושלים בנוגע לחברת דואר ישראל. בעקבות זאת מונה משקיף עד שהחברה גיבשה תוכנית הבראה רצינית. המקרה השלישי מהחודש האחרון שטרם נדון – חברת אלון ישראל – הוגשה בקשה מצד בעלי האג"ח. סוברים שאם בעלי השליטה לא יזרימו כספים הברה לא תצליח להתמודד עם החובות. ההצעה שלהם היא שהם יקבלו את מניות החברה. זה מלמד שאידיבי בטוח הוא לא חריג יחיד. עדיןי הכלל הוא יוזמת חברות לפתיחת הליך אבל זה לא מקרה בודד. 

עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב הליכים מול צדדים שלי...
עו"ד נועם קוריס כותב על עיכוב והקפאת הליכים מול צד...
עו"ד נועם קוריס - עיכוב והקפאת הליכים
עו"ד נועם קוריס - חובת האמון הכללית של בעלי מניות ...
נועם קוריס עו"ד - מגע משלים
מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת, קרי "חוזים יש לק...
עו"ד נועם קוריס - ס.א.ל
נועם קוריס עו"ד - ניופאן
עו"ד נועם קוריס - עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס - מד"א
בקשת הרשמה לרכישת דירה חדשה מקבלן / יזם משרד עורכי...
עו"ד נועם קוריס - עמותת ידיד
משרד עורכי דין נועם קוריס - ל.א לאלימות נגד נשים
נועם קוריס -עיגולי שמחה
עו"ד נועם קוריס האגודה למלחמה בסרטן פעילות 2015......
משרד עורכי דין נועם קוריס המלצה עמותת "מגע משלים"
ירידה בכמות העסקאות - מחירי הנדל"ן קורסים...
עו"ד נועם קוריס - "אל סם" האגודה למלחמה בסמים
הקמת חברה בע"מ ורישומה אצל רשם החברות:- משרד עורכי...
עו"ד נועם קוריס - בית השנטי
חוזים משפחתיים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מתקדמים- שינוי חוזה בהתנהגות/ עו"ד נועם קורי...
גישות במשפט, דיני חוזים מתקדמים / עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
דיני חוזים מתקדמים - שיעור מאת פרופ' שחר ליפשיץ / ...
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות בספרות הבתר תלמודית/ עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו...
על היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
המעולה והמושל בנפשו- פילוסופיה יהודית / עו"ד נועם ...
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם...
עו"ד נועם קוריס- על הבחינה התיאולוגית של המוסר.......
עו"ד נועם קוריס - משפט עברי- מחלוקת בענין בית דין ...
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
סדר הדין במשפט עברי/ עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס - עיגולי שמחה
דיני התרופות וחוזים מורכבים / עו"ד נועם קוריס
תוכן החוזה וחוזים מורכבים/ עו"ד נועם קוריס
חוזים מורכבים בניתוח האקדמיה/ עו"ד נועם קוריס
רקע היסטורי על מגמות כלליות בדיני חוזים והמתחים שמ...
עו"ד נועם קוריס ארכיון כתבות ומידע
כבוד הבריות בפרשנות הרמ"א / עו"ד נועם קוריס
כבוד הבריות וכבוד האדם בהלכה היהודית/ עו"ד נועם קו...
היחס בין ההלכה והאגדה – עו"ד נועם קוריס
בין המעולה למושל בנפשו - עו"ד נועם קוריס...
ההלכה היהודית והאתיקה- בחינה תיאולוגית / עו"ד נועם...
ערכים במבחן התיאולוגיה והאתיקה / עו"ד נועם קוריס.....
עו"ד נועם קוריס - מחלוקת בענין בית דין של הדיוטות-...
משפט עברי - סקירה של סוגי מערכות השיפוט...
על חוק הדיינים תשט"ו- 1955- עו"ד נועם קוריס
על סדרי הדין במשפט העברי / עו"ד נועם קוריס
שיטת המשפט העברי – גישה פורמליסטית או אנטי פורמליס...
סדר הדין במשפט עברי

אין תגובות:

פרסום תגובה