יום שני, 20 באוגוסט 2018

בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.


בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.

"לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין"

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בית המשפט העליון קבע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט שכיב סרחאן) בתיק פש"ר 50525-06-17 מיום 11.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו שלא יתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

ביום 6.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, על פי בקשתו, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ש"ח לטובת נושיו. ביום 17.12.2017 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים, וביום 31.12.2017 הורה בית המשפט קמא על הפחתת צו התשלומים לסכום של 1,000 ש"ח לחודש למשך 6 חודשים. בחלוף התקופה האמורה, הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת צו התשלומים החודשי לסכום של 150 ש"ח, וזאת בשל נסיבות חדשות לטענתו אשר מקשות עליו לעמוד בצו התשלומים. ביום 11.6.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ואימץ את עמדת המשיב 1, עו"ד אהד בתרון (להלן: "המנהל המיוחד"), כך שהותיר את צו התשלומים החודשי על סך של 1,000 ש"ח.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון טען המבקש כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו משום שזו אינה מתחשבת במצבו וביכולתו הכלכלית. המבקש חזר על טענותיו שנטענו בבית המשפט קמא באשר לשינוי נסיבות המקשה עליו לעמוד בתשלומים: כי אשתו מצויה גם היא בהליך פשיטת רגל; כי למבקש מגבלות רפואיות רבות המונעות ממנו לעבוד בכל עיסוק; כי המבקש היה מובטל מספר חודשים ללא זכאות לדמי אבטלה; וכי חוב הפיגורים של המבקש נוצר עקב אי יכולתו לעמוד בצו התשלומים ולא מתוך זלזול. עוד טוען המבקש כי בניגוד לטענות המנהל המיוחד שהועלו בבית המשפט קמא ואומצו בהחלטתו, המבקש מקפיד על הגשת דו"חות בזמן, ואין הוא משתתף בהוצאות שוטפות אשר אינן שלו, לרבות הוצאות אמו. לבסוף, המבקש דוחה את טענת המנהל המיוחד לפיה לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין.

בית המשפט העליון הכריע ללא תגובה ודחה את בקשת פושט הרגל בקובעו שקביעת גובה ההחזר של פושט רגל היא הכרעה עובדתית התלויה בראיות ובטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולתו הקונקרטית של פושט הרגל, ולפיכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו: רע"א 2208/18 עזאם נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (26.6.2018); רע"א 4017/14 מזרחי נ' קוטלר, פסקה 4 (31.8.2014)). בענייננו, סבר העליון כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.

יתר על כן, מתגובת המנהל המיוחד שהוגשה לבית המשפט קמא עולה כי התנהלות המבקש ממשיכה להיות בלתי  תקינה – המבקש אינו מגיש דו"חות כנדרש ואף ממשיך לצבור חוב פיגורים בגין תשלומיו החודשיים, בעוד חובותיו הם משמעותיים מאד (מעל ל-2 מיליון ש"ח). זאת ועוד, לפי אומדן שנעשה על ידי המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, נמצא כי תשלום חודשי בסכום של 1,500 ש"ח הוא ראוי. חרף כל האמור, הלך המנהל המיוחד לקראת המבקש והסכים להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000 ש"ח בלבד, גם מעבר לתקופה של 6 החודשים האמורים בהחלטה מיום 31.12.2017. לכך יש להוסיף כי מהבקשה עולה כי על אף טענות המבקש באשר למגבלותיו הרפואיות הוא הצליח למצוא עבודה. על כן, במכלול נסיבות העניין, דומה כי החלטת בית המשפט סבירה ומאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה