יום ראשון, 2 בינואר 2022

פלש לשטח אש צה"לי ובנה מבנים- אז פנה לבג"צ לסיוע

בית המשפט העליון, דחה בימים אלו עתירה שהוגשה כנגד הריסת מבנים שנבנו שלא כדין בשטח אש צה"לי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·       עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת...

·       רשות המסים החרימה רכבי יוקרה בג'דיידה, מכר ואבו סנאן

·       נהג מונית מכר סם אונס לשוטר

·       כתב אישום על עבירות מין ב 100 קטינות בטיקטוק TIKTOK

·       תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל

·       President Isaac Herzog met with the Prime Minister...

·    מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ...

·    שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...

·    פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

לפנינו עתירה אשר נסובה על מבנים לא חוקיים (להלן: המבנים) שהקימו העותר ובני משפחתו דרומית ליטא שבנפת חברון, בתוך שטח אש 918 שהנו שטח אש מוכרז (להלן: שטח האש). במסגרת העתירה, מבקש העותר כי המשיבים יימנעו מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות שהוגשו בעניין שטח האש בגדרי בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם נ' שר הבטחון ובג"ץ 1039/13 מחמוד יונס נ' שר הבטחון (להלן: עתירות שטח האש).

 

לאחר בניית המבנים, הגיש העותר בקשות להיתר בנייה כדי להכשיר את המבנים בדיעבד. בקשות אלו נדחו וכך גם העררים עליהן. ביום 24.2.2017 הגיש העותר עתירה שעניינה, בין היתר, אחד מהיתרי הבינוי שהתבקשו. ביום 28.5.2018 נמחקה העתירה בהסכמה, בין היתר, כדי לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להכשרת המבנים. ביום 7.8.2018 נדחתה בקשתו של העותר על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי. בהמשך לכך, הגיש העותר עתירה נוספת, בג"ץ 6272/18 מוחמד אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: בג"ץ 6272/18), בה התבקש בית המשפט לאפשר לעותר להגיש תוכנית מפורטת להסדרה תכנונית של המבנים. ביום 18.7.2019 נמחקה העתירה בבג"ץ 6272/18 לבקשת הצדדים – זאת, לאחר שהוסכם שאם העותר יגיש תוכנית מפורטת חדשה להסדרת מעמדם התכנוני של המבנים, זו תבחן לגופה. בבקשה צוין, כי אין בהסכמה כדי להביע עמדה בייחס לסיכויי התוכנית המפורטת, בשים לב לכך שהמבנים נמצאים בשטח האש, וכי לצורך הכשרת הבינוי נדרשת, ככל הנראה, הגשת בקשה להחרגה מתחומי שטח האש מהגורם המוסמך.

ביום 7.8.2019 הגיש העותר תוכנית מפורטת שנועדה לייעד למגורים את המקרקעין עליהם נבנו המבנים (להלן: התוכנית). ביום 15.9.2019 החליטה ועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה (להלן: ועדת המשנה) שלא לאשר את התוכנית שהגיש העותר. בין נימוקי הדחיה צוין כי העותר הוכיח זיקה קניינית חלקית בלבד לקרקע; כי לא התקבל אישור קמ"א מים לתוכנית אף שבתחום התוכנית קיים מתקן מים; וכי הבינוי שמבוקש להכשירו מצוי בשטח אש, ומשכך אין למוסדות התכנון סמכות לאשר את התוכנית ללא היתר מפורש על ידי המפקד הצבאי, אשר לא הוצג.

 

על החלטה זו של ועדת המשנה הגיש העותר ביום 14.1.2020 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית משפט לעניינם מנהליים, עת"מ (י-ם) 33093-01-20 אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' (להלן: העתירה המנהלית). ביום 24.3.2020 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה המנהלית. בית המשפט (השופט ד' גדעוני) קבע כי מדובר במבנים שנבנו ללא היתר, בתחומי שטח אש, ומבלי שניתן היתר לתוכנית מהמפקד הצבאי. עוד קבע בית המשפט כי העותר כלל לא פעל להחרגת שטח הבינוי מתחומי שטח האש. כמו כן, דחה בית המשפט את טענותיו של העותר ביחס לחוקיות ההכרזה על שטח האש – זאת, לנוכח העובדה שבפני בג"ץ תלויות מעומדות עתירות שהעלו את שאלות החוקיות.

 

על החלטה זו של בית משפט קמא הגיש העותר ביום 31.3.2020 ערעור לבית משפט העליון (עע"מ 2347/20 מוחמד איוב אבו סבחה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית) (להלן: עע"מ 2347/20)). ביום 8.11.2021 דחה בית משפט העליון (המשנה לנשיאה נ' הנדל והשופטים ג' קרא וי' וילנר) את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

פחות מחודש לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגיש העותר את העתירה שלפנינו. כאמור, במסגרת העתירה מבקש העותר צו על תנאי שיורה למדינה ליתן טעם מדוע לא תימנע מהריסת המבנים עד להכרעה בעתירות בעניין שטח האש. בעתירתו נטען כי החלטת המשיבים לדחות את התוכנית המפורטת של העותר להכשרת המבנים בטלה, שכן היא ניתנה בחוסר סמכות, בחריגה מהוראות החוק והדין ונעדרת כל בסיס מאחר שההכרזה על שטח האש אינה חוקית ומנוגדת לדין הבינלאומי. כן טוען העותר כי ההכרזה על שטח האש אינה חלה על רכושו לאור האמור בסעיף 90(ד) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 387), התש"ל-1970. עוד טוען העותר כי הקרקעות עליהן נבנו המבנים הן קרקעות פרטיות השייכות לו וכי הריסת המבנים תותיר אותו ובני משפחתו ללא קורת גג, בעדר מקום מגורים חלופי. לבסוף טוען המערער כי בבג"ץ 5901/12 מוחמד חליל דבאבסה נ' ראש המינהל האזרחי האיו"ש (28.12.2020) (להלן: בג"ץ 5901/12) הורה בית משפט זה על עיכוב הריסת המבנים שבנו העותרים דשם; ומשכך הוא, אי-קבלת עתירתו של העותר תפלה אותו לרעה.

 

בתגובתה ביקשה המדינה לדחות את העתירה על הסף – זאת, מכיוון שהיא מכוונת, למעשה, נגד פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 2347/20 ומתיימרת לשמש ערעור על פסק דינו של בית המשפט. בנוסף, טוענת המדינה כי העתירה מקשרת בין שתי סוגיות שאין בינן כל קשר: סוגיית שטח האש וסוגיית הבניה הלא חוקית שביצע העותר. לטענת המדינה, אין מקום לעכב הליכי אכיפה של בנייה בלתי חוקית עד להכרעה בעתירות שטח האש ואין לעכב הליכי אכיפה כלפי מבנים בלתי חוקיים שנבנו ללא היתר. באשר לבג"ץ 5901/12 טענה המדינה כי קיימים הבדלים מהותיים בין שתי העתירות. נטען, כי בעתירה בבג"ץ 5901/12 הוצא צו על תנאי, דבר שלא נעשה בעתירה שבעניינו. עוד נטען כי המבנים שעניינם נדון בבג"ץ 5901/12 נבנו זמן רב לפני שהעותר הקים את המבנים שלו. כמו כן נטען כי העתירה בבג"ץ 5901/12 נמחקה בהסכמת העותרים דשם, ואילו העותר מנהל הליכים משפטיים חוזרים ונשנים בניסיון להכשיר את המבנים הלא חוקיים שהקים. בנוסף, נטען כי במועד ההחלטה בבג"ץ 5901/12 בית המשפט הניח כי ההכרעה בעתירות שטח האש צפויה להינתן במועד קרוב, הנחה שלא התממשה שכן ההליכים בעתירות שטח האש תלויים ועומדים וטרם הוכרעו. עוד טענה המדינה כי אין למתוח קו מחבר בין הליכים שונים אשר עוסקים בבניה בלתי חוקית וכי פסק הדין בבג"ץ 5901/12 לא נועד לקבוע הלכה ולכן אין מקום להשליך ממנו על עתירות אחרות.

 

לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לעיני בית המשפט, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

 

העתירה אינה מגלה כל עילת התערבות. כמפורט לעיל, וכפי שטוענת המדינה, העתירה מהווה ניסיון לקיים דיון חוזר בעתירה המינהלית אשר נדונה והוכרעה בשתי ערכאות. כל טענותיו של העותר נדונו במסגרת ההליכים הקודמים ונדחו. משכך הוא, עניינו של העותר הוכרע, כפי שהוכרע, ואין עוד מקום להידרש לטענותיו במסגרתו של הליך זה. בידוע הוא, שבית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו: בג"ץ 7927/21 אברהם יצחק הירש נ' כבוד השופט עוזי פוגלמן, פסקה 4 (30.11.2021) וכן בג"ץ 7378/21 פלוני נ' בית המשפט העליון, פסקה 11 והאסמכתאות שם (3.11.2021)). 

 

באשר לטענות העותר ביחס לחוקיות ההכרזה של שטח האש – אלו תתבררנה במסגרת עתירות שטח האש. כעולה מתגובת המדינה, העותר הוא אחד העותרים בעתירות אלה, וטענותיו בעניין ההכרזה על שטח האש תישמענה במסגרתן.

 

 סוף דבר, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות בפעם הזאת.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה