ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד קורונה בישראל

 דברי ראש הממשלה  בנט, בהערכת המצב של התרגיל הלאומי "אומגה" שהתקיים ביום ה' האחרון במרכז הניהול הלאומי (מנ"ל)

"אנחנו מתחילים פה אירוע חסר תקדים, לא רק ברמה ישראלית אלא ברמה עולמית. אנחנו עורכים תרגיל מלחמה לזן של וריאנט חדש שעוד לא קיים ואנחנו נערכים לזה. הוצאנו את ישראל מגל הדלתא, בלי יום אחד של סגר. זה הישג חשוב כשלעצמו והוא גם חשוב כי הוא מלמד שאפשר אחרת. הוכחנו שבניהול נכון, אפשר לנצח את המגפה

ועוד כמה מאמרים:

• בג"צ אישר: מעצר מינהלי לבכיר החמאס
• הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל
• חברת הדירוג האשראי הבינלאומית Fitch מעריכה שהסיכונ...
• ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד ...
• הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה
• הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיז...
• ייבא נשק ויישב מאחורי סורג ובריח
• ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ...
• 13 כדורים מטווח קצר- חניון של מגרש כדורגל
• עו"ד נועם קוריס – על הבעל שם טוב, גוגל ופרטיות ברשת

העולם נמצא במציאות פנדמית, הקורונה לא נעלמה עדיין. אירופה, למשל, בתחלואת שיא ברגעים אלה. והדבר המאיים ביותר הוא אפילו לא המצב הקיים, אלא מה שאנחנו עדיין לא יודעים. כפי שזן הדלתא התפרץ פתאום באלימות, יכולים להגיע זנים אחרים, קטלניים יותר, מדבקים יותר ועוקפי חיסון

לכן, מדינת ישראל חייבת להיערך. אפשר לחכות לראות מה יהיה ולקוות לטוב, אבל הדבר הנכון הוא להיערך לכל תרחיש. לבדוק שכל משרדי הממשלה מוכנים, שבתי החולים ידעו להתמודד גם עם תרחישי קיצון, שהמדענים שלנו עוקבים בדריכות אחרי כל וריאנט שצץ בעולם, עוד כשהוא קטן

מהניסיון שלנו אנחנו נתרום גם למדינות אחרות. אנחנו כבר עושים זאת, ונמשיך להיות מרכז עולמי של ידע ותובנות, שמציל חיים בכל העולם

הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו כיום מול הנגיף הוא כמובן החיסונים. המטרה שלנו היא שרוב האוכלוסייה תהיה מוגנת. עכשיו, כשה-FDA אישר, וגם הצט"מ בישראל אישר ואין ספק בנוגע לבטיחות, אין שום סיבה להשאיר את הילדים שלנו חסרי הגנה. אין שום סיבה שילד יידבק וידביק אחרים, ובמקרים מסוימים יתמודד עם תוצאות של תופעות לוואי לטווח ארוך (Long-COVID), שורה של תופעות לא פשוטות בכלל, כשכל החיים עוד לפניו. לכן אני קורא להורים - חסנו את ילדיכם, שמרו עליהם, תנו לילדיכם את אותה שכבת הגנה שיש לכם

תודה, ובהצלחה לכולם ביום הארוך שצפוי לנו"

התרגיל מנוהל ע"י הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') משה אדרי, ומשתתפים בו מנכ"לי משרדי הממשלה ונציגי הגופים המקצועיים, ממונה הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות

יו"ר ועדת החוקה, נציגי המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ונציגי צה"ל, פיקוד העורף ועוד

הצעת חוק: פתיחת תיקי הוצאה לפועל ללא התראה

בימים אלו פורסמה הצעת החוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל ביחס להגשת תובענות על סכום קצוב, בין היתר כאשר לא ניתן לאתר את החייב

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב בכלכליסט

עו"ד נועם קוריס בערוץ 13

עו"ד נועם קוריס - הבלוג

תקציר החוק המוצע, מובא להלן:

א.      שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל, (תיקון מס'...)( פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב- 2021

ב.       מטרת החוק המוצע והצורך בו

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס...) (פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב- 2021, מבקשת לבצע שינוי בדרך הפתיחה של תיקים על סכום קצוב, כך שבמקרים שהזוכה לא הצליח לבצע מסירה מלאה של התראה, תהיה לו האפשרות לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על פי הדרך המוצעת בהצעת חוק זו.

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע"ה-2015 פורסם ביום 15.7.2015 (להלן: התיקון). עניינו של התיקון היה העלאת הסכום שאותו אפשר לגבות במסגרת תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל והעמדתו על סך של  75,000 ₪. לצד העלאת הסכום שניתן לגבות בתובענות על סכום קצוב, הוקשח התנאי למסירת ההתראה. אם קודם לתיקון נדרש התובע  לשלוח התראה לנתבע בדואר רשום, הרי שלאחר התיקון נדרש התובע להמציא את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה. כמו כן, נקבע שסירוב של הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה ייחשבו כאילו ההתראה הומצאה כדין.

מנתונים שהעבירו זוכים לרשות האכיפה והגבייה מסתמן כי לעיתים קיים קושי בביצוע המצאת ההתראות, משום שבשלב משלוח ההתראות אין בידי הזוכים את מאגרי הכתובות העומדים לרשות הזוכים לאחר פתיחת התיק, ובהתאם לחוק.

להיעדר הצלחה בהמצאת ההתראות בדואר רשום ישנן השלכות על הזוכים משום שמצטברים אצלם חובות שהם אינם יכולים לגבות. מעבר לכך אכיפת חובות הכרחית לשמירה על שלטון החוק  ועל מוסר התשלומים.

על כן, מוצע שבמקרה שזוכה אינו מצליח להמציא את ההתראה בתביעה על סכום קצוב הוא יוכל להגיש בקשה לפתיחת תיק חרף אי ההמצאה. פתיחת התיק תוכל להיעשות רק בכפוף לתנאים המפורטים בתיקון זה. 

בנוסף, מכיוון שמטרת ההתראה היא למנוע מצב שבו נתבעים יודעים על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר במועד זה כבר מושתות עליהם עלויות שונות לרבות אגרה ושכר טרחת עורכי דין, מוצע שאם חייב שילם את חובו בתוך שישים ימים ממועד מסירת האזהרה החייב לא יידרש לשלם את העלויות של פתיחת התיק. כמו כן, אם נצברה ריבית לחוב בתקופה זו, החייב לא יידרש לשלמה.

ג.       עיקרי החוק המוצע

מוצע לאפשר למבקש שסכום תביעתו אינו עולה על 10,000 ₪ להגיש בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב (להלן: "המבקש") ולפתוח תיק בהוצאה לפועל גם כאשר מסירת ההתראה לחייב לא צלחה. מי שמבקש לבצע תובענה על סכום קצוב, ישלח לחייב התראה בדואר רשום עם אישור מסירה. אם המבקש לא הצליח לבצע מסירה של ההתראה, יוכל המבקש לבחור אם להמציא בשנית את ההתראה לחייב בהמצאה אישית, בדואר רשום או לפתוח תיק בהוצאה לפועל ללא אסמכתה על המצאה.

פתיחת התיק תוכל להיעשות רק בכפוף לתנאים הבאים:  סכום התביעה אינו עולה על 10,000 ₪ - אם סכום החוב עולה על 10,000 ₪  יש הצדקה להוציא הוצאות נוספות לצורך איתור כתובת החייב לשם המצאת ההתראה במסירה מלאה; שליחת התראה לחייב באמצעים חלופיים; תצהיר שייחתם על ידי התובע כי שלח לנתבע את ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ואם אין לו מספר טלפון של הנתבע או דרך ממוחשבת להמצאת ההתראה, כי שלח את ההתראה למען הרשום של הנתבע אצל המבקש או למענו הרשום של הנתבע במרשם האוכלוסין ככל שלא מופיעה ברישומי הזוכה כתובת או ככל שההתראה שנשלחה וחזרה לא נשלחה בעבר לכתובות אלו. אם נשלחה ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ולא התקבלה תגובת החייב, תישלח באותו אופן התראה נוספת בחלוף שבוע ממועד ההתראה הראשון. כמו כן, מוצע שהתובע יצרף ראיה בכתב על שליחת ההתראה שנשלחה לפי התיקון המוצע לחייב.

אם בחר המבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל, יצרף לבקשה לביצוע תובענה, את ההתראה ואת האסמכתאות לאי המצאתה. חייב שישלם את סכום התביעה בתקופה של 60 ימים ממועד המצאת האזהרה, יהיה פטור מתשלום שכר הטרחה, הריבית שנצברה לתיק ממועד פתיחתו ותשלום אגרת פתיחת התיק. תשלום האגרה בתיק יחול על הזוכה. 

כמו כן מוצע להאריך לעניין זה את תקופת האזהרה ובהתאם את המועד להגשת התנגדות- ל 60 ימים מאחר ולו היה הנתבע מקבל את ההתראה, היו עומדים לרשותו גם תקופת ההתראה וגם תקופת האזהרה לצורך היערכות להגשת בקשת הרשות להתגונן. בתקופה זו לא ניתן יהיה להפעיל הליכי גבייה נגד החייב.

ד.       השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

שינוי התנאי להגשת תביעה על סכום קצוב.

ה.      השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין.

ו.        נוסח החוק המוצע:

 

תיקון סעיף 81א1	1.	בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967[1] בסעיף 81א1 בחוק העיקרי-
		(1)          אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא-
		"(ב2א)	(1)	לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור בסעיף קטן (ב1), וסכום התביעה אינו עולה על 10,000 ₪, רשאי המבקש, לפתוח תיק בהוצאה לפועל ללא המצאת ההתראה ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
					(א)          המבקש שלח לנתבע את ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ואם אין לו את מספר הטלפון של הנתבע, או דרך ממוחשבת להמצאת ההתראה, ישלח את ההתראה, למען הרשום של הנתבע אצל המבקש, ואם כבר נשלחה התראה למען זה או שאין מען כאמור – למענו הרשום במרשם האוכלוסין; נשלחה ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ולא התקבלה תגובת החייב, תישלח באותו אופן התראה נוספת בחלוף שבוע ממועד ההתראה הראשון.
					(ב)          חלפו לפחות  30 ימים ממועד משלוח ההתראה לנתבע כאמור בפסקה (א).
			(2)	פתח המבקש תיק הוצאה לפועל לאחר משלוח התראה כאמור בפסקה (1) ושילם החייב את כל סכום התביעה בתקופה של שישים יום ממסירת האזהרה, ייסגר תיק ההוצאה לפועל והחייב לא ישלם את האגרה, הריבית שנצברה לחוב ממועד פתיחת התיק ושכר טרחת עורך הדין בתיק. חובת תשלום האגרה תחול על הזוכה."
		(2)          אחרי סעיף קטן 81א1(ג) יבוא-
			(ג1) בבקשה לפי סעיף קטן (ב2א) חלף צירוף אסמכתה על מסירת ההתראה, יפרט התובע, את הסיבה לאי המצאת ההתראה ויצרף העתקים של ההתראה, של האסמכתאות לאי המצאתה, וכן תצהיר וראיה בכתב המעידים על משלוח ההתראה כאמור בסעיף 81(ב2א) לחוק.
		(3)          בסעיף קטן 81א1(ה), בסופה של פסקה (1) יבוא "ואם הבקשה הוגשה לפי סעיף קטן (ב2א) 60 ימים מיום המצאת האזהרה."
תחילה	2.	תחילתו של תיקון זה -  30 ימים מיום פרסומו.

דברי הסבר

כללי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס...) (פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב- 2021, מבקשת לבצע שינוי בדרך הפתיחה של תיקים על סכום קצוב, כך שבמקרים שהזוכה לא הצליח לבצע מסירה מלאה של התראה, תהיה לו האפשרות לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על פי הדרך המוצעת בהצעת חוק זו.

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע"ה-2015 פורסם ביום 15.7.2015 (להלן: התיקון). עניינו של התיקון היה העלאת הסכום שאותו אפשר לגבות במסגרת תובענות על סכום קצוב בהוצאה לפועל והעמדתו על סך של  75,000 ₪. לצד העלאת הסכום שניתן לגבות בתובענות על סכום קצוב, הוקשח התנאי למסירת ההתראה. אם קודם לתיקון נדרש התובע  לשלוח התראה לנתבע בדואר רשום, הרי שלאחר התיקון נדרש התובע להמציא את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה. כמו כן, נקבע שסירוב של הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה ייחשבו כאילו ההתראה הומצאה כדין.

מנתונים שהעבירו זוכים לרשות האכיפה והגבייה מסתמן כי לעיתים קיים קושי בביצוע המצאת ההתראות, משום שבשלב משלוח ההתראות אין בידי הזוכים את מאגרי הכתובות העומדים לרשות הזוכים לאחר פתיחת התיק, ובהתאם לחוק.

להיעדר הצלחה בהמצאת ההתראות בדואר רשום ישנן השלכות על הזוכים משום שמצטברים אצלם חובות שהם אינם יכולים לגבות. מעבר לכך אכיפת חובות הכרחית לשמירה על שלטון החוק  ועל מוסר התשלומים.

על כן, מוצע שבמקרה שזוכה אינו מצליח להמציא את ההתראה בתביעה על סכום קצוב הוא יוכל להגיש בקשה לפתיחת תיק חרף אי ההמצאה. פתיחת התיק תוכל להיעשות רק בכפוף לתנאים המפורטים בתיקון זה. 

בנוסף, מכיוון שמטרת ההתראה היא למנוע מצב שבו נתבעים יודעים על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר במועד זה כבר מושתות עליהם עלויות שונות לרבות אגרה ושכר טרחת עורכי דין, מוצע שאם חייב שילם את חובו בתוך שישים ימים ממועד מסירת האזהרה החייב לא יידרש לשלם את העלויות של פתיחת התיק. כמו כן, אם נצברה ריבית לחוב בתקופה זו, החייב לא יידרש לשלמה.

לסעיף 1 מוצע לאפשר למבקש שסכום תביעתו אינו עולה על 10,000 ₪ להגיש בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב (להלן: "המבקש") ולפתוח תיק בהוצאה לפועל גם כאשר מסירת ההתראה לחייב לא צלחה. מי שמבקש לבצע תובענה על סכום קצוב, ישלח לחייב התראה בדואר רשום עם אישור מסירה. אם המבקש לא הצליח לבצע מסירה של ההתראה, יוכל המבקש לבחור אם להמציא בשנית את ההתראה לחייב בהמצאה אישית, בדואר רשום או לפתוח תיק בהוצאה לפועל ללא אסמכתה על המצאה.

פתיחת התיק תוכל להיעשות רק בכפוף לתנאים הבאים:  סכום התביעה אינו עולה על 10,000 ₪ - אם סכום החוב עולה על 10,000 ₪  יש הצדקה להוציא הוצאות נוספות לצורך איתור כתובת החייב לשם המצאת ההתראה במסירה מלאה; שליחת התראה לחייב באמצעים חלופיים; תצהיר שייחתם על ידי התובע כי שלח לנתבע את ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ואם אין לו מספר טלפון של הנתבע או דרך ממוחשבת להמצאת ההתראה, כי שלח את ההתראה למען הרשום של הנתבע אצל המבקש או למענו הרשום של הנתבע במרשם האוכלוסין ככל שלא מופיעה ברישומי הזוכה כתובת או ככל שההתראה שנשלחה וחזרה לא נשלחה בעבר לכתובות אלו. אם נשלחה ההתראה במסרון או בדרך ממוחשבת, ולא התקבלה תגובת החייב, תישלח באותו אופן התראה נוספת בחלוף שבוע ממועד ההתראה הראשון. כמו כן, מוצע שהתובע יצרף ראיה בכתב על שליחת ההתראה שנשלחה לפי התיקון המוצע לחייב.

אם בחר המבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל, יצרף לבקשה לביצוע תובענה, את ההתראה ואת האסמכתאות לאי המצאתה. חייב שישלם את סכום התביעה בתקופה של 60 ימים ממועד המצאת האזהרה, יהיה פטור מתשלום שכר הטרחה, הריבית שנצברה לתיק ממועד פתיחתו ותשלום אגרת פתיחת התיק. תשלום האגרה בתיק יחול על הזוכה. 

כמו כן מוצע להאריך לעניין זה את תקופת האזהרה ובהתאם את המועד להגשת התנגדות- ל 60 ימים מאחר ולו היה הנתבע מקבל את ההתראה, היו עומדים לרשותו גם תקופת ההתראה וגם תקופת האזהרה לצורך היערכות להגשת בקשת הרשות להתגונן. בתקופה זו לא ניתן יהיה להפעיל הליכי גבייה נגד החייב. לסעיף 2 סעיף התחילה, נקבע ל- 30 ימים ממועד פרסומו של התיקון, כדי לאפשר שינוי ההגדרות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

---

[1] ס"ח התשכ"ז, עמ' 116;

הפריע לשוטר, שיבש הליכי משפט ולא יקבל "חלון" מהאיזוק האלקטרוני

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קאפח) בעמ"ת 32724-10-18 מיום 17.10.2018, בה התקבל ערר של המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' פרי) מיום 14.10.2018, בגדרה הורה בית משפט השלום על פתיחת חלונות באיזוק האלקטרוני, לצורך יציאת המבקש לעבודה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש ועבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, הפרת הוראה חוקית, נהיגה בזמן פסילה ושיבוש הליכי משפט. יצוין, כי למבקש עבר פלילי לא מבוטל, הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, בגינן אף ריצה עונש מאסר.

בהחלטה מיום 21.3.2018, קבע בית משפט השלום כי ישנן ראיות לכאורה בעניינו של המבקש, אך קיימת בהן "חולשת-מה", והורה על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח של אשתו ומפקחת נוספת. ביום 14.10.2018 הורה בית משפט השלום על פתיחת חלונות באיזוק האלקטרוני לצרכיו הרפואיים של המבקש, ועל מנת שיוכל לצאת לעבודה.

על החלטה זו הגישה המשיבה ערר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערר, במובן זה ששלל יציאתו של המבקש לעבודה, וביטל את אישור היציאה "הגורף" שניתן למבקש לצורך צרכיו הרפואיים.

כלל הוא כי רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים. הבקשה שלפנינו אינה נמנית עם אלו ואינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. טענתו העיקרית של המבקש היא כי החלטתו של בית המשפט המחוזי משנה את ההחלטה מיום 21.3.2018, באשר היא קובעת כי ישנן ראיות לכאורה בעניינו. על אף שלא נעלם מעיני השוני בין קביעותיהן של הערכאות השונות בעניין עוצמת הראיות, בסופו של יום לא השתנתה נקודת המוצא כי בעניינו של המבקש ישנן ראיות לכאורה, כך שבית המשפט המחוזי לא "התערב" בהחלטת בית משפט השלום מיום 26.3.2018. לסופו של יום, קביעתו של בית המשפט המחוזי שלא להתיר למבקש לצאת מדי יום לעבודה, נסמכה בין היתר על מסוכנותו, ועל כך ש"מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם מתן אישור ליציאה לעבודה אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן". בית המשפט העליון דחה את הבקשה ולא מצא להתערב בקביעות אלו במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

דרושים למשרד עורכי דין נועם קוריס

 

:דרושים

למשרד עורכי דין נועם קוריס

מזכיר/ה למשרד עורכי דין

קו"ח במייל

 kurislaw@gmail.com

לצערנו רק פניות מתאימות ייענו*

ייבא נשק ויישב מאחורי סורג ובריח

 בית המשפט העליון דחה היום (10.11.21) ערעור שהוגש בהתייחס לחומרת העונש כנגד מורשע שייבא נשק בלתי חוקי לישראל.

עו"ד נועם קוריס – על הבעל שם טוב, גוגל ופרטיות ברשת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

ערעור כאמור, הוגש נגד חומרת העונש שנגזר על המערער בלבד, לאחר שהאחרון הורשע בשתי עבירות בנשק – ייבוא נשק ומכירת נשק – ונדון ל-9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

על פי עובדות כתב האישום, המערער הזמין דרך אתרים במרשתת אביזרים וחלקי נשק. לאחר שקיבל את חלקי הנשק מכר חלק מהם לאחרים. במסגרת זו הזמין וקיבל גוף תחתון של רובה סער, 10 מעבירי גזים, כווניות וידיות דריכה של רובים, 10 מוליכי בריח המתאימים לרובה סער, ו-2 ידיות דריכה נוספות המתאימות לרובה סער. בנוסף לכך הזמין – אך לא קיבל בסופו של דבר – גם 10 נוקרים לרובה.

הסנגור העלה שלוש טענות: כי אין הצדקה לפער בין העונש שהוטל על מרשו לעונש שנגזר על נאשם אחר בפרשה, שנדון ל-85 ימי מאסר; כי מן העונש לא נוכו ימי המעצר; כי העונש בכללותו חמור, בהינתן נסיבות המעשה והעושה.

בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות שבהחמרה בעבירות נשק. אכן, יש להתאים את התוצאה העונשית לחומרת העבירה ונסיבותיה. ברם, נראה כי בית המשפט הקל עם המערער בגזר הדין, גם בהינתן נסיבותיו האישיות. השאלה היא אפוא האם יש להקל בעונשו אפילו מעבר לכך. נכון כי יש לשקול האם ראוי לאפשר לנאשם שנדון לתקופה של 9 חודשי מאסר לבצעם בדרך של עבודות שירות. ברם, לנוכח טיב המקרה והמעשים שביצע המערער, העליון קבע, כי הוא אינו בדעה כי טעה בית משפט קמא בכך שהורה על ריצוי מאסרו של המערער מאחורי סורג ובריח.

אשר לפער הענישה בין המערער והנאשם האחר, תשובת בית המשפט קמא הייתה כי פער זה מוצדק לנוכח השוני בעובדות ובעבירות שביצעו השניים. תשובה זו משכנעת והולמת את נסיבות המקרה. 

אחרון, בית המשפט אכן לא ניכה את ימי המעצר. ככלל, יש לגזור על נאשם את העונש הראוי, ולאחר מכן לנכות מעונש זה את ימי המעצר. ברם, בהליך שלפנינו התוצאה העונשית מקלה, כאמור, עם המערער. בית משפט קמא קבע כי בתחתית מתחם הענישה ההולם מצוי עונש מאסר לתקופה של שנה, מבלי שהוסבר מדוע יש לסטות ממתחם זה בנסיבות העניין. בנוסף לכך, אף הייתה התייחסות בגזר הדין לתקופת המעצר, ובית המשפט ציין כי העונש ניתן "לאחר שהבאתי בחשבון את מלוא תקופת מעצרו של הנאשם". עולה, אם כן, כי אף עניין זה אינו מצדיק לקבל את הערעור.

סוף דבר, בית המשפט העליון קבע שבנסיבות העניין העונש אינו נוטה לחומרה, ודאי לא בעוצמה הנדרשת כדי להצדיק התערבות. בית המשפט קמא לקח בחשבון את הנימוקים לקולא שנטענו בידי הסנגור. ככל עונש מאסר, ודאי לא יהיה קל למערער לרצותו. ואולם ראויים הם שיקולי הרתעה להישקל בענייננו.

סוף דבר נקבע, כי הערעור נדחה. 

על המערער להתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבימ"ר ניצן, ביום 1.12.2021, לא יאוחר מהשעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

ניסה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה וישב רק 6 שנים במאסר

כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי לפיו הנאשם 1 בכתב האישום גייס את יתר הנאשמים לפעילות במסגרת חוליה אשר ביקשה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה המוצבים שם. לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים, ובה זיכה בית המשפט את המבקש ממרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והרשיע אותו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק וניסיון לנשיאת נשק ניתנה בימים האלו ההחלטה בדיון הנוסף בבית המשפט העליון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

בית המשפט העליון דן בבקשת לקיום דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בפסק דינו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה ח' מלצר, השופט נ' סולברג והשופט (בדימ') א' שהם) מיום 1.11.2018 בע"פ 8457/15 ובע"פ 592/16 אשר דחה את ערעור המבקש והותיר על כנה את הרשעתו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק, ניסיון לנשיאת נשק וקשירת קשר לפשע וכמו כן קיבל את ערעור המשיבה 4 (להלן: המשיבה) והרשיע אותו בעבירות של ניסיון שוד וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה.

רקע והליכים קודמים

נגד המבקש וארבעה נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים) הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 18.4.2013 ובו יוחסה להם שורה של עבירות ביטחוניות חמורות. בתמצית, על פי המתואר בכתב האישום, הנאשם 1 בכתב האישום (להלן: הנאשם 1) גייס את יתר הנאשמים לפעילות במסגרת חוליה אשר ביקשה לבצע פיגוע המוני נגד מתפללים יהודים בהר הבית ונגד כוחות המשטרה המוצבים שם. ביום 13.7.2015, ניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים, ובה זיכה בית המשפט את המבקש ממרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום והרשיע אותו בעבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק וניסיון לנשיאת נשק (להלן: הכרעת הדין המקורית). המשיבה ערערה על הכרעת הדין לבית משפט זה, וביום 2.9.2015 התקבל הערעור בסוגיית התוספות הראייתיות באישומים השונים והוחלט על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מחודשת של סוגיה זו. ביום 17.11.2015 ניתנה הכרעת דינו המשלימה של בית המשפט המחוזי, ובה הורשע המבקש באותן עבירות שבהן הורשע בהכרעת הדין המקורית, וכן הורשע בעבירה נוספת של אימונים צבאיים אסורים וקשירת קשר לביצוע פשע. ביום 8.12.2014, ניתן גזר דינו המשלים של בית המשפט המחוזי לפיו הוטל על המבקש עונש מאסר בפועל של 32 חודשים ושישה ימים, אשר חפף את ימי מעצרו עד לאותו מועד – ומשמעותו הייתה למעשה שחרורו של המבקש באותו היום. כמו כן הוטל עליו מאסר מותנה כמפורט בגזר הדין.

על הכרעת הדין וגזר הדין ערערו המשיבה 1 מזה והמבקש מזה. בית המשפט (השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן) דחה את בקשת המשיבה למעצר המבקש עד להכרעה בערעור והורה כי הוא ישוחרר בתנאים כמפורט בהחלטה מיום 10.12.2015.

ביום 1.11.2018 דחה, כאמור, בית משפט  העליון את ערעור המבקש וקיבל באופן חלקי את ערעור המשיבה על זיכוי המבקש מעבירות של ניסיון שוד וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. כפועל היוצא מכך החמיר בית משפט זה בעונשו של המבקש וקבע כי הוא ירצה מאסר בפועל בן שש שנים בניכוי תקופת המאסר שאותה ריצה עד אותו מועד.

לבקשה שהוגשה עתה רלוונטית הרשעת המבקש בעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. בפסק הדין עמד בית המשפט בהרחבה על המסגרת הנורמטיבית המבססת הרשעה בעבירה של סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). סעיף זה קובע כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם", ובית המשפט התייחס למחלוקת הפרשנית אשר מצאה ביטוי בע"פ 11328/03 מדינת ישראל נ' כיאניה (28.9.2005) (להלן: עניין כיאניה) בין הנשיא דאז א' ברק ובין השופט א' א' לוי, באשר ליסוד העובדתי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה זו. הוטעם, כי השופט א' לוי סבר שהרכיב ההתנהגותי הנדרש בעבירה מתייחס לרוב ל"מעשים שחומרתם מופלגת, ואשר לא נועדו כדי לגרום לפגיעה או נזק נקודתיים, אלא נודעת להם מטרה רחבה וכוללת יותר – להביא לערעור עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". מנגד, עמדת הנשיא דאז א' ברק באותה פרשה הייתה כי התנהגות שעולה כדי "סיוע לאויב" היא אותה התנהגות "המשתלבת באופן מוחשי וקונקרטי בפעילותו של האויב, באופן שמבצעה מהווה, מבחינת סוג הפעילות ותוצאותיה, ידו הארוכה של האויב". בית המשפט בענייננו עמד על כך שהמחלוקת האמורה לא הוכרעה בעניין כיאניה (בקשה לקיים דיון נוסף בעניין נדחתה דנ"פ 9517/05 כיאניה נ' מדינת ישראל (11.12.2005)), ומבלי להכריע בין הגישות השונות הציע השופט (בדימ) א' שהם, שלושה מבחני עזר עיקריים אשר נועדו להבהיר מהם המעשים המקיימים את היסוד העובדתי של העבירה. מבחני עזר אלה נוגעים לאופי ההתארגנות, ככל שמדובר בהתארגנות ולא בפעילות של אדם בודד, ולמידת הבשלות שאליה הגיעה פעילותה של אותה התארגנות; לטיב ולהיקף הפעילות של ההתארגנות, תוך שימת לב לרמת התכנון, למידת הפירוט שלה ולאופי פעולות ההכנה שנעשו ולתוצאת הפעילות בשטח; וכן למידת חומרתם של המעשים שבוצעו. ביישום המבחנים הללו על ענייננו, הגיע בית המשפט למסקנה כי נותר ספק באשר לסיווג מעשיו של המבקש (ושל נאשמים נוספים שעניינם נדון יחדיו) כ"סיוע לאויב במלחמתו בישראל", וכי אף אין מדובר בניסיון לעבור עבירה זו.

עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעור המשיבה בנוגע לזיכוי המבקש מעבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. נפסק כי המבקש היה הראשון שגויס על ידי הנאשם 1 לצורך ביצוע התכנית שעניינה גיוס 300 לוחמים לשם כיבוש הר הבית, וזאת הגם שהתכנית נותרה בגדר "תכנית כללית". עוד נקבע כי היה זה המבקש אשר הצהיר כי יפגיש בין הנאשם 1 לאנשים נוספים שיהיו מעוניינים ליטול חלק בביצוע התכנית. בנוסף, נקבע כי המבקש נכח בפגישות שהתקיימו בין חברי החוליה ואשר במסגרתן נקשר הקשר לביצוע הפיגוע בהר הבית, וכן היה שותף למרבית המעשים והפעילויות שבוצעו על ידי חברי החוליה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי המבקש היה חלק מן ה"מעגל הפנימי" של הפעילות העבריינית, והוא היה שותף לקשר הכללי לפעול לביצוע פיגוע נגד מתפללים יהודים בהר הבית; הוא פעל לגיוס חברים נוספים לחוליה; הוא השתתף באימונים צבאיים לצורך קידום התכנית; ניסה לפוצץ ביחד עם הנאשמים האחרים ואדם נוסף מטען צינור; ויצא עם נאשם נוסף לאתר שוטרים על מנת לחטוף את נשקם. על יסוד כל אלה, קבע בית המשפט כי השתכללה העבירה של קשירת הקשר, וכי בין המבקש לנאשמים האחרים נרקם רצון משותף לביצוע העבירה. באשר ליסוד הנפשי שבעבירה, נפסק כי הוכח שהמבקש התכוון להתקשר עם הנאשם 1, ובמסגרת ההתקשרות הוא ביקש להביא להגשמת המעשה האסור, בידיעה כי יש בכך כדי לסייע לאויב במלחמתו בישראל.

בפסק הדין הורה בית משפט העליון כי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר עליו ביום 26.11.2018, וביום 25.11.2018 קיבל בית המשפט (המשנה לנשיאה ח' מלצר והשופטים נ' סולברג וא' שטיין) את בקשת המבקש לדחיית מועד התייצבותו ליום 17.12.2018.

הבקשה דנן

מכאן הבקשה שלפניי. לוז טענות המבקש הוא כי ככל שנקבע, ביישום מבחני העזר שנקבעו בפסק הדין, כי לא ניתן להרשיע אותו בעבירה של סיוע לאויב במלחמה או בניסיון לכך, אזי לא ניתן להרשיעו בעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה זו. נטען כי בשים לב למבחני העזר שקבע בית המשפט, לא היה מקום לבחון את התקיימות יסודות עבירת קשירת הקשר במנותק מאותם מבחנים. זאת, בפרט בשים לב לחומרה היתירה הנודעת לעבירת הסיוע לאויב במלחמה ולעבירה של קשירת קשר לביצועה. בצד זאת הוסף כי ביישום מבחני העזר שנקבעו בית המשפט לא בחן את מכלול ההיבטים של התכנית העבריינית שלה היה המבקש שותף וכי לאור התחולה הרחבה של עבירת קשירת הקשר יש לבחון את התקיימות היסוד העובדתי בענייננו באופן זהיר. לבסוף, מעלה המבקש השגות הנוגעות להחמרת עונשו והוא טוען כי בית המשפט עשה כן ללא הנמקה מספקת ובלי שנתן משקל למכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין.

המשיבה מצידה מתנגדת לקבלת הבקשה. היא סבורה כי פסק הדין אינו מגלה כל עילה לקיום דיון נוסף, וכי טענות המבקש נוגעות כולן ליישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין עבירת קשירת הקשר. הודגש, כי טענות מסוג זה אין מקומן בהליך של דיון נוסף. המשיבה מוסיפה וטוענת כי פסק הדין לא קבע כל הלכה חדשה, וכי בית המשפט נמנע במפורש מלהכריע במחלוקת שהתגלעה בין השופטים בעניין כיאניה. מכל מקום, כך מציינת המשיבה, אף לגופם של דברים לא נפלה כל טעות בפסק הדין ואין כל סתירה בין זיכויו של המבקש מעבירה של סיוע לאויב במלחמה ובין הרשעתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה זו. לבסוף נטען כי הטענות שמעלה המבקש לעניין העונש הן טענות ערעוריות ואין מקומן בהליך של דיון נוסף.

מועד התייצבותו של המבקש לריצוי יתרת העונש שנגזר עליו עוכב עד להכרעה בבקשה דנן (ראו החלטת העליון מיום 16.12.2018) 

עיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובה לה ובאתי לידי מסקנה כי דינה להידחות. פסק הדין קובע באופן מפורש כי אין הוא מכריע בין העמדות השונות בעניין כיאניה, ועיון בו מגלה כי אין בו כל חידוש לא כל שכן הלכה חשובה או קשה המצדיקה קיום דיון נוסף (השוו לדנ"פ 4488/18 רחמני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (11.6.2018) (להלן: עניין רחמני)). בצדק מציינת המשיבה כי טענותיו של המבקש נוגעות הלכה למעשה לאופן שבו יושמו המבחנים הפסיקתיים באשר להרשעה בעבירה של קשירת קשר ובפרט למשקל שניתן לצורך כך לנסיבות העובדתיות שהוכחו בעניינו של המבקש. זאת ועוד –אף אם נפלה טעות ביישום המבחנים במקרה דנן – ואינני קובעת כי כך הוא – טענות מסוג זה אין בהן כדי להקים עילה לקיום דיון נוסף (דנ"פ 1912/18 עלוש נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (8.3.2018)). הטענות שהעלה המבקש לעניין העונש שנגזר עליו אף הן אינן מצדיקות היעתרות לבקשה (עניין רחמני, שם).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.