‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 בנובמבר 2021

פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק העוסק באי עטיית מסכה במרחב הציבורי

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופט ב' הירשל דורון) מיום 2.11.2021 בפק"ח 68325-12-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

ביום 30.12.2020 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירה של אי-עטיית מסכה מחוץ למקום מגוריו. במהלך דיון שהתקיים ביום 29.4.2021 העלה המערער טענה מקדמית לפיה הסמכות לדון בהליך אינה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים אלא לבית המשפט לעניינים מנהליים, אך בית המשפט קמא דחה טענה זו על אתר. בהמשך העלה המערער טענות בעניין תוקף ההוראות שמכוחן הוגש כתב האישום, ובית המשפט הורה לו להגיש טענות כתובות בנושא.

לאחר שהמערער הגיש טענות בכתב – שבמסגרתן עמד, בין היתר, על טענתו לחוסר סמכות עניינית – ולאחר שהמשיבה הגישה תגובה מטעמה, נתן בית המשפט קמא ביום 22.8.2021 החלטה שבה קבע כי לא עלה בידי המערער לבסס טענה מקדמית נגד כתב האישום. באשר לטענה לפיה הוראת החוק שצוינה בהודעת הקנס פקעה, ציין המותב כי הוראת החוק הרלוונטית אכן פקעה אך תחתיה באה הוראת חוק אחרת – "משמע הוראת החיקוק השתנתה אך האיסור הפלילי לשהות במרחב הציבורי ללא חבישת מסיכה נשאר על כנו".       

בתחילת דיון שהתקיים ביום 2.11.2021 טען המערער, בעל פה, כי על המותב לפסול את עצמו. המערער פירט כי במהלך הדיון מיום 29.4.2021 הוא ביקש מבית המשפט להזהיר את המשיבה בגין התנהלותה, אך דבריו לא נרשמו בפרוטוקול והוא לא הגיש בקשה לתיקונו. עוד הלין המערער על כך שתגובת המשיבה לטענותיו המקדמיות וחלקים מההחלטה מיום 22.8.2021 הועברו אליו באיחור, ועל כך שבקשתו לדחות את הדיון עקב איחור זה נדחתה. בנוסף נטען כי בהחלטה מיום 22.8.2021 "בית המשפט כתב שמותר למאשימה להגיש כתב אישום כראות עיניה, בלי שום קשר להודעת הקנס". לסיכום טען המערער כי "העובדה שבית המשפט דחה את טענותי[ו] וקיבל החלטה ברוח טענות המאשימה, מלמדת על משוא פנים". המשיבה, מצדה, התנגדה לפסילת המותב.

בית המשפט קמא דחה את בקשת הפסלות על אתר בקבעו כי אין בטענות המערער כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים, וכי השגותיו על ההחלטה בעניין הטענות המקדמיות יכול שתתבררנה בהליכי ערעור.

מכאן הערעור שהוגש. המערער, אשר מייצג את עצמו, מלין על התנהלותו של בית המשפט קמא במהלך הדיונים מיום 29.4.2021 ומיום 2.11.2021 וטוען כי המותב דחה את טענותיו המקדמיות "בנימוקים לא מהימנים וחלקם לא רלוונטיים [...] בלשון זהה ואף מעתיקה את [ש]נכתב מב"כ של [ה]מאשימה". בפרט טוען המערער כי אמירת המותב לפיה האיסור נותר על כנו אף שהוראת החוק השתנתה, מעידה כי המותב "גיבש את החלטתו" וכי "המשך המשפט יהיה למראית עין בלבד". עוד טוען המערער כי המותב תיאר את טענותיו באופן שאינו מדויק, וכי לא היה מקום "לדלג" על טענותיו בדבר ההתרחשויות שלא תועדו בפרוטוקול הדיון רק בשל העובדה שלא ביקש לתקן את הפרוטוקול. נוכח כל זאת טוען המערער כי יש להורות על פסילת המותב, ולחלופין להעביר את הדיון בהליך "לבית משפט המתאים לכך".

בית המשפט העליון עיין בערעור על נספחיו ובא לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שמעידות על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות ענייננו מעידות על חשש ממשי שכזה. כפי שציין המערער בעצמו, עיקר טענותיו ממוקד בעובדה שבית המשפט קמא דחה את טענותיו המקדמיות – אך השגותיו של המערער על ההחלטה בנושא הן "ערעוריות" במהותן, והמקום הראוי לבררן הוא בהליכי ערעור מתאימים ולא בבקשת פסלות (ע"פ 7415/20 זלצמן נ' מדינת ישראל היחידה הארצית למאבק בפשיעה, פסקה 8 (5.11.2020)). אוסיף כי עיון בהחלטת המותב מיום 22.8.2021 אינו מגלה בסיס לסברה כי דעתו "ננעלה" ביחס לתוצאת ההליך. לצד זאת, הטענות ביחס להתנהלות המותב בדיון מיום 29.4.2021 נגועות בשיהוי משמעותי, שכן בקשת הפסלות הוגשה כחצי שנה לאחר הדיון מבלי שהמערער סיפק הסבר להשתהותו (ע"פ 3819/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.6.2021)). מכל מקום, ואף אם אקבל את הטענה כי ההתבטאויות שאליהן התייחס המערער נאמרו ולא תועדו בפרוטוקול הדיון, לא שוכנעתי כי האירועים שפורטו בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי מעידים על חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת המותב. לבסוף בית המשפט ציין כי בקשת המערער להעברת ההליך לבית משפט אחר, אין מקומה בערעור פסלות ומשכך אין מקום להידרש לה במסגרת זו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.




פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום שבת, 13 בנובמבר 2021

ראש הממשלה בנט בהתייחסות ראשונה לחיסון הילדים נגד קורונה בישראל

 דברי ראש הממשלה  בנט, בהערכת המצב של התרגיל הלאומי "אומגה" שהתקיים ביום ה' האחרון במרכז הניהול הלאומי (מנ"ל)

"אנחנו מתחילים פה אירוע חסר תקדים, לא רק ברמה ישראלית אלא ברמה עולמית. אנחנו עורכים תרגיל מלחמה לזן של וריאנט חדש שעוד לא קיים ואנחנו נערכים לזה. הוצאנו את ישראל מגל הדלתא, בלי יום אחד של סגר. זה הישג חשוב כשלעצמו והוא גם חשוב כי הוא מלמד שאפשר אחרת. הוכחנו שבניהול נכון, אפשר לנצח את המגפה

ועוד כמה מאמרים:

העולם נמצא במציאות פנדמית, הקורונה לא נעלמה עדיין. אירופה, למשל, בתחלואת שיא ברגעים אלה. והדבר המאיים ביותר הוא אפילו לא המצב הקיים, אלא מה שאנחנו עדיין לא יודעים. כפי שזן הדלתא התפרץ פתאום באלימות, יכולים להגיע זנים אחרים, קטלניים יותר, מדבקים יותר ועוקפי חיסון

לכן, מדינת ישראל חייבת להיערך. אפשר לחכות לראות מה יהיה ולקוות לטוב, אבל הדבר הנכון הוא להיערך לכל תרחיש. לבדוק שכל משרדי הממשלה מוכנים, שבתי החולים ידעו להתמודד גם עם תרחישי קיצון, שהמדענים שלנו עוקבים בדריכות אחרי כל וריאנט שצץ בעולם, עוד כשהוא קטן

מהניסיון שלנו אנחנו נתרום גם למדינות אחרות. אנחנו כבר עושים זאת, ונמשיך להיות מרכז עולמי של ידע ותובנות, שמציל חיים בכל העולם

הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותנו כיום מול הנגיף הוא כמובן החיסונים. המטרה שלנו היא שרוב האוכלוסייה תהיה מוגנת. עכשיו, כשה-FDA אישר, וגם הצט"מ בישראל אישר ואין ספק בנוגע לבטיחות, אין שום סיבה להשאיר את הילדים שלנו חסרי הגנה. אין שום סיבה שילד יידבק וידביק אחרים, ובמקרים מסוימים יתמודד עם תוצאות של תופעות לוואי לטווח ארוך (Long-COVID), שורה של תופעות לא פשוטות בכלל, כשכל החיים עוד לפניו. לכן אני קורא להורים - חסנו את ילדיכם, שמרו עליהם, תנו לילדיכם את אותה שכבת הגנה שיש לכם

תודה, ובהצלחה לכולם ביום הארוך שצפוי לנו"

התרגיל מנוהל ע"י הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') משה אדרי, ומשתתפים בו מנכ"לי משרדי הממשלה ונציגי הגופים המקצועיים, ממונה הקורונה, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות

יו"ר ועדת החוקה, נציגי המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ונציגי צה"ל, פיקוד העורף ועוד



פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום ראשון, 29 במרץ 2020

בית החולים הגריאטרי יפונה לטובת חולי הקורונה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה הבוקר 3 עתירות דחופות אשר הונחו לפניו וטענו נגד החלטת משרד הבריאות (להלן: המדינה), להסב את המחלקה הסיעודית, מחלקה לגריאטריה תת-חריפה ושתי מחלקות לתשושי נפש שבמרכז הגריאטרי הממשלתי שהם, הנמצא בפרדס חנה-כרכור (להלן: שהם), לטובת אשפוזם העתידי של חולי קורונה במצב בינוני וקשה שאמורים לקבל במסגרת זו טיפול ייעודי בתנאים שימנעו הידבקות. בהתאם לתכנית המדינה ולהחלטה נושא העתירה, הסבה זו (להלן: מהלך ההסבה או המהלך) כרוכה בהעברת המאושפזים במחלקות הללו (להלן: דיירי שהם או הדיירים) למסגרות סיעודיות אחרות: בית החולים הסיעודי הדר כרכור, הנמצא בפרדס חנה, ובית החולים הסיעודי Tender Loving Care אשר נמצא בעיר חדרה, לא רחוק מפרדס חנה. כדי למנוע מהלך זה, מבקשים העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי וצו ביניים, שיעצרוהו באופן ארעי ואחר-כך לצמיתות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון 
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 עו"ד 
נועם קוריס - כותב בישראל היום 

לטענת העותרת בבג"ץ 2233/20, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: המועצה המקומית או המועצה), מהלך ההסבה איננו מידתי מבחינת מכלול האינטרסים המושפעים ממנו; ההחלטה לגביו נתקבלה מבלי לשתף את המועצה; מבלי להתחשב בהשלכותיו על הציבור ברחבי היישוב המנוהל על ידיה; ואף תוך הפרת רישיונו וייעודו של שהם כבית חולים גריאטרי, להבדיל מבית חולים כללי או בית חולים ייעודי אחר. העותרים בבג"ץ 2255/20 הם שבעה מכלל דיירי שהם אשר אמורים לעבור למסגרות הסיעודיות האחרות שצויינו לעיל. עותרים אלה מיוצגים על ידי האפוטרופוסים שמונו להם ועורכי הדין אשר מונו על ידי האפוטרופוסים. לטענתם, העברתם – על כורחם וללא הכנה מספקת – למסגרות סיעודיות אחרות תפגע בהם קשות עד כדי יצירת סכנה לחייהם. 


העותרים מפרטים וטוענים בהקשר זה, כי למעבר ממסגרת סיעודית-טיפולית אחת לשנייה יש השפעות קשות על המאושפזים. השפעות אלו, קשורות, לטענתם, לקשיי ההסתגלות של החולה הקשיש מבחינה מנטלית, רגשית ותפקודית-כללית, אשר מתועדים במחקרים רפואיים וידועים היטב בתחום הגריאטריה. עוד נטען, כי לא ניתנה למטופלים ולמשפחותיהם התראה מוקדמת כדי שיוכלו להיערך לקראת המהלך. במישור המשפטי, טוענים העותרים כי מהלך ההסבה, שאותו הם באו לתקוף בעתירתם, פוגע בזכות היסוד שלהם לשלמות נפשית וגופנית וכן בזכותם לאוטונומיה – זכויות שאותן, לדבריהם, יש לכבד ולקיים גם בעתות חירום. כמו כן טוענים העותרים כי המהלך נעשה בלא סמכות שבדין והוא נפגם בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורש העניין. מנגד, טוענת המדינה כי מהלך ההסבה, אשר נועד לביצוע מיידי, הוא כורח בל-יגונה במצב החירום שבו אנו נתונים. מציאותנו כוללת קרוב ל-1500 חולי קורונה, שמתוכם למעלה מ-100 נמצאים במצבי חולי מבינוני עד קשה, לאחר שחמישה מהחולים נפטרו מהמחלה; מספרים אלה עלולים לגדול לממדים של אסון לאומי (כחלק מהפנדמיה העולמית). מהלך ההסבה מהווה חלק ממלחמתה של מדינת ישראל בנגיף הקורונה ומשורה ארוכה של אמצעי חירום אשר ננקטים כדי למנוע את המשך ההידבקות בנגיף ואת התפשטות המחלה בקרב תושבי המדינה. מדובר במאמץ לאומי ממעלה ראשונה, שבמסגרתו המדינה חייבת לדאוג לכך שיימצא בידה מספר רב של מיטות אשפוז עבור חולי קורונה שמצבם בינוני וקשה. מהלך ההסבה אמור לספק למדינה ולחולי הקורונה 128 מיטות אשפוז, ומכאן נחיצותו. המדינה שיתפה את משפחותיהם של דיירי שהם על מהלך ההסבה ובא-כוחה שב והצהיר בפנינו כי דיירים אלה יפונו למסגרות מתאימות, לא הרחק משהם, להמשכו של טיפול נאות בצרכיהם בדרך רגישה ומכבדת. באשר לסמכות לבצע את מהלך ההסבה, המדינה טוענת כי זו נתונה לה בכל הזמנים, ובוודאי בעתות חירום, מכוח הפררוגטיבה הכללית של הרשות המבצעת ומכוח הדינים שעניינם סמכויות חירום וסמכויות עזר נלוות. כמו כן טוענת המדינה, כי שהם הוא בראש ובראשונה בית חולים – כשמו כן הוא – אשר מורשה לספק את כל השירותים הרפואיים עליהם יחליט משרד הבריאות, קרי: המדינה. שירותים כאמור בוודאי יכולים לכלול בתוכם טיפול בחולי קורונה, נוסף לטיפולים סיעודיים-גריאטריים או במקומם, אם כך תחליט המדינה – והמדינה כך החליטה. בית המשפט העליון ציין, כי נגיף הקורונה איננו מכיר בגבולות המוניציפליים וכי האמת הפשוטה והחשובה נעלמה מעיני המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. המאמץ לעצור את התפשטות הנגיף הוא מאמץ של כולנו, ואם לא נירתם לו על ידי הגדלת מקומות אשר ייועדו לאשפוזם של חולי קורונה ולטיפול בהם, עלול הנגיף להגיע לכל פינה בארצנו, כולל פרדס חנה-כרכור. לפיכך, הלך הרוח של Not in my backyard, אשר עולה מבין השורות של העתירה של המועצה המקומית, איננו נכון ואיננו ראוי לזמנים הקשים שבהם אנו נתונים (ובכלל). המדינה, שפועלת באמצעות משרד הבריאות ובאמצעות זרועות ביצוע רבות אחרות, אחראית על המאבק בקורונה. שהם הוא בית חולים ששייך למדינה וזו רשאית לעשות בין כתליו כראות עיניה המקצועיות כדי לטפל בחולים שהיא – המדינה, ולא המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור – תחליט על אשפוזם. סמכות כאמור נתונה למדינה מכוח הפררוגטיבה הכללית שלה כרשות מבצעת, מכוח הוראותיה של פקודת בריאות העם בעניין הקמה וניהול של בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים בשעת חירום, וכן מכוח הוראות חוק הפרשנות בדבר סמכויות עזר (ראו, בהתאמה: סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה; סעיף 20, ובפרט סעיף 20(ט), לפקודת בריאות העם, 1940; וכן סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981) וכן מתוקף היותה בעלים של בית החולים שבו עסקינן. למועצה המקומית, מאידך, אין שום סמכות להתערב בנעשה בבתי החולים הממשלתיים ובדרך ניהולם על ידי המדינה – וזאת, גם כשבתי חולים אלו נמצאים בתחום שיפוטה. סמכויות המועצה, אשר קשורות לענייננו בקשר עקיף בלבד, מפורטות בסעיפים 142, 249(29) ו-242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ואינן מתפרסות אל תחומם של בתי החולים הממשלתיים. מוסדות הבריאות של המדינה ממילא אינם חייבים לשמוע את דעתן של רשויות מקומיות בבואם לקבל החלטות בעניין בתי החולים הממשלתיים – שימוע כאמור הוא עניין וולונטרי גרידא, שלעתים רצוי ולעתים אינו דרוש כלל. לעניין עתירתם של דיירי שהם, הרי שמצוקת האוכלוסייה הקשישה אשר זקוקה להשגחה ולטיפול גריאטריים היא מצוקת אמת. במצוקה זו אין להקל ראש, ובית המשפט ציין כי הוא רחוק מלעשות כן מרחק שנות אור. דא עקא, מצוקה זו היא רק אחת המצוקות שבהן מוטל על המדינה לטפל בימים קשים אלה. הסכנות הקיומיות והמצוקה היומיומית שאליהן נחשפנו בעקבות פנדמיית הקורונה אף הן אמיתיות. במקרה שלפנינו, המדינה קיבלה החלטה שמאזנת בין זכות הדיירים לטיפול ולסיעוד, אשר מהווה חלק חשוב מזכויות הרווחה שלהם, לבין הספקת צרכים רפואיים קיומיים לחולי קורונה והצורך לבלום את התפשטות הנגיף מהר ככל שניתן. במסגרת זו, החליטה המדינה, על כורחה, להסב נזק קטן יחסית לדיירי שהם, אשר יפונו – בלית ברירה, בהתראה קצרה – למסגרות סיעודיות אחרות ויקבלו שם טיפול נאות, כדי למנוע נזקים חמורים הרבה יותר ובכללם התפשטות מחלה מסוכנת, פגיעה בבריאות תושביה, ואף תמותה. ברי הוא, כי החלטה זו מקשה עד מאד על הדיירים המפונים ועל יקיריהם אשר דואגים לשלומם. ברם, איש מהדיירים לא ניסה להוכיח לנו – וממילא לא הוכיח – כי בריאותו עלולה להינזק באופן חמור וחסר תקנה עקב מעברו המיידי למוסד אחר. מהלך ההסבה של המדינה הוא בלי ספק מהלך לא פשוט, ואפילו קשה. אולם, מהלך זה עודנו רחוק מלהגיע כדי "בחירה טרגית" מן הסוג שמדינות נאורות נאלצות לעשות בצוק העתים (ראו Guido Calabresi & Philip Bobbitt, Tragic Choices (1978)); ועל זאת נברך. בהחליטה על מהלך זה, הפעילה המדינה שיקול דעת מקצועי והחלטתה בוודאי איננה בלתי מידתית (ראו בעניין דומה את דבריו של השופט ע' פוגלמן בבר"ם 2199/20 פשה נ' משרד הבריאות, פסקה 6 (24.3.2020)). הדיירים מוסיפים וטוענים כי מהלך ההסבה והאופן שבו הוא עתיד להתבצע אינם תואמים את נוהלי משרד הבריאות מבחינת שלבי ההיערכות של בתי החולים הממשלתיים לתרחישי התפשטות הקורונה. בטענה זו אין ממש: נוהלי עבודה פנימיים של רשות שלטונית אינם בגדר כללים נוקשים אשר מופיעים בחוקים ובתקנות ואותם יש חובה לקיים במדויק; ובוודאי שאין בהם כדי להצר את סמכויות המדינה אליהן הפניתי בדוני בעתירתה של המועצה המקומית. כך הוא גם לגבי הטענה אשר באה להטיל ספק בתקפותם של תרחישי התפשטות המחלה עליהם מתבססת המדינה: תרחישים כאמור מצויים בליבת שיקול הדעת המקצועי של משרד הבריאות, שבו אין אנו נוהגים להתערב (ראו, למשל: בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 19 (‏26.8.2019)). למעלה מן הנדרש, אציין כי הסתברות נמוכה לקרות נזק רב-ממדים  מצדיקה נקיטת פעולות מנע יקרות ואף קשות. בג"צ קבע אם כן, שבמהלך ההסבה לא נפל שום פגם מהותי או פרוצדורלי, ושלא נותר אלא לדחות גם את עתירתם של דיירי שהם. לצד זאת, איחל הרכב השופטים לעותרים ולשאר דיירי שהם בריאות טובה ואריכות ימים, תוך הבעת תקווה כי סירתנו – הסירה של כולנו – תגיע בקרוב אל חוף המבטחים. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , ,

יום שבת, 21 במרץ 2020

בג"צ הקורונה – עיכוב זמני בסגר תקנות שעת חירום

בג"ץ דן במאוחד בשלוש עתירות שמופנות כנגד החלטת הממשלה להתקין שני קבצי תקנות שעת חירום:  (1) התקנת תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן: תקנות השב"כ); (2) התקנת תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 (להלן: תקנות המשטרה). התקנות מאפשרות איסוף, עיבוד ושימוש ב"מידע טכנולוגי" של חולים בנגיף הקורונה החדש (להלן: הנגיף), וזאת במטרה להילחם בהתפרצות מגפת הקורונה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
נועם קוריס – רשת קו עיתונות
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון   
בדיון שהתקיים בעתירה ביום - 19.3.2020 - הועלו סוגיות משפטיות כבדות משקל הנוגעות, בין היתר, להעדר קיומו של פיקוח פרלמנטרי על הליך התקנת התקנות ועל אופן יישומן, וכן שאלות חוקתיות הדורשות עיון.
העתירות בבג"ץ 2135/20 ובבג"ץ 2141/20 הוגשו בסמוך לשעה שבה נתבקשו המשיבים למסור את תגובתם לעתירה בבג"ץ 2109/20 שהוגשה יום קודם לכן. משכך לא היה סיפק בידי המשיבים לגבש טרם הדיון בעתירות את תגובתם בכתב לטענות שהועלו בשתי עתירות אלה. המשיבים ביקשו כי יתאפשר להם להגיש השלמת טיעון בהקשר זה ובשל דחיפות העניין הורה בג"צ כי זו תוגש עד יום א', בשעה 17:00. נקבע שבהשלמת הטיעון המעדכנת יתייחסו המשיבים לשאלות העקרוניות הבאות:
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם  למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?  
(ב)  האם מתוקף סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה?
(ג) האם סעיף 39(ד) לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי "אין בכוחן של תקנות שעת חירום [...] להתיר פגיעה בכבוד האדם" מטיל מגבלה מוחלטת על הפגיעה בזכות לכבוד האדם או שמא פגיעה זו כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
בשלב זה עשה בית המשפט העליון צו ביניים המורה כי:
א.    באשר לתקנות השב"כ – ככל שעד יום שלישי, 24.3.2020, בשעה 12:00 לא תוקמנה על-ידי הכנסת הוועדות הרלוונטיות כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי על תקנות אלה, לא ניתן יהיה לעשות כל שימוש בסמכויות המוקנות על פיהן מאותו מועד ועד החלטה אחרת.
ב.    מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א) לעיל, תקנות השב"כ יופעלו בשלב זה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולים עם ממצא מעבדתי חיובי ל-nCoV, ובהתאם להנחיות המסווגות שהוצגו בפנינו, בהסכמת העותרים, במעמד צד אחד ואשר אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
ג.    ככל שתתקבל החלטה בדבר הטלת סגר כללי לפני יום שלישי, 24.3.2020, ניתן יהיה אז לשוב ולבחון את הצורך בהפעלת הסמכויות על פי תקנות השב"כ ואת התאמת צו הביניים למצב דברים זה. 
ד.    בשלב זה ועד החלטה אחרת, אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוח תקנות המשטרה. בהקשר זה יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הודיעו המשיבים כי בשלב זה טרם הושלמה קביעת הנוהל הנזכר בסעיף 4(א2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (להלן: חוק נתוני תקשורת) אשר הוסף לחוק זה על פי תקנות המשטרה וכי כתוצאה מכך תקנות אלה ממילא טרם הופעלו.  כמו כן, הוברר כי בשלב זה אין כוונה לעשות שימוש בסמכות המוקנית למשטרה מכוח תקנות אלה בסעיף 4(א1)(1)(א) לחוק נתוני תקשורת.
עו"ד נקבע על ידי בג"צ, כי בהיאסף החומר הנזכר בפיסקה 3 לעיל, יוחלט בדבר המשך הטיפול בעתירות, במכלול
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , ,

יום שלישי, 17 במרץ 2020

אמצעי הטרור נגד הקורונה- הודעת היועמ"ש

התפרצות נגיף הקורונה בעולם מציבה בפני מדינות העולם אתגר חסר תקדים ומחייבת נקיטת צעדים מרחיקי לכת במגוון תחומי החיים כדי להגן על שלום האזרחים ובריאות הציבור ועל יציבותן הכלכלית והחברתית של המדינות. כך גם מדינת ישראל, אשר עומדת בימים אלו בפני אתגרים עצומים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
היועץ המשפטי לממשלה בהודעה שפרסם עתה הסביר על הליווי שניתן לעבודת הממשלה מתחילת המשבר, והפעילות כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום - וזוהי אכן שעת חירום - על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל.
בין הצעדים הרבים שננקטים, אישרה היום (17.3.20) ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עבור משרד הבריאות שתכליתם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. גם מהלך זה, אותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו ע״י גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי. הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי. שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות.
מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום. פשוטו כמשמעו.
ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בצעדים לשם הגנה על זכותם של אזרחיה ותושביה לחיים, המהווה את הזכות החוקתית המוגנת הראשונה במעלה.
לפי עמדתם החד-משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, שהוצגה בפנינו ובפני הממשלה, הענקת הסמכויות לשירות הביטחון הכללי נועדה לקצר באופן משמעותי ביותר את פרק הזמן של זיהוי נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ובכך להחיש את כניסתם לבידוד. על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש ״לשטח את העקומה״ ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה.
אולם, אין בעובדה שאמצעי זה נדרש לשם הצלת חיים כדי להצדיק כל אמצעי, ולכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי.
בין היתר, נקבעו המגבלות הבאות:
  • הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות.
  • הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.
  • השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.
  • נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.
יובהר, כי בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב״כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה ע״י הממשלה.
עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)